בראשית יולי 2003 התכנסה מועצת אונסק"ו של האו"ם וחבריה הצביעו פה אחד על הכללת מבני העיר הלבנה בתל אביב, על גינותיה ומתחמיה ברשימת אתרי המורשת העולמית הראויים לשימור. אף על פי שהחלטה כזו הסבה גאווה רבה לנו כישראלים, הגורמים לקבלתה נוגעים לתמורות עולמיות אשר הפכו את בית הספר באוהאוס לאחת מאבני היסוד הרעיוניות והעיצוביות שעליהן עומד איתן סגנון הבנייה הבינלאומי מאז ראשית המאה ה-20.
האדם במרכז
זרעי הבאוהאוס לא נטמנו בשדרותיה הירוקות של העיר הלבנה בתל אביב, אלא דווקא באדמתה החרוכה של העיר ויימאר (Weimar) שבמרכז גרמניה עם סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1917. גרמניה עמדה אז בפני אתגרים כבירים – היא נדרשה לשלם חובות עתק לצרפת ולבריטניה ובמקביל לשקם את עריה שנפגעו קשות במהלך המלחמה. ההנהגה הגרמנית קראה באותן השנים להקמתו של מוסד ממשלתי אשר יסייע לשיקום מהיר של ערי גרמניה תוך בחינה מחודשת על ערכיה החברתיים והכלכליים של המדינה שטרם חבשה את פצעיה.
אוניברסיטת באוהאוס בוויימאר. זרעי הסגנון הבינלאומי נזרעו באדמתה החרוכה של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה | צילום: Uwe Aranas / Shutterstock.com
המשימה הוטלה על האדריכל הגרמני ולטר גרופיוס, שראה בשיקום המדינה הזדמנות להתווייתם של ערכים חברתיים ועיצוביים חדשים. הוא האמין כי תכנון נכון ושלם הוא תוצאה של שילוב דיסיפלינות אמנותיות שונות ושאף לשלב במכון אדריכלים, בנאים, צורפים, סתתים ובעלי מקצועות אחרים שיעבדו זה לצד זה. כמו כן, סבר גרופיוס כי הגיעה העת לאימוץ קו מחשבה חדשני השם את האדם ואת צרכיו בבסיס הרעיונות התכנוניים והקורא תיגר על מוסכמות שמרניות ודתיות מקובלות.
החשיבה האוונגרדית על טובתו של האדם הפשוט בבסיס תהליכי התכנון נראית כיום מובנת מאליה, אולם במציאות שבה אדריכלים הוכשרו לעסוק אך ורק בתכנון מבני ציבור ודת דוגמת כנסיות, בזיליקות, אוניברסיטאות וארמונות, גרם גרופיוס לרבים להרים גבה והעמיד לו מתנגדים מקרב הגופים השמרניים במדינה.
מוויימאר לברלין דרך דסאו
בתמיכת ממשלת גרמניה הקים גרופיוס ב-1919 את בית הספר באוהאוס (Bauhaus) בעיר ויימאר במרכז גרמניה. תוך זמן קצר הצטרפו לגרופיוס בעלי מלאכה שונים אשר הזדהו עם רעיונותיו של בית הספר ועם הערכים שאותם ביקש להנחיל לחברה הגרמנית דרך אמנות, עיצוב ואדריכלות. בסיס המחשבה השמה במרכז את האדם הובילה להתוויתה של אדריכלות בעלת קו עיצובי פשוט, לבן, ישר ונקי, והסתייגות מעיטורים מיותרים, אשר אינם אלא "רעש רקע המייקר ומאט את הבנייה, ואינו תורם לרווחתם של שוכני המבנה". בהתייחס לסגנון זה אמר האדריכל מיס ואן דה-רוהה, שלימד במוסד וניהל אותו בהמשך, את המשפט המפורסם: "פחות הוא יותר".
גרם מדרגות בבניין הראשי של בי"ס באוהאוס בוויימאר | צילום: Uwe Aranas / Shutterstock.com
למרות הצלחתו של בית הספר, שעריו נסגרו ב-1925, אולם הוא נפתח מחדש בעיר דסאו (Dessau) במימון ראש העיר שהתנה את תמיכתו בהתווית קו סוציאליסטי יותר למוסד. בית הספר החדש תוכנן על ידי גרופיוס בעצמו והפך לאחד המבנים המזוהים ביותר עם סגנון הבאוהאוס בגרמניה. הוא נבנה כיחידה אחת, הכוללת חללי הוראה, מעונות למורים ולתלמידים וחללי פעילות משותפת תחת קורת גג אחת, והורשו ללמוד בו גם נשים ויהודים, ביניהם האדריכלים אריה שרון, שמואל מסטצ'קין ומוניו גיתאי-ווינראוב, שהפיצו את בשורת בית הספר גם לתל אביב והפכו את סגנון הבנייה הבינלאומי לסימן ההיכר של "העיר הלבנה".
בית הספר באוהאוס בגלגולו השני, בעיר דסאו. כאן ניכרים הקווים הלבנים והישרים המזוהים עם הסגנון הבינלאומי | צילום: Cinematographer / Shutterstock.com
כתוצאה מהתחזקות הקו הסוציאליסטי של המוסד התפטר גרופיוס מניהולו ב-1928 והוחלף על ידי האדריכל השוויצרי הנס מאייר, שתמך בשילובם של ערכים חברתיים בתהליך התכנון. עד לסגירתו על ידי הנאצים בשנת 1932 זכה המוסד בגלגולו השני בדסאו להצלחה רבה ושנים אלו נחשבות לתקופת הזוהר של המוסד.
בתוך בניין בי"ס באוהאוס בדסאו, מבנה אייקוני של הסגנון הבינלאומי ואתר חובה למתעניינים באדריכלות | צילום: Cinematographer / Shutterstock.com
ב-1932 נפתח המוסד בפעם השלישית והפעם בבית חרושת נטוש במרכזה של ברלין. בראשות המוסד עמד האדריכל מיס ואן דה רוהה והלימודים נערכו בו במתכונת מצומצמת עד לסגירתו הסופית לאחר מספר חודשים. ואן דה רוהה נדרש לפטר את המורים ואת התלמידים היהודים, ולאחר שסירב, נמלט יחד עם ולטר גרופיוס ואמנים נוספים לארצות הברית.
באוהאוס בברלין. בית הספר פעל בברלין במשך כמה חודשים עד שהנאצים סגרו אותו | צילום: meunierd / Shutterstock.com
לבריחתם של האמנים מחוץ לגבולות גרמניה יש תפקיד משמעותי בהפצת "בשורת הבאוהאוס" אל מחוץ לגבולות גרמניה ובשינויו ללא היכר של פני עולם העיצוב. בספרו של פרנק ויטפורד "באוהאוס", שיצא לאור ב-2012, נכתב כי "האיבה שחשו הנציונל-סוציאליסטים לבאוהאוס היתה הגורם העיקרי למוניטין ההולכים וגדלים שלו. סגירתו הכפויה והגירתם של רבים מהסטודנטים ומהמורים לשעבר בעקבותיה הבטיחו שעד מהרה יהיה מפורסם בעולם כולו. זו אירוניה נעימה".
פחות הוא יותר: מסע בין מקורות הסגנון הבינלאומי
במסגרת חגיגות המאה להקמת בית הספר באוהאוס בגרמניה נדמה כי אפילו ויימאר ודסאו, שתי ערי התעשייה בהן פעל בית הספר בשנותיו הראשונות, לובשות חג ומבקשות להחזיר מעט מן התהילה שאפפה אותן בעבר בזכות אותו מוסד. בנוסף לפעילויות הצפויות בערים אלו, ראוי לציין כי תערוכות, הרצאות וכנסים רבים מתקיימים במהלך 2019 ברחבי גרמניה, ומומלץ לשלבם במסגרת המסלול המצוין בהמשך.
הנקודה הראשונה במסלול היא המבנה ההיסטורי אוניברסיטת באוהאוס בוויימאר, כשלוש שעות נסיעה מברלין לכיוון דרום-מערב. המבנה תוכנן ב-1902 על ידי האדריכל הבלגי אנרי ואן דה ולדה, שנחשב עד היום כמקור ההשראה הרעיונית והעיצובית של אבות הבאוהאוס. במבנה זה פעל בית הספר בגלגולו הראשון בין השנים 1919-1925. לאחר שנסגר פעלו במקום לסירוגין מוסדות חינוך שונים עד נפילת השלטון הקומוניסטי ב-1989, אז הוקמה בו מחדש אוניברסיטת באוהאוס.
קיר של חלונות בבית הספר באוהאוס בוויימר. גרופיוס שם את האדם וצרכיו במרכז | צילום: Uwe Aranas / Shutterstock.com
אין זה מפתיע שמבנה זה נבחר לשמש כמעונו הראשון של בית הספר – חלליו המרשימים מאופיינים בעיצוב נקי ומאופק ללא עיטורים או איקונות נוצריות המאפיינות מבני חינוך אחרים. המפתחים הרחבים בקירות מאפשרים חדירה מירבית של אור שמש טבעי באמצעות קירות מסך, וחלל המדרגות הרחב והמואר משמש לא רק למעבר בין הסדנאות אלא גם לחלל נעים המעודד שהות ממושכת ואינטראקציה בין הסטודנטים והמרצים. בקומה העליונה תוכלו לבקר בחדר העבודה של מנהל בית הספר הראשון, ולטר גרופיוס. הפריטים המקוריים נלקחו מן המקום עם סגירת המוסד ב-1925, אולם המשרד שוחזר בהצלחה בשנים האחרונות.
- מבנה האוניברסיטה ההיסטורי פתוח למבקרים בימים שלישי עד שבת (סגור בימי ראשון ושני), בין השעות 10:00 ל-16:00.
לא הרחק משם ממוקם מוזיאון הבאוהאוס של ויימאר, שנפתח באפריל 2019 לאחר בנייה ממושכת ויקרה. המבנה דמוי הקובייה תוכנן על ידי משרד אדריכלים מקומי והוא מציג אוספים נדירים של עבודות של בוגרי המוסד ומוריו, וכן תערוכות של אמנות עכשווית הבוחנת כיצד ערכיו המקוריים של בית הספר נוגעים לסוגיות חברתיות ועיצוביות בנות ימינו. קוביית הענק מחולקת לחללים פתוחים בגדלים משתנים המאפשרים הצגה בו זמנית של תערוכות שונות בתוך חלל אחד גדול.
- המוזיאון פתוח למבקרים בכל ימי השבוע בין 10:00 ל-18:00, בימי שני הוא נסגר ב-14:30.
מוזיאון באוהאוס החדש בוויימאר | צילום: Andrew Alberts, © heike hanada laboratory of art and architecture
אתר מעניין נוסף בוויימאר הוא בית על ההורן (Haus am horn), הממוקם כ-15 דקות נסיעה בתחבורה ציבורית מתחנת הרכבת המרכזית של העיר. המבנה הוקם ב-1923 כחלק מתערוכה של תלמידי הבאוהאוס, והוא למעשה הראשון שתוכנן באופן מלא בהתאם לעקרונות בית הספר. בניגוד למבני השכונה הסובבים אותו, הוא תוכנן כך שחלליו המשותפים, סלון, מטבח ופינת אוכל, נבנו במרכזו, כשהם משמשים את חללי המגורים הסובבים אותו. בנוסף, גגו שטוח ורהיטיו השונים עוצבו על ידי תלמידי המוסד כך שיתאימו לקו העיצובי של המבנה. כוונתם של המתכננים היתה לבנות שכונה שלמה באמצעות שכפול מבנה בודד זה, אולם התכנית לא יצאה לפועל בשל התנגדותה של האוכלוסייה השמרנית בעיר.
- המבנה פתוח למבקרים כל יום, פרט לימי שלישי, בין השעות 10:00 ל-18:00.
הבית על ההורן בדסאו, מבחוץ ומבפנים | צילומים: Alizada Studios / Shutterstock.com
בעיר דסאו, הממוקמת באמצע הדרך בין ברלין לוויימאר, פעל בית הספר בגלגולו השני בין השנים 1925-1932. במרחק הליכה של דקות מתחנת הרכבת המרכזית בעיר ממוקם מבנה בית הספר באוהאוס, שהוא אתר חובה לחובבי הסגנון הבינלאומי בגרמניה וסמלו המובהק ביותר. מועצת העיריה באותן השנים הסכימה לייעד עבור בית הספר שטח ריק בפאתי העיר ולממן את הקמתו, בתמורה להבטחתו של גרופיוס, מנהל המוסד באותן השנים ומתכנן מבנהו החדש, כי יוכנסו תכנים סוציאליסטיים למערכת ההוראה במקום. הקמתו של בית הספר מחוץ למרקם העירוני איפשרה לגרופיוס לעצב מבנה בעל תכנון חתרני, שלו היה מוקם במרכזה של העיר, היה ודאי נתקל בהתנגדות רבה מצד התושבים.
בתוך בית הספר באוהאוס בדסאו. מה שנראה היום מובן מאליו, היה בשעתו עיצוב חתרני ומעורר מחלוקת | צילום: Cinematographer / Shutterstock.com
לבית הספר מספר אגפים השזורים זה בזה תחת קורת גג אחת – סדנאות לסטודנטים, מעונות, חללי תצוגה משותפים ובית ספר טכני. בין האגפים השונים יש מערכת של חצרות בגדלים שונים, המאפשרת תנועה לבאי האקדמיה ולציבור הרחב. אף על פי שמדובר במבנה גדול אחד, החזיתות המשתנות של האגפים רומזות על תפקודן – קירות המסך בסדנאות מייצרים תחושת רציפות בין חללי הלימודים והרצף העירוני, החזית עתירת המרפסות של המעונות מעניקה אופי פרטי יותר לאגף וכדומה.
- ניתן לבקר במבנה בית הספר בכל ימות השבוע בשעות 19:00 עד 17:00
שיתוף הפעולה הפורה בין גרופיוס ובין עיריית דסאו המשיך גם לאחר פתיחת בית הספר. בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת תכנן גרופיוס בעיר מבנים רבים נוספים בסגנון הבינלאומי, ביניהם מעונות המרצים, לשכת התעסוקה, בית קונסום ומבנן הפלדה.
בית בעיצוב של גרופיוס משנת 1925. במהלך שנות ה-20 גרופיוס עיצב בניינים שונים בדסאו וסביבתה | צילום: Claudio Divizia / Shutterstock.com
לא הרחק מבית הספר שבדסאו מושלמת בימים אלו הקמת מוזיאון באוהאוס אשר עתיד להיפתח בספטמבר 2019. בדומה למוזיאון בוויימאר, גם במוזיאון זה יוצגו תערוכות מתחלפות של עבודות אשר יצרו בוגרי המוסד והמורים המלמדים בו, לצד אוספי אמנות ומחקרים בנושא עיצוב עכשווי.
גם מקומה של ברלין אינו נפקד מרשימת החוגגים בפסטיבל מאה השנים לבאוהאוס. בארכיב הבאוהאוס, הממוקם בשכונת מיטה (Mitte) שבברלין, מוצגות תערוכות ומתקיימים כנסים במהלך שנת המאה להקמת בית הספר. מבנה הארכיב תוכנן על ידי ולטר גרופיוס בשנות השישים, כאשר הוזמן לגרמניה שלושים שנה לאחר שנמלט ממנה, כדי לתכנן את המבנה. גרופיוס נפטר במהלך התכנון ולא הספיק ללוות את הקמתו ואת פתיחתו לקהל.
ארכיב הבאוהאוס בברלין | צילום: שאטרסטוק
- הארכיב פתוח למבקרים בימים שני עד שבת (סגור בימי ראשון), בין השעות 10:00 ל-18:00
בתמונה הפותחת: חזית בית הספר לאדריכלות ועיצוב באוהאוס בעיר דסאו, צילום: Cinematographer / Shutterstock.com
____