הרומן הארוך שלי עם גרינלנד התחיל עם ספר שקראתי תוך כדי שייט נהרות בצרפת, אי שם באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. "חוש השלג של העלמה סמילה" מאת פטר הוג העמיק עוד יותר את השריטה והפרעת האישיות שיש לי עם החוג הארקטי. קוראים לזה החיידק הארקטי. אחרי אינספור טיולים בלפלנד ואיסלנד התחלתי לחקור חלקים שונים של גרינלנד. אי אפשר לטייל בכל גרינלנד. בכל פעם קצת. בהתחלה טיילתי רק בקיץ, ובעיקר במזרח גרינלנד, בגלל טיסות ישירות שהגיעו לשם מרייקיאוויק. אבל החלום היה לחוות את גרינלנד בחורף, תוך כדי מסע מזחלות כלבים עם האינואיטים על גבי הים הקפוא ואל קרחוני הענק התקועים בים. אחד המסעות המדהימים ביותר שעשיתי היה ה"אוטוק" – מסע מזחלות כלבים עם ציידים גרינלנדים בצפון-מערב האי, כחלק מציד סוף החורף של כלבי הים. בשנתיים האחרונות אני מתעד ומטייל באזור אילוליסט (Ilulissat) ומפרץ דיסקו (Disko Bay) שבמערב גרינלנד, צפונית לחוג הארקטי.
מסע חורף יש לו קסם מיוחד. זה הזמן של כלבי המלמוט הגרינלנדי. מרחוק אפשר כבר לשמוע את הנביחות והיללות של הכלבים המחכים למשוך את המזחלת ולהתחרות ביניהם על מעמד האלפא. מסביב לאילוליסט משייטים קרחוני הענק, הנסחפים אל הים ומגיעים בחלקם לגובה של עשרות מטרים. קרחוני הענק נשברים ומתנתקים מקרחון היבשת הגדול אל פיורד הנקרא Kangia מדרום לאילוליסט נחשב לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל שרידים ארכיאולוגים של התיישבות לאורך אלפי שנים של נוכחות אנושית באזור. אילוליסט עצמה היא עיירה של כאלפיים תושבים החיים בנוחות אורבנית יחסית, עם סופרמרקט, בנק, שדה תעופה ועוד. באזור אילוליסט ומפרץ דיסקו ישנם כפרים קטנים של אינואיטים, המעדיפים את הניתוק והמסורת של ציד ודיג, מזחלות כלבים ואת החיים בקהילה מאוד קטנה.
טיול חורף לאילוליסט יתחיל עם טיסות לרקייויק או לקופנהגן ומשם טיסה למערב גרינלנד. הטיסה חולפת מעל קרחון העד של גרינלנד, מעל פיורדים, אגמים קפואים ואם תגיעו בחורף – מעל הים הקפוא בחלקו. העונה הטובה ביותר לטיולי חורף כאן היא מרץ ותחילת אפריל. היום מתחיל להתארך, אבל עדיין יש מספיק שעות חושך לחזות בזוהר הצפוני. הטמפרטורות יכולות לנוע מאפס מעלות למינוס עשרים, בהתאם למהירות הרוח. חשוב להתלבש נכון וחכם. אפשר גם לשכור ביגוד אינואיטי, המורכב ברובו מפרוות כלבי ים.
אפשר לצאת לטיול קצר של כמה שעות או למסע של כמה ימים, שיביא אתכם קרוב אל קרחון היבשת ואל נקודות תצפית על פיורדים וקרחונים, או אל קהילות אינואיטים העוסקות בדיג או ציד. הלינה בדרך כלל בבקתות מחסה פשוטות או אוהלים אותם מקימים על המזחלות. כל מזחלת רתומה לכעשרה כלבי מלמוט ונהוגה על ידי מקומי, שהוא בדרך כלל בעל הכלבים והם נשמעים לו. אלה לא כלבי מחמד, אלא כלבים פראיים למדי ולא ידידותיים.
מצפון לאילוליסט נמצא כפר בשם אוקטסוט, בו חיה קהילה קטנה מאד שמתפרנסת בעיקר מדיג או ציד לווייתנים. מדרום לאילוליסט יש עוד כפר בשם אילמינאק, שגם בו חיה קהילה קטנה מאוד. אפשר להתארח שם ל"קופימיק" – אירוח אצל משפחה מקומית עם קפה ועוגה. אצל חלק מהמשפחות ניתן גם ללון. באילוליסט יש מלונות פשוטים וגם מלונות בוטיק יקרים מאד. אפשר להתארח גם באכסניה פשוטה מאוד במרכז הכפר.
חשוב לזכור שמזג האוויר הוא האדון כאן, וכל תכנית שלכם כאן היא בסיס לשינויים. טיסות עלולות להתבטל עקב ערפל או מזג אויר סוער, תנאי קור קיצוני יכולים לעכב או לבטל פעילות. האינואיטים גם לוקחים את הזמן אחרת מאיתנו: היום יכול להתחיל אצלם בשתים עשרה בצהרים ולהיגמר לקראת שלוש בלילה. רובם מדברים אנגלית מאוד בסיסית או בכלל לא, לכן כדאי להנמיך ציפיות משיחות עומק עם הגרינלנדי הנוהג במזחלת שלכם. |
