"כל מי ששומע את השם שטוטגרט תכף חושב על מרצדס ועל פורשה. אז נכון שאנחנו עיר תעשייתית עשירה, בין השאר בזכות המפעלים של רכבי היוקרה, אבל מה שבאמת מאפיין את שטוטגרט בעיני זה היין. אנחנו אנשים ביישניים וסגורים, שלא מדברים הרבה, אבל אחרי כוס או שתיים של יין תגלי שאנחנו נפתחים ולא מפסיקים לדבר", אליזבת צוחקת. היא תושבת העיר והמקום שבו אנחנו עומדות מדגים באופן מושלם את דבריה – היקב של משפחת דיהל, Diehl Weingut, שנמצא בלב ארץ היין המקומית, על גבעה גבוהה, אחת מיני רבות שמקיפות את שטוטגרט.
אבל עוד לפני שנרים כוסית ראשונה, כמה עובדות על שטוטגרט. שטוטגרט (Stuttgart) היא בירת המדינה הפדרלית באדן-וירטמברג והיא ממוקמת בדרום-מערב גרמניה. המיקום שלה, קצת יותר משעה נסיעה ברכב או כשעה וחצי ברכבת מבאדן-באדן, מאפשר לשלב בנוחות ובקלות את הביקור בה עם טיול ביער השחור. למרות שהיא עיר גדולה, עם יותר מחצי מיליון תושבים, הנוף שמקיף אותה כולל גבעות מכוסות בכרמים ויערות, הוסיפו לכך את העובדה שאין בה כמעט בניינים גבוהים, ותקבלו שילוב משמח של חוויות עירוניות, טבע שופע, תצפיות יפהפיות וכמובן יין. הרבה יין.
שתי נקודות תצפית על שטוטגרט מהגבעות המקיפות אותה | צילומים בכתבה: רותם בר כהן
גבעות, כרמים ואנדרטה לאהובה
תומאס דיהל, דור שלישי למשפחת ייננים, מוזג לנו יין סמוק ומבעבע מענבי פינו נואר, שרוקד על הלשון והולך מצוין עם לחם מחמצת נפלא ממאפייה מקומית. אבל עוד יותר מהיין והלחם, הראש מסתחרר מהנוף שמחוץ לחדר הטעימות של היקב: כמו בגלויית נוף כרמים גולשים במורד הגבעות, ביניהם מאגר מים קטן, פרחי בר ועצים בפריחה אביבית מוסיפים כתמי צבע לירוק הרענן. למטה, בעמק מתחתנו, בתיה של שטוטגרט כמו לבני לגו לבנות עם גגות אדומים. "הגרמנים שותים במומצע 20 ליטר של יין בשנה", אומרת אליבזת, "אנחנו בשטוטגרט שותים כמות כפולה".
הכרמים של משפחת דיהל
כדי לקבל מושג על מקומו של היין במרחב המקומי, חייבים לצאת ממרכז העיר, לטפס בכביש צר ותלול שמוביל מעלה-מעלה אל הכרמים והיקבים הקטנים, לטעום את היינות ולהשקיף על נוף שבאמת קשה לתאר במילים עד כמה הוא ציורי. צריך פשוט לראות אותו, רצוי עם כוס יין ביד. ביקב דיהל, למשל, מציעים לא רק טעימות אלא גם סיורים מודרכים בכרמים ואפילו פעילות בסגנון חדר בריחה.
מידע שימושי: Stuttgart-Rotenberg ,Württembergstraße 203. אפשר לקנות יינות ביקב בימי שישי בין 14:00-18:00 ובשבתות מ-10:00 עד 16:00. אתר
תומאס דיהל, דור שלישי ליינים עם יקב בגבעות מעל שטוטגרט
מכיוון שקשה עד בלתי אפשרי להיפרד מהנוף שנשקף מהגבעות, אנחנו נשארים למעלה. בדרך לארוחת ערב אנחנו עוצרים בגרסה המקומית לטאג' מאהל. טוב, לא בדיוק, אבל הסיפור מעט דומה: קפלת קבורה מרשימה שבנה המלך וילהלם הראשון מווירטמברג לאשתו האהובה קתרין פבלובנה. המוזיליאום, שנבנה בסגנון שמחקה את וילה קפרה לה רוטונדה מהמאה ה-16 ליד העיר האיטלקית ויצ'נצה, שימש ככנסייה רוסית אורתודוקסית במאה ה-19 וגם כיום מתקיימים בו מדי פעם טקסים. מהשביל המוביל אל הקפלה הנוף אפילו יותר מפעים מזה שליווה את טעימת היינות שלנו.
מידע שימושי: מוזילאום של וירטמברג (Grabkapelle auf dem Württemberg בגרמנית) נמצא ב-Württembergstraße 340, המקום פתוח בימים ד' עד א' בין 10:00 ל-17:00, סגור בימי שני ושלישי.
השביל המוביל למוזילאום של וירטמברג (למעלה) והמוזילאום עצמו
הניסוי האדריכלי המרתק של המודרניסטים
כבר הבנתם שכרמים, יקבים ויינות מהווים חלק חשוב במהלך ביקור בשטוטגרט, אבל חשוב לא פחות הוא המתחם של שיכון וייסנהוף, שמומלץ בחום רב לבקר בו, במיוחד אם אתם מתעניינים באדריכלות. במבט ראשון המקום נראה כמעט בנאלי, ודאי לבאים מישראל, שמכירים היטב את העיר הלבנה ואת סגנון הבנייה הבינלאומי. אבל שווה מאוד להקדיש לו זמן ותשומת לב.
שיכון וייסנהוף (Weißenhofsiedlung בגרמנית) נבנה בשנת 1927 לתערוכה האדריכלית של דויטשר ורקבונד (Deutscher Werkbund). המטרה היתה להראות שאפשר לדירות פונקציונליות ועם זאת נוחות ונעימות, במחיר נמוך, שישמשו מגורים לפועלים. אדריכלים גרמנים ובינלאומיים, מהשמות הגדולים ביותר בזמנם, שדגלו בעקרונות התנועה המודרניסטית, הוזמנו לתכנן ולבנות בניינים במתחם. כיוון שהיה מדובר על ניסוי אדריכלי-אורבני ולא על דירות שהיו אמורות לשמש למגורים של ממש, אפשר היה לחשוב על פתרונות יצירתיים שלא היו מוכרים קודם לכן.
בין האדריכלים שלקחו חלק במיזם הענק הזה היו לודוויג מיס ון דר רוהה, מאבות התנועה המודרניסטית, ולטר גרופיוס, מייסד בית הספר באוהאוס ומחלוצי הסגנון הבינלאומי, ולה קורבוזיה, אחד האדריכלים המוערכים במאה ה-20 אשר 17 מבנים או מתחמים שתכנן הוכתרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, מתוכם גם התרומה שלו לשיכון וייסנהוף.
שיכון וייסנהוף. ניסוי אדריכלי מרתק מ-1923, שקיבץ כמה מהשמות הגדולים בתחום
שניים מהבניינים הדו-משפחתיים של לה קורבוזיה, אותם תכנן יחד עם פייר ג'נרה, הפכו ב-2006 למוזיאון. צמוד למוזיאון נמצאת דירה, אף היא של לה קורבוזיה, שהוא הגדיר כ"דירה הניתנת לשינוי". היא תוכננה בסגנון של קרון רכבת, עם מסדרון ארוך שממנו יוצאים חללי מגורים ושינה. מחיצות זזות אפשרו להגדיל או להקטין את שטח החדרים בהתאם לשימוש – חלל אחד גדול או חדרים נפרדים להורים ולילדים. גם המיטות, שאפשר לקפלן אל הקיר בבוקר, היו דרך להגדיל את תחושת המרחב בדירה של 65 מ"ר. המטבח וחדר הרחצה קטנים ופונקציונליים, ועם זאת לה קורבוזיה לא ויתר על אמבט עומד על רגליים מול חלון שמשקיף לנוף, פינוק ששמור בדרך כלל לבעלי ממון, ודאי לא בדירת פועלים בסיסית. מרפסת הגג המשותפת, שמעוטרת באדניות עם צמחייה ירוקה, מהווה מקום בילוי נעים ורגוע מול הנוף, תחליף לגינה של בתים פרטיים.
מרפסת הגג המשותפת בדירות שתכנן לה קורבוזיה נועדה להחליף את מקומה של גינה
אחרי שמבקרים במוזיאון ובדירה לדוגמה אפשר לשוטט ברחבי המתחם ולראות את הבניינים הנוספים שנבנו לתערוכה וכיום הם משמשים למגורים. הבניינים הלבנים ויישרי הקווים מכילים דירות ששטחן קטן – בין 40 ל-80 מ"ר – ואלה מושכרות במחירים מסובסדים לעובדי ציבור. בשנות השלושים הנאצים תכננו להרוס את המתחם, שנראה להם מכוער ומיותר. למרבה המזל התוכנית לא התממשה ולאחר המלחמה המתחם עבר לבעלותה של עיריית שטוטגרט. ב-2027, לרגל חגיגות 100 שנה להקמת שיכון וייסנהוף, צפויים להגיע לכאן כחצי מיליון מבקרים, סיבה מצוינת לבוא כבר עכשיו ולהימנע מהצפיפות.
בנוסף לביקור במוזיאון ובדירה לדוגמה של לה קורובזיה, כדאי לשוטט ברחבי המתחם ולגלות פנינים אדריכליות מודרניסטיות נוספות
מידע שימושי: מוזיאון וייסנהוף נמצא בכתובת Rathenaustrasse 1, פתוח בימים ג'-ו' מ-11:00 עד 18:00, בשבת וראשון מ-10:00 עד 18:00, סגור בימי שני. סיורים מודרכים מתקיימים במהלך השבוע (פרט לשני, כשהמוזיאון סגור) בשעה 15:00, בסופי שבוע ב-11:00 וב-15:00. פרטים נוספים באתר המוזיאון
מי ביקש פורשה ולא קיבל?
לבקר בשטוטגרט ולא להתייחס לתעשיית הרכב שבה זה קצת כמו להגיע לפריז ולהתעלם ממגדל אייפל… בשטוטגרט הוקמו כמה ממפעלי הרכב הראשונים בעולם, שהפכו לשמות נרדפים ליוקרה – דיימלר, הלא היא יצרנית מרצדס-בנץ, ופורשה. המפעלים עדיין פועלים בעיר ואפשר להתרשם מהמכוניות שלהם בשני מוזיאונים, שנמצאים, איך לא – האחד בכיכר פורשה והשני ברחוב מרצדס.
מוזיאון פורשה
אם תמיד חלמתם להיות בעלי מכונית פורשה אלגנטית, אבל במציאות אתם מסתפקים ביונדאי משומשת, תוכלו להגשים פה לפחות חלק קטן מהחלום. מוזיאון פורשה ממוקם במבנה בעל עיצוב חדשני והוא מציג אוסף מרהיב של מכוניות, כולן כמובן של היצרנית – מכוניות מרוץ, מכוניות ספורט, רכבי אספנות נדירים, אופנועים ועוד. יש סיורים מודרכים ומדי פעם מתקיימים תצוגות ואירועים מיוחדים, כדאי להתעדכן באתר המוזיאון. ואם בכל זאת אתם רוצים להגשים משהו מהחלום, צמוד למוזיאון יש מרכז להשכרת רכבים, אתם כבר יודעים של איזו חברה…
מידע שימושי: המוזיאון נמצא ב- Porscheplatz 1פתוח בימים ג'-א' מ-9:00 עד 18:00, סגור בימי שני. כרטיס כניסה 10 אירו (מחיר מוזל לבאים בשעה לפני הסגירה), ילדים עד גיל 14 בחינם. אתר
מוזיאון פורשה, צילום: Stuttgart-Marketing GmbH, Werner Dieterich ©
מוזיאון מרצדס-בנץ
אם המבנה של מוזיאון פורשה נראה לכם חדשני, חכו עד שתראו את מוזיאון מרצדס-בנץ. המבנה, שניצב בפתח מפעל הרכב דיימלר, יצרנית מרצדס, נועד לדמות צורה של מנוע ונקל (המוכר גם כמנוע מוטורי), ונראה כמו סליל בעל שלושה מעגלים חופפים. בצד אחד של הבניין נמצא המוזיאון ובצדו האחר אולם מכירות. מוצגות פה כ-160 מכוניות מרצדס, מהדגמים הראשונים ועד למכוניות העתיד.
מידע שימושי: המוזיאון נמצא ב- Mercedesstraße 100 פתוח בימים ג'-א' מ-9:00 עד 18:00, סגור בימי שני. כרטיס כניסה 12 אירו (הקופות נסגרות שעה לפני סגירת המוזיאון), ילדים עד גיל 12 בחינם. אתר
הבניין של מוזיאון מרצדס מדמה מנוע ונקל | צילום: צילום: Stuttgart-Marketing GmbH, Werner Dieterich ©
שופינג, שוק אוכל וטירה
במרכז שטוטגרט נמצאת הכיכר המרכזית היפה ורחבת הידיים, שלוספלאץ (Schlossplatz, כיכר הטירה בגרמנית). את הטירה שעל שמה היא נקראת תזהו בקלות על פי הצריחים שלה. בצדה הצפוני של הכיכר נמצא רחוב הקניות המרכזי של העיר, קוניגשטראסה (Königstraße), שנחשב למדרחוב הארוך ביותר בגרמניה. הליכה לאורכו תביא אתכם אל חנויות של מרבית המותגים הבינלאומיים המוכרים ולמרבה השמחה גם לבתי קפה וברים שבהם אפשר לתת לרגליים מנוחה מההליכה המרובה במדרחוב הארוך וברחובות הנחמדים היוצאים ממנו.
שלוספלאץ, כיכר הטירה, הכיכר המרכזית של שטוטגרט | צילום: שאטרסטוק
במרחק קצרצר מהכיכר המרכזית נמצא שוק אוכל מקורה, Markthalle, בבניין מקסים בסגנון אר-נובו. בקומת הקרקע יש הרבה דוכנים של פירות וירקות, גבינות ולחמים, מעדנים וממתקים וכן הלאה, בקומה מעל יש כלי בית וחפצי נוי.
מרקטהול, שוק האוכל המקורה במרכז שטוטגרט
פניקולר עתיק וגרב כחולה
אחרי ההנאות האורבניות במרכז, הגיע הזמן לטיול הליכה בטבע שמקיף את העיר. מתחילים את המסלול בנסיעה בפניקולר שנבנה ב-1929, הראשון בעולם שהיה אוטומטי לגמרי. קרון העץ ההיסטורי מטפס במסילה הצרה מתחנת Seilbahn שבכיכר Südheimer Platz אל לב היער, גבוה מעל העיר.
קרון העץ ההיסטורי מטפס במסילה צרה אל ראש הגבעה, משם יוצאים מסלולי הליכה נהדרים | צילום: Simon Dux Media / Shutterstock.com
מכאן יוצאים כמה מסלולי הליכה, הארוך שבהם מקיף את העיר כולה, אורכו 54 ק"מ והוא מסומן בסימון שבילים בדמות סוס. אנחנו בחרנו באתגר קל יותר – שלושה וחצי קילומטרים בשביל שנקרא "הגרב הכחולה", Blaustrümpflerweg בגרמנית, שכצפוי אכן מסומן בגרב בצבע תכלת. המסלול המלא, באורך שבעה וחצי קילומטרים, מתחיל ומסתיים בבית קברות בלב היער, ואם אתם לא נרתעים ממקומות כאלה, בהחלט כדאי לשוטט בו. השביל, שמציע תצפיות נפלאות על שטוטגרט, מוביל אותנו לעוד כלי תחבורה ציבורית ייחודי – רכבת חשמלית שיורדת בתלילות מסמרת שיער בפיתולי הרחוב מראש הגבעה אל כיכר מריאנפלאץ המקסימה שבמרכז העיר. בדרך אפשר לראות עוד מהנוף המקסים.
שבילי הליכה ביער, בגבעה מעל שטוטגרט והנוף המדהים שנשקף מהדרך
איפה אוכלים בשטוטגרט?
כמו בכל עיר אירופאית גדולה, שוטוגרט מציעה שפע של אפשרויות אוכל, מרשתות של מזון מהיר ועד מסעדות גורמה. נמליץ פה על שלושה מקומות, שונים מאוד זה מזה, וכל אחד משקף בדרכו צד מסוים של שטוטגרט.
נוף שאין סוף ליופיו נשקף מהמרפסת של מסעדת Rotenberger Weingärtle שנמצאת על גבעה מעל העיר, במרחק קצרצר מהמוזיליאום שהוזכר למעלה. בתפריט מנות שוואביות מסורתיות – שטוטגרט נמצאת בלב האזור ההיסטורי-תרבותי שנקרא שוואביה והמקומיים עדיין משמרים כמה מהמנהגים האופייניים, כולל דיבור בדיאלקט ייחודי. רעבים לא תצאו מהמקום הזה, עם תפריט שכולל מרקים עשירים עמוסים בכל טוב, תבשילי בשר שיגרמו לעפעפיים שלכם לצנוח לקראת סיום המנה או קנודל, שבאים גם בגרסה צמחונית, שגם אותה אין לתאר כקלילה בשום צורה ואופן. את האוכל אפשר ללוות ביינות מקומיים מצוינים או בבירה. המלצה אישית: נסו את הבלנד הלבן שמיוצר ביקב מקומי – 325n.n Weisswein Cuvée.
מידע שימושי: כתובת Württembergstrasse 317, אתר. בסופי שבוע פתוח רצוף מ-11:30 עד 22:00, בשאר הימים, בין 15:00 ל-17:30 המטבח סגור אבל אפשר לשתות יין או בירה במרפסת.
מרק שוואבי מסורתי במסעדת Rotenberger Weingärtle. רעבים לא תצאו מפה
בקצה הההפוך של הסקאלה נמצא Heaven's Kitchen, בית קפה טבעוני עם ארוחות בוקר, צהריים וערב. המקום הטרנדי, שנפתח ב-2022, זכה כבר בשנה הראשונה לקיומו במקום ראשון בתחרות גסטרונומית נחשבת. אל התפריט הטבעוני נוסף חזון של אפס בזבוז מזון, ומה שלא בושל או נאכל מוצא את דרכו למכונת הקומפוסט במרתף. גם העיצוב העכדני, עם קירות מחוספסים, צינורות קירור חשופים ושולחנות מלוחות עץ ממוחזרים, תורמים לתחושה שהגעתם למקום הנכון לזמן הזה. תפריט הצהריים מציע כמה סוגים של פסטות, ריזוטו והמבורגרים טבעונים, בערב מוגש (בהזמנה מראש) תפריט טעימות יוצא דופן, עם מנות שמונחות-נזרקות היישר על השולחן, ליצירת חגיגה ססגונית ומסקרנת.
מידע שימושי: כתובת Theodor-Heuss-Straße 26, אתר. פתוח בימים רביעי עד ראשון מ-10:00 עד 15:00, ארוחות ערב (בהזמנה מראש בלבד) וקוקטיילים חמישי-שבת מ-20:00 עד 23:00.
Heaven's Kitchen, מטבח טבעוני ועיצוב משמח
את סיום הביקור בשטוטגרט ציינו במסעדה אורגנית בשם Lässig, עם תפריט מצומצם אבל מוקפד, שכולל פסטה, ריזוטו, דגים ועוד. יש מנות בשריות ומנות צמחוניות, והכל, כאמור, ממרכיבים אורגניים.
מידע שימושי: כתובת: Gerokstr. 12 אתר. פתוח א', ג'-ה' 11:30 עד 17:00, שישי ושבת 11:00 עד 17:00 ו-18:00 עד 23:00. סגור בשני.
מלון מומלץ, בלב היער
אם הגעתם לכמה ימים ואתם לא בלחץ להספיק הכל בזמן קצוב, למה שלא תקחו את הזמן, תנשמו עמוק ותתחברו אל הירוק מסביב? Waldhotel Stuttgart נמצא על גבעה בשולי העיר, מוקף בעצי יער, מה שמסביר את השם בגרמנית – "מלון היער". החדרים נעימים מאוד, העיצוב כפרי ורגוע ואם זאת עם נגיעות עכשוויות, כמו חדר מקלחת עם קירות שקופים, ויש גם מסעדה טובה. אם אין לכם רכב, תשמחו לגלות שבמרחק של 10 דקות הליכה מהמלון יש תחנת מטרו, משם קו 7U יביא אתכם בתוך כרבע שעה אל מרכז העיר.
מידע שימושי: כתובת Stuttgart-Degerloch,Guts-Muths-Weg 18, אתר