עדכון: 17.6.2020 עונה מומלצת: כל השנה (מערה שרך סגורה בין התאריכים 1.11 עד 1.4 כדי להגן על העטלפים) התאמת המסלול: לכל המשפחה קושי המסלול: בינוני, המסלול כולל הליכה על סלעים חלקלקים שלאורך הערוץ אורך המסלול: כארבעה קילומטרים וחצי משך המסלול: כשלוש שעות וחצי מפה: מפת סימון שבילים מס' 2, "הגליל העליון" או עמוד ענן הגעה מנהריה: נוסעים בכביש מס' 89 מזרחה, לעבר צומת כברי. בצומת כברי פונים שמאלה (צפונה) בכביש מס' 70 ונוסעים עד צומת חניתה. בצומת מתחברים עם כביש הצפון (מס' 899) ופונים בו ימינה (מזרחה). חולפים על פני יערה, קיבוץ איילון, והפניות לפארק גורן. בראשית העיקול שאחרי הפניה ימינה לגרנות הגליל, ישנה פנייה שמאלה אל נחל שרך (סימון שבילים כחול). פונים ונוסעים עד למגרש החניה. ציוד נדרש: נעלי הליכה, כובע, מים, פנס (לטיול בתוך המערה) העברת רכב לנקודת הסיום: חוזרים אל כביש הצפון, פונים ימינה (מערבה) וממנו אל קיבוץ איילון. מיד לאחר שער הקיבוץ פונים ימינה ונוסעים לאורך גדר המערכת של המשק, בואך קיוסק "קצה הנחל". במקום מגרש חניה מסודר.  נחל בצת | צילומים בכתבה: אופק רון כרמל נחל שרךלפני שנצא למסלול בנחל נוכל לערוך מסלול מעגלי קצר (שמסומן באדום) היוצא ממגרש החניה ושב אליו. המסלול עובר ברובו בין חורש אורנים נטוע וכן בין חורש טבעי שבו מככב האלון המצוי. באמצע הדרך נגיע אל חורבת דנעילה. לחורבה זו כמה נדבכים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. ראשיתה בתקופה הרומית, כשהוקמה כאן חווה (מאה ראשונה עד רביעית לספירה). בתקופה הביזנטית גדלה החווה והפכה למעין כפר קטן. חמשת בתי הבד שהתגלו בחפירות מתקופה זו מעידים על חשיבות השמן בכלכלה המקומית. בימים ההם, עת שהנצרות הייתה לדתה הרשמית של ביזנטיון, הייתה לשמן וליין המיוצרים בארץ הקודש חשיבות מיוחדת וערכם בעולם עלה מאוד. בסיור נוכל לראות בבירור את המפרכות – מתקני ריסוק הזיתים המורכבים מאבן שכב ומרכב, אבן מסותתת כגלגל שסבבה עליה. הממצאים מעידים כי בשלהי התקופה הביזנטית ננטש המקום ויושב שוב לתקופה קצרה בתקופה הממלוכית (מאה 14). בחורף כמות המשקעים כאן גדולה, ואילו בקיץ נכלא האוויר בין כותלי הנחל. בגלל הלחות מתפתח בערוץ חורש טבעי עבות, הכולל אלון המצוי, אלה ארץ ישראלית, וגם – אדר סורי, ער אציל (או בשמו האחר דפנה), כליל החורש וקטלב שגזעו אדום. כמה פרטים יפים ביותר של האחרון נפגוש בדרכנו לערוץ. שמו של הנחל ניתן לו בגלל השרכים הנדירים הצומחים בו בחורף. בקיץ הם מתייבשים לבלי הותיר זכר. צמח נוסף שאולי ילכוד את עינינו הוא מטפס שתפרחתו לבנה סבוכה. זהו הקלמטיס, או בשמו העברי – זלזלת. מערת שרךבסוף הירידה שב השביל לערוץ, שכאן הוא מחורץ, עמוק ואפלולי יותר. כמאתיים מטר לאחר הנקודה בה נשפך אליו נחל משמש מגיעים למערת שרך. המערה נמצאת בצלע הצפונית (הימנית) של הגיא. פיתחה קטן ולכן קל לפספס אותו. באולם הראשון ניכרים שרידי נטיפים וזקיפים שנשברו על ידי מטיילים. כיום, עומק המערה סגור כדי למנוע פגיעה בעטלפים החיים במערה וישנים בה את שנת החורף שלהם. בתוך המערה, ליד הפתח הסגור, נוכל לפנות ימינה ולצאת דרך פתח שונה מזה שדרכו נכנסנו. שימו לב: במערה מותקנות דרגיות עליהן ניתן לטפס, ואת החלק האחרון מסיימים בזחילה. חוויה כיפית גם לילדים ולהורים! מומלץ להצטייד בפנס ראש נחל בצתבהמשך המסלול נשפך נחל שרך אל נחל בצת. מנקודה זו ואילך מתרחב הערוץ ובדרך כלל זורמים בו מים. במקביל לזרימת המים מתחילים להופיע הרדופי נחלים המעטרים את גדות הערוץ והולכים ומתרבים במורדו. גם כמה עצי דולב עצומים יקרו בדרכנו, המרשימים שבהם סמוכים לעיינות כרכרה. באזור המעיינות נקווים המים לכמה בריכות נחמדות, אך ראוי לציין כי פעמים רבות המים מזוהמים ולכן לא מומלץ לשכשך בהם. מרחק הליכה קצר במורד הערוץ מעינות כרכרה יביאנו אל חורש הרדופים עבות. בעונת הקיץ צבע הפריחה הוורודה העזה מפתיע את כל המבקרים במקום. יש לציין כי הצמח רעיל מאוד ויש להימנע בכל מקרה מנגיעה בו. תראו גם שיחי פטל קדוש. מימי הנחל נשאבים על ידי חברת מקורות לטובת הישובים הסמוכים, אך חלקם מוזרם בחזרה אל הנחל, לטובת המטיילים. מול חורבת כרכרה, מבנה הבנוי על הגדה השמאלית, מתחילה דרך סלולה המעפילה אל קיבוץ איילון – נקודת הסיום של הטיול. |