טבע בסלובניה: פסגות, מערות ודובים

השמש החלה לשקוע כשעשינו דרכנו ברכב השטח מהעיירה סטרי טרג פרי לוזו (Stari Trg Pri Lozo) אל תוך יער נוטרניסקה (Notranjaska forest). השועל האירופאי והגירית המצויה שנסו על נפשם כשהבחינו באורות הרכב המחישו לנו שאנו חודרים לטריטוריה בלעדית של חיות הבר, במקום בו רק תיירים מעטים עושים את דרכם. לאחר נסיעה של כ-10 דקות דומם מיכה, צייד ושומר יערות במשרה מלאה, את מנוע הטנדר והתחלנו לצעוד אל עמדת תצפית הדובים במעלה ההר סבוך הצמחייה. צעדנו בשקט. כל רחש עשוי להסגיר אותנו, ובעיקר כל ריח. חוש הריח של הדוב החום האירופאי חד ביותר, והוא עשוי להבחין בניחוח אדם ממרחק של קילומטרים.

הדוב החום האירופאי (ursus arctos), הוא טורף גדול, שעשוי להגיע למשקל של כ-600 ק"ג. בסלובניה כולל תחום מחייתו את היערות בדרום המדינה, שם מתקיימת אוכלוסייה בריאה הנאמדת בכ-600 פרטים. קיומם של דובים כה רבים על פני שטח כה קטן, מגדיל מאוד את סיכויי הצפייה בהם. בחודשים ספטמבר ואוקטובר פעילות הדובים החומים בשיאה. בחדשים אלו עסוק הדוב החום באכילה מאסיבית של פירות יער, חרקים ובשר, על מנת לעלות את משקל גופו ולהעשיר את מלאי השומנים, דבר שיעזור לו להתמודד עם תנומת החורף, הנמשכת בדרך כלל שישה עד שבעה חודשים – מנובמבר עד סוף אפריל.

דוב חום אירופי. ביערות שבדרום סלובניה חיים כ-600 פרטים

אנחנו בחרנו לחפש את הדוב החום דוקא בתחילת חודש מאי. בתקופה זו הגורים הצעירים, אשר נולדו במהלך תנומת החורף, יוצאים בפעם הראשונה ממאורתם ומצטרפים לאימם בחיפוש אחר מזון, לו זקוקה המשפחה הצעירה עם סיומה של תנומת החורף הארוכה.

יער נוטרניסקה – ביתם של הדובים החומים
מסענו החל בעיירה השלווה סטרי טרג פרי לוזו, המצויה בפאתי יער נוטרניסקה, כשעה נסיעה מעיר הבירה ליובליאנה. העיירה מהווה את אחד המרכזים החשובים עבור הציידים המקומיים ושומרי היערות מטעם המדינה. שם הם מחליפים מידע ומתעדכנים בנושאי אכיפת חוקי הציד ושמירת היערות באזור. בעיירה פגשנו את המדריך שלנו, מיכה, שליווה אותנו במשך הרפתקת חיפוש הדובים. לאחר תדריך קצר, עלינו על רכב הטנדר שלו ונסענו אל מעבי היער, עד לאזור בו מצויה עמדת התצפית לדובים, לשם הגענו לעת ערב.

לאחר צעידה של כשני קילומטרים הגענו אל עמדת התצפית. לאחר בדיקה מהירה של השטח, הרשנו לעצמנו לחייך בסיפוק: כל הסימנים – הענפים השבורים, העקבות, שיירי המזון – העידו כי הלילה נזכה לתצפית איכותית בדוב החום, אולי אפילו נזכה לצלם נקבה בחברת גוריה הקטנים. לאחר סריקה מקיפה של השטח, הצבנו מצלמת אינפרא אדום, לצילום אוטומטי של הדובים בלילה, וטיפסנו אל עמדת התצפית.

עמדת תצפית הדובים ביער

המתנו בדממה מוחלטת. חשיכה ירדה על היער ודממת בין הערביים התחלפה בקולות לילה רמים: יללות זאבים, קריאות ינשופים, מקהלה בלתי פוסקת של קרקורי צפרדעים. יותר משלוש שעות של המתנה דרוכה עברו עלינו לפני שהרמנו ידיים והחלטנו שהיום כנראה החליט הדוב לוותר עלינו.

עקבות של דובים בבוץ

בצער רב עזבנו את עמדת התצפית וחזרנו אל העיירה למנוחה לקראת מחר, שבו ציפה לנו ביקור ייחודי במערת קריזנה יאמה (Krisna Jama), אחת המערות המרתקות באירופה.

מסע אל בטן האדמה
לאחר ארוחת בוקר מנחמת בחווה האורגנית Miskar, יצאנו לסיור מקיף במערת קריזנה יאמה, באזור הקארסט הסלובני, בסמוך ליער נוטרינסקה. אורכה הכולל של המערה הוא שמונה קילומטרים, והיא מפורסמת ב-45 אגמים תת קרקעיים ותצורות הנטיפים והזקיפים אשר בתוכה. בשל חשיבותה הרבה כערך טבע ייחודי המערה מוגנת מאוד ומספר המבקרים המורשים לסייר לכל אורכה מוגבל, ויש צורך להזמין מקום זמן רב מראש. הסיור במערה מתבצע בסירה ולכן אפשר לבקר בכל אורכה רק בעונת הקיץ, אז מפלס המים במערה נמוך יחסית ומאפשר תנועה בסירה. מי שלא מעוניין בסיור מקיף במערה יכול לבקר בחלק היבש בכל השנה.

מערת קריזנה. בתוך המערה שאורכה שמונה קילומטרים יש עשרות אגמים תת קרקעיים

בכניסה למערה לבשנו את הציוד המיוחד שקיבלנו, שכלל חרמונית מחממת, קסדה, פנס ראש ומשוטים לחתירה בסירת הגומי שחיכתה לנו במערה עצמה. כרבע שעות ארך השיט על מי הטורקיז הצלולים שבמערה. שטנו על פני נטיפים וזקיפים בעלי צורות ייחודיות – פה ראינו אוניית מלחמה, שם אוזני פיל או מבצר נסתר, כמיטב הדמיון הפרוע.

שייט במערת קריזנה בין נטיפים וזקיפים בעלי צורות ייחודיות

לאחר חווית השיט המרתקת, תכננו לנסוע ישירות לעיירה בלד (Bled), השוכנת לחופו של אגם בלד. העיירה היא מרכז תיירותי מפותח המהווה נקודת יציאה לטרקים רבים בשמורה ההררית טריגלב (Triglav). אבל לא יכולנו להמשיך בדרך מבלי לחזור פעם נוספת ליער נוטרניסקה, כדי לבדוק את כרטיס הצילום במצלמת האינפרא אדום שהשארנו בסמוך לעמדת התצפית. בידיים רועדות שלפנו את כרטיס הצילום והורדנו את תכולתו למחשב הנייד. הכרטיס היה מלא! על פי השעה המוטבעת על גבי הצילומים, נראה כי דקות ספורות לאחר שהרמנו ידיים ועזבנו את המקום, הגיע הדוב החמקמק במלוא הדרו וסיפק הזדמנויות צילום נהדרות. קשה לתאר את תחושת ההחמצה. לו רק היינו נשארים במקום עוד קצת, עוד כמה דקות…

נסענו לבלד. בכדי להפיג במקצת את תחושת ההחמצה בחרנו מסעדת דגים טובה, ממגוון המסעדות בעיירה התוססת. יום מפרך מחכה לנו מחר, צריך לאכול טוב.

טיפוס לפסגת הבגונסציצה
עם שחר נסענו למרגלות הר הבגונסציצה (Begunjščica), הנמצא במרחק של כמה דקות נסיעה מהעיירה בלד. כיוון שהוא אינו חלק משמורת טריגלב, רק מספר מועט של מבקרים מגיעים אליו, ומי שכן מעפיל לפסגתו הם בעיקר סלובנים מקומיים, שמכירים את ייחודו וקסמו.

טיפוס בשלג אל פסגת הבגונסציצה

השלג שירד במהלך הלילה צבע את פסגת ההר בלבן והפך את הטיפוס למאתגר במיוחד. עם תחילת הטיפוס, ברחו מאיתנו שתי איילות, שגרמו לנו לחשוב שאולי יש סיכוי שבפסגה נפגוש דב. לאחר כארבע שעות של טיפוס מפרך הגענו לפסגה, ממנה נשקף נוף של פסגות האלפים הסלובנים, העמק והאגם, אשר לחופיו שוכנת העיירה בלד. התצפית המרשימה הזאת הפכה את חוויית הטיפוס לכדאית במיוחד.

הנוף הנשקף מהפסגה

רוח מקפיאה נשבה בראש ההר. לאחר עשר דקות שבהן נשמנו את אוויר הפסגות, התחלנו בירידה למטה. ירדנו בקצב איטי, מושכים את הטיול עד כמה שאפשר. מכאן, התחנה הבאה היא שדה התעופה בזגרב, ממנו נחזור ארצה. לאחר כשעתיים ירידה חזרה הקליטה הסלולארית, ואיתה הצליל המוכר של הודעת טקסט: הטיסה הוקדמה בכמה שעות… בלית ברירה, הגברנו קצב. חייבים לרוץ למטה ולהתקפל, אם אנחנו לא רוצים לאחר את הטיסה ולחכות שבוע לטיסה הבאה. האמת, היינו שמחים להישאר עוד שבוע… הבטחנו לעצמנו שנחזור לכאן בהזדמנות ראשונה.
___

אביעד חורב – מייסד ומנהל חברת עולם הספארי, יועץ אקולוגי עבור חברת חורש וחיל האוויר, חי ונושם את נושא חיות הבר ומחפש הזדמנויות טיול וצילום בכל העולם.