בעוד שבארצות צפוניות החורף הוא זמן להסתגר בבית המחומם, אצלנו החורף הוא דווקא העונה הכי טובה לטיולים בטבע. בחורף, בעיקר אחרי שיורד גשם, האוויר צלול, השדות מוריקים, הנחלים שופעי מים והפריחה צובעת את הנופים בשלל צבעים. לצד טיולים בחיק הטבע – בין אם יצאתם להליכה ביער, לגלות מקבצי פריחה או לצפות בשיטפונות, נוספות פעילויות מיוחדות שאפשר לעשות רק בחורף: קטיף תפוזים או תותים וליקוט פטריות. הנה הצעות לכמה טיולים אחרי הגשם:
נחל סער
נחל סער שבצפון הגולן הוא אחד המקומות שממחישים בצורה הטובה ביותר כמה הטבע יפה אחרי הגשם. הנחל זורם לאורך 11 ק"מ בין סלעי הבזלת של הגולן – מעין סער בסמוך למג'דל שמס ועד לנחל חרמון, כ-300 מטר מדרום למעיין הבניאס. על אף שזהו נחל איתן, תושבי האזור שואבים את מימיו, כך שיש בו זרימה רק אחרי גשמים חזקים במיוחד. כשזה קורה, מדובר במופע מסעיר במיוחד: לאורך הנחל נוצרים עשרות מפלונים ואשדות, וגם שני מפלים גדולים – מפל רסיסים כקילומטר ממזרח לגשר הידידות בכביש העולה לעין קיניה, ומפל סער, שהוא הדובדבן שבקצפת.
מפל סער, שממוקם ממערב לגשר סער בכביש שעולה לנווה אטי"ב, נשפך בשלוש מדרגות לברכות יפות. ניתן ללכת במסלול טיול באורך ארבעה קילומטרים, מגשר הידידות ועד מפל סער, אבל אפשר בהחלט להסתפק גם בתצפית על המפל השוצף מנקודת תצפית שאליה מגיעים מרחבת החנייה. ממול לנקודת התצפית צצים בחורף דוכנים של תפוחים ממטעי הגולן.
אצא לי אל היער
הארץ שלנו אמנם לא התברכה ביערות אפלוליים ומכוסי טחב, אבל כשמגיעים ליער אחרי הגשם, ומריחים את ריח האורנים והאדמה הרטובה, והקרקע מכוסה בפטריות וברקפות ובעוד פרחים של חורף, לא צריך יותר מזה בשביל להרגיש את הדבר האמתי. כמעט כל יער בארץ מזמין לטיול של אחרי הגשם, אבל יש כמה יערות שהטיול בהם קסום במיוחד. בשמורת אלוני יצחק הסמוכה לגבעת עדה וכפר גליקסון יש יער סבוך של אלוני תבור ולצידם עצי ליבנה ועוזרד קוצני. בחורף האלונים אמנם קרחים, אבל היער מכוסה במרבדים של רקפות ובבלוטים וספלולים שנפלו מהעצים ולא צריך הרבה בשביל לדמיין שבכל רגע נראה פה פיות או גמדים.
גם יערות הגלבוע מזמינים במיוחד אחרי הגשם. נכון, אירוס הגלבוע פורח רק באביב, אבל גם לפני כן כדאי מאוד להגיע לפה. בחורף אפשר לראות את הגלבוע שראשו נצבע ירוק ומנוקד ברקפות ורודות ובכרכומים לבנים-צהובים, להריח את ריחם המשכר של הנרקיסים, לצפות בציפורים נודדות ולעלות להר שאול, ממנו אפשר להשקיף על השדות המעובדים של עמק חרוד.
יער נוסף המושלם לטיול חורפי הוא יער בירייה, היער השני בגודלו בארץ שמשתרע על שטח של 20 אלף דונם. ביער הנטוע יש אורנים, ארזים וברושים, ובחורף הוא מכוסה במרבדים של פריחה, עם רקפות כלניות, נוריות וסחלבים.
חורשת הארבעים: פריחה של חורף
בשונה ממדינות קרות, שבהן הפריחה מתחילה רק באביב ומגיעה לשיאה בקיץ, אצלנו בחורף, בעיקר אחרי כמה ימים גשומים, אפשר ליהנות מטיולי פריחה נהדרים. לצד אתרי פריחה פופולריים מאוד, כמו גבעת הרקפות ברמות מנשה, יש מקומות קצת פחות מוכרים, שבהם אפשר ליהנות מפרחי חורף. למשל, חורשת הארבעים בסמוך לנשר, ממזרח לאוניברסיטת חיפה. החורשה קיבלה את שמה בשל ארבעים עצי אלון עתיקים, בני מאות שנים, אשר לפי האמונה הדרוזית הם מיוחסים לארבעים נביאים – על פי המסורת, באחד מימי השישי בכל שנה מתכנסים בחורשה ארבעים נביאים, מאבות העולם הבא, ומחליטים על גורל העולם בשנה הקרובה.
לצד הסיפור המרתק, מציעה השמורה גם פריחה חורפית נהדרת. השנה הפריחה הקדימה, כך שכבר עכשיו ניתן לראות במקום רקפות, נרקיסים, כרכומים, חיננית הבתה, איריס הסרגל, רומוליאה צידונית ועוד פרחים בשלל צבעים. להשלמת החוויה, אפשר ליהנות מתצפית נהדרת על מפרץ חיפה, ראש הנקרה והרי הגליל הנשקפת ממצוק הארבעים.
פטריות אחרי הגשם
טיול ביערות ארצנו אחרי הגשם מספק לרוב גם ליקוט פטריות, שאיתן אפשר להכין מנות טעימות. בשבתות כדאי להגיע מוקדם בבוקר, אחרת לא יישארו לכם פטריות. לא כל הפטריות מותרות למאכל. אחת מפטריות המאכל הנפוצות בארצנו היא האורניה הצומחת ביערות אורנים. אורניות ניתן למצוא, בין היתר, ביער בן שמן, יער להב, יער ירושלים, שמורת המסרק, נחל כלח, יער ברעם ויער חניתה. את האורניה ניתן לזהות על פי הכובע החום-הבהב שלה והנקבוביות דמויות הספוג שבחלקו התחתון של הכובע. מי שלא רוצה להסתכן, ורוצה להכיר פטריות מסוגים נוספים, יכול להצטרף לסיורי ציד פטריות שמתקיימים בכמה יערות בארץ. הסיורים כוללים הסברים על עולם הפטריות, על זיהוי של פטריות יער ועל פטריות טובות למאכל, צייד פטריות וארוחה בטבע מהשלל שנאסף. פרטים נוספים: צ'יף העשבים – 052-5282285, אורי מאיר צ'יזי'ק – 052-3633489
קטיף תותים ותפוזים
יש מי שמוצאים את החורף קצת מאכזב בכל הנוגע לפירות, אחרי המבחר המסחרר של פירות נוטפי עסיס וטעימים להפליא שאנחנו מכירים מהקיץ. אבל גם לחורף יש את הכוכבים שלו, בראשם התפוזים והתותים, שלא פחות משתענוג לאכול אותם, תענוג לקטוף אותם. מדובר במתכון מושלם לשבת של אחרי הגשם עם הילדים, בשדה או בפרדס. למרבה הצער, גם פרדסים וגם שדות תות הופכים לחיזיון פחות נפוץ בארצנו, אבל רבים מאלה שנותרו משמשים גם למטרות תיירות ומאפשרים קטיף עצמי שבמהלכו ניתן לזלול בשטח וגם לקחת הביתה.
איפה לקטוף תפוזים? באזור ראשון לציון – נס ציונה – רחובות יש כמה פרדסים תיירותיים שבהם ניתן ליהנות מניחוח תפוזים, קטיף עצמי של תפוזים, קלמנטינות ואשכוליות ולעתים קרובות גם אטרקציות נוספות כמו נסיעה בעגלה רתומה לטרקטור, מתנפחים או פינת ליטוף. בנס ציונה תמצאו את כיף בפרדס (טלפון: 08-6696549), בקיבוץ פלמחים הסמוך לראשון לציון תמצאו את מסלולים בפרדס (054-6434133) ואילו ברחובות נמצא פרדס מינקוב שהוא לא רק אתר קטיף עצמי אלא גם אתר לשימור שמנציח את הפרדס הראשון של רחובות (08-9469197).
איפה לקטוף תותים? באזור השרון תמצאו את התותים הטובים ביותר בארץ, למרות שרבים משדות התותים של האזור הוחלפו במגדלי מגורים. ברחוב עליית הנוער בהוד השרון, מול בית החולים שלוותה, תמצאו את תותלאנד של משק טל (טלפון: 054-7546149), ואילו בכניסה לקיבוץ משמר השרון תמצאו את שדות, שם ניתן לקטוף תותים וגם פרחים (052-5956654). בגן שמואל תמצאו את רוח שתות (058-5010111), מרכז מבקרים שמציע, בנוסף לקטיף, סרט, סדנאות יצירה והכנת תותים בשוקולד.
טיולי שטפונות במדבר
כשהגשם יורד בכמויות בהרי ירושלים ובהרי יהודה, זוהי שעתם היפה של חובבים השטפונות. אדמת הלס האופיינית לדרום נאטמת כשהיא נרטבת, מי הגשמים לא מחלחלים בה אלא זורמים במורד הארים ונאספים בשצף אל הנחלים, מה שיוצר את תופעת הטבע העוצמתית – השטפון. טיולי שטפונות אמנם מרגשים ומלהיבים, אבל כדאי לזכור שהם גם יכולים להיות מסוכנים. חשוב להקפיד על כללי בטיחות: אסור לטייל בערוצי הנחלים כאשר יש סכנת שטפונות וחשוב לצפות בזרימה העזה מנקודת תצפית הגבוהה מהערוץ. מומלץ גם להגיע בליווי מדריך מוסמך או מישהו מנוסה.
שיטפון בנחל צין
יש כמה נקודות תצפית שנחשבות בטוחות ואשר מספקות תצפית עוצרת נשימה על השטפונות. בין השאר, התצפית על המפל שמעל עין מעריף בנחל צין, בחניון העליון של גן לאומי עין עבדת. תצפיות יפות נוספות אפשר למצוא במרפסת התצפית של גשר הצינורות מעל נחל הבשור, במצפה העץ של מצוקי דרגות, בגשר שמעל נחל אוג, סמוך לנבי מוסא, ובגשר מעל נחל נקרות סמוך ליציאה ממכתש רמון.