בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, קיבוץ עין חרוד היה ה-מקום להיות בו. למרות ריחוקו מהמרכז, הקיבוץ היה מרכז תרבותי,חברתי ופוליטי, שימש השראה לקיבוצים אחרים ויותר מכל, היווה מרכז תוסס של אמנות. תיאטרון הבימה הרבה להציג במקום, והכנר המפורסם יאשה חפץ אפילו הופיע בקיבוץ ב-1933 באופן מאולתר במה שהפך להופעתו הראשונה בישראל. כיאה לקיבוץ שחרט את האמנות והתרבות על דגלו, כאן נבנה ב-1938 המוזיאון הראשון בארץ ישראל, אותו אנו מכירים היום כ"משכן לאמנות עין חרוד".
מאז הימים ההם, דברים השתנו: ב-1952 התפלג קיבוץ עין חרוד לשני קיבוצים, עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד, כחלק מהמשבר המפורסם בתנועה הקיבוצית בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם. הפילוג גרם לנתק מוחלט בין הקיבוצים ולפירוק משפחות, אבל בכל השנים האלה המשכן לאמנות היה מעין אזור אקס טריטוריאלי, שנותר הדבר המשותף היחיד לשני הקיבוצים. גם הארץ עברה שינויים רבים, כביש 6 שקיצר את הדרך לצפון מביא פחות אנשים לעצור באזור העמק על הדרך, ואיכשהו עין חרוד נשאר קצת מחוץ למסלול. אבל יש המון סיבות טובות להגיע לביקור קצר בעין חרוד או לחופשה של כמה ימים שתכלול גם את הגלבוע ועמק המעיינות, ועכשיו יותר מתמיד.
התערוכה במשכן לאמנות משלבת יצירות אמנות עם יודאיקה | צילום: המשכן לאמנות בעין חרוד
ולמה דווקא עכשיו? הסיבה המובנת מאליה היא החורף. זוהי שעתו היפה של האזור. מזג האוויר נעים, והגלבוע שנמצא ממש ממול וניבט מכל פינה מכוסה בפריחה משגעת. בחורף הנוכחי יש סיבה טובה עוד יותר להגיע לכאן, ואותה הזכרנו כבר קודם – המשכן לאמנות. המשכן לאמנות, הנחשב לאחד ממוזיאוני האמנות המובילים בארץ (השלישי בחשיבותו, אם לדייק, אחרי מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב לאמנות), חוגג בימים אלה שמונים שנה להיווסדו, אירוע אותו מציינים בשלוש תערוכות גדולות שיוצגו במהלך השנה. הראשונה מוצגת כבר עכשיו ומוקדשת לאוצרות המשכן לאמנות, וכדאי למהר ולבקר בה.
מאוצרות המשכן לאמנות
בשביל להבין כמה מיוחדים אוספי המוזיאון, צריך לחזור שמונים שנה אחורה. באירופה נמצאים רגע לפני המלחמה, בארץ סובלים מבעיות ביטחוניות ומרעב, אבל למרות זאת, חברי קיבוץ עין חרוד החליטו להקים מוזיאון. הם רצו להקים מוזיאון כדי לשמר ולהציל את התרבות היהודית שעולה בעשן באירופה, כדי ללמד את דור הצברים שנולד בארץ על המורשת של סבא וסבתא ובעיקר, ולא פחות חשוב – בלל שהם האמינו בכוחה של האמנות לעצב חברה, אדם ותרבות. הם אספו כסף ושלחו שליחי קיבוץ באנייה לאירופה כדי לרכוש יצירות אמנות ואוספי יודאיקה.
כך נולד המוזיאון, שהחל את דרכו כ"פינה לאמנות" ומהר מאוד הפך למשכן, כי משכן הוא משהו יותר רוחני ממוזיאון, אשר מטרתו היא להזין את הגוף והנפש. למרות הנטייה לאמנות יהודית, לא רק תצוגות של אמנים יהודים הוצגו במוזיאון. למעשה, התערוכה הראשונה במוזיאון הייתה של ואן גוך – ציור מקורי אחד ועוד רפרודוקציות רבות. הציור המקורי ההוא התגלה בהמשך כזיוף, אבל התערוכה הזו מעידה על כך שאנשי המוזיאון כיוונו גבוה מהרגע הראשון. בהמשך הוצגו במוזיאון תערוכות של אמנים יהודים והאוסף של המוזיאון כולל עבודות של פיסארו, מקס ליברמן, מארק שאגאל, חיים סוטי, מאוריציו גוטליב וכל האמנים היהודים הבולטים בעולם. לצד אלה, הוצגו במוזיאון לאורך השנים גם תצוגות של אמנים ישראלים, ובהם אמנים ובולטים וגם כאלה שמחוץ למיינסטרים.
המשכן לאמנות עין חרוד. מואר בתאורה טבעית | צילום: המשכן לאמנות בעין חרוד
תצוגת האוספים אשר מוצגת בימים אלה משרטטת את הפרופיל של המוזיאון, כשלמעשה מדובר במיטב של המיטב של אוספי המוזיאון. במחסני המוזיאון יש אוצר אדיר של כעשרים אלף פריטים, והתערוכה היא הזדמנות נהדרת לחשוף לקהל הרחב פריטים אשר הסתתרו באוספי המוזיאון.
התערוכה מחולקת לשתי תקופות – אמנות יהודית עד מלחמת העולם השנייה ואמנות ישראלית מקום המדינה ועד ראשית המאה ה-21, כששתי התקופות יחד מספרות את הסיפור של עין חרוד, של ישראל ושל העם היהודי. תמצאו בה יצירות המתארות את חיי היום יום בקהילה היהודית באירופה, יצירות המוקדשות לפרעות, לגלות ולשואה, וגם נושאי ציור קלאסיים כמו דיוקנאות, טבע דומם ונופים. לצד אלה יש בה תצוגות של החיים בארץ ישראל – אחד החדרים מוקדש לעין חרוד, לחלוציות ולחזון הקיבוץ, חדרים אחרים מוקדשים לריאליזם חברתי – עלייה, מעברות ופריפריה. הפריפריה, אגב, מיוצגת כאן לא רק במובנה הגיאוגרפי, אלא גם על ידי אמנים שהם מחוץ למיינסטרים, אשר חלקם לא זכו להציג במסגרו ממסדיות אחרות, כמו מאירה שמש.
בהמשך השנה יוצגו במוזיאון שתי תערוכות נוספות – האחת תוקדש לאמנות צעירה ועכשווית והאחרת תוקדש לחיים סוטין, מגדולי הציירים היהודים מאז מעולם, אשר יצירותיו מעולם לא הוצגו בישראל.
המשכן מפורסם לא רק באוספיו העשירים אלא גם באדריכלות שלו, פרי תכנונו של האדריכל שמואל ביקלס. ביקלס תכנן מבנה המואר באור טבעי, על ידי שימוש באלמנטים ייחודיים כמו תקרות צפות, כך שכמעט ואין צורך להדליק בו תאורה מלאכותית. קרני השמש מאירות את האולמות באור אחיד ורך, מה שמוסיף לחוויה ומביא למוזיאון אדריכלים מכל העולם. אתר אינטרנט
פינת חמד בחצר הפנימית של המשכן לאמנות
לא רק אמנות
המשכן לאמנות הוא אמנם הסיבה המרכזית להגיע לקיבוץ, אבל בהחלט לא היחידה. כדי להבין טוב יותר את הקונטקסט ההיסטורי של המוזיאון, מומלץ לבקר בבית הקברות של עין חרוד. כמו רבים מבתי הקברות הקיבוציים, הוא נמצא במיקום פסטורלי, בין עצים וצמחים, למרגלות הגלבוע, ובחורף אפשר לראות רקפות המציצות בין המצבות. כאן קבורים מנהיגי הקיבוץ ומנהיגים חשובים רבים בתנועה הציונית, ובהם יצחק טבנקין, מאבות התנועה הקיבוצית, חיים שטורמן, מראשוני השומר וממקימי הקיבוץ, וחיים אתר, הוגה המשכן לאמנות, ומאחורי כל קבר יש סיפור חיים מרתק.
בית הקברות של עין חרוד. הרקפות מציצות בין המצבות
פיסה של היסטוריה מסוג אחר תמצאו בחנות "יד אחרת". זוהי חנות לא שגרתית לפריטי יד שנייה, בעיקר עתיקות ופריטי אספנות (לא בגדים. את אלה תמצאו בחנות בגדי יד שנייה (סיפורי בגדים) שנמצאת ממש מעבר לכביש. את החנות פתחה רבקה רובל בשנת 1995 והיא משמשת לא רק כחנות אלא גם כמוזיאון וארכיון. מה תמצאו פה? באמת שהכל. פטיפונים, גרמופונים וטרנזיסטורים, אקורדיון שהיה הראשון בקיבוץ, מכונות תפירה וקופסאות של כלי תפירה, מכונות כתיבה, שלטים וכרזות, ספות עתיקות, צעצועי עץ, כלי בית והגשה, בובות ועוד ועוד. אפשר להשתקע על אחת מהכורסאות הנוחות שבחנות ולהשתקע בה שעות, במיוחד אם בינתיים רבקה מספרת בעיניים בורקות כמה מהסיפורים המרתקים שמאחורי החפצים. פרטים בטלפון 052-3700973.
חנות יד השנייה "יד אחרת". מכלי בית ועד כלי נגינה | צילום: רבקה שרגא
עוד בסביבה
בנוסף למוקדי העניין הרבים בקיבוץ, עין חרוד שוכן באחד האזורים היפים בארץ, באזור השופע מסלולי טיול ברגל, ברכב ובאופניים, אטרקציות ואתרי טבע. בנוסף לרכס הגלבוע, שמציע תצפיות נוף מדהימות ופריחה נהדרת, מדובר באזור שופע מעיינות, שלא במקרה זכה לכינוי "עמק המעיינות", כשבין היתר תמצאו באזור את פארק המעיינות, את גן לאומי גן השלושה, את גן לאומי מעיין חרוד ואת גני חוגה. האזור שופע גם אטרקציות משפחתיות, כמו גן גורו, ואטרקציות אתגריות כמו מצנחי רחיפה או טיסה בכדור פורח. ואם אתם בעניין של ליצור ותוך כדי גם לגלות על עצמכם דבר או שניים, בקיבוץ חפציבה נמצאת סדנת הסלים "סימה סלימה". סימה אורן מציעה בסטודיו שלה סדנאות חווייתיות ומעצימות לקליעת סלים מחומרים טבעיים. טלפון: 050-6464205, אתר אינטרנט
איפה אוכלים ואיפה ישנים?
באזור הגלבוע יש כמה מסעדות משובחות כמו קימל הגלבוע וחוות התבלינים. אם אתם מחפשים משהו עממי יותר, תוכלו לסעוד בחדר האוכל של עין חרוד איחוד, אשר פותח את שעריו בכל יום בצהריים גם לאורחים מבחוץ. האוכל כאן משביע וטעים ומפתיע לטובה במגוון העשיר. תשכחו ממה שידעתם על חדר האוכל הקיבוצי. בשעת צהריים באמצע שבוע יכולנו ליהנות מאוסובוקו, מוקפצים, שניצלים, קוסקוס עם מרק ירקות או עוף, פשטידות צמחוניות, פוקצ'ות, המון סלטים ותוספות ואפילו דים סאם צמחוני. המחיר – 45 שקלים בלבד. טלפון: 04-6486981
בקתות האירוח הכפרי של עין חרוד טובלות בעצים וצמחייה ומשקיפות לנופי הגלבוע
בכל הנוגע ללינה, אל תוותרו על האירוח הכפרי של קיבוץ עין חרוד. האירוח נחלק לשלושה סוגים, ובכולם תוכלו ליהנות מתצפית על הנופים החלומיים של הגלבוע. יש חדרי אירוח קיבוצי הטובלים במדשאות ירוקות ובקתות עץ בשם "אופק הגלבוע" המתאימות למשפחת ולזוגות ובהן סלון, חדר שינה, קומת גלריה עם מזרנים לילדים, ג'קוזי זוגי, מרפסת שמשקיפה לנוף ולידה גינה מטופחת עם ערסל. סוויטות אירוס הגלבוע הן הדובדבן שבקצפת. מדובר בסוויטות עץ ואבן רחבות ידיים המתאימות לזוגות בלבד ובהן ג'קוזי זוגי השקוע ברצפת החדר ממנו ניתן להשקיף על נופי הגלבוע והעמק דרך חלונות ענק. בנוסף למה שיש בתוך הבקתות פנימה, תענוג לטייל בשבילים שבין הבקתות, וליהנות מהטיפוח שכולל עצים, פרחים, שפע של צמחייה ובריכות נוי עם דגים. אורחי כל היחידות נהנים מכניסה לבריכת הקיבוץ.
ג'קוזי רחב ידיים מול הנוף בסוויטות אירוס הגלבוע
ארוחת הבוקר, המוגשת בחדר האוכל של מתחם האירוח, היא דרך נהדרת לפתוח את היום. הארוחה כוללת סלטים טריים נהדרים, מטבלים וממרחים, לחמים, בורקסים ומאפים טריים, ביצים במגוון צורות הכנה (כולל שקשוקה), ירקות קלויים, גבינות, יוגורטים ומעדנים, עוגות ועוד. מחירי הלינה נעים בין 500 ₪ לזוג באמצע שבוע בחדר אירוח קיבוצי ועד ל-1,400 ₪ לזוג ללילה בסופשבוע בסוויטות איריס. טלפון: 04-6486083, אתר האינטרנט.