חיסונים לפני נסיעה

שתפו:

העיקר אמנם הבריאות אבל במדינות אקזוטיות משתוללות עדיין מחלות עם שמות די מפחידים. לפני נסיעה כדאי לדעת מה הסיכונים הבריאותיים, איזה חיסונים כדאי לקבל ואיך להימנע מהידבקות

עודכן 20.1.18

הנסיעה שלכם מתקרבת. דאגתם למזוודה, לביטוח רפואי, לכסף זר ולהמחאות נוסעים, אך בטרם תטופפו לכם מדושני עונג על רצפת נתב"ג בדרך אל האושר, חשוב לדאוג לבריאותכם. סל תרופות בתרמיל יעזור בטיפול מקומי, אבל עדיף למנוע את הסיכון מראש באמצעות סדרת חיסונים. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על חיסונים לפני נסיעה.
כדאי להתחיל ולקבל את החיסונים כחודש וחצי לפני תאריך הנסיעה המיועד. זאת כדי לתת זמן לנוגדנים להתפתח בגוף באופן יעיל וכן כדי לאפשר מרווח זמן לקבלת חיסונים הניתנים בכמה זריקות במועדים שונים, כגון דלקת מוח יפנית.
פרט לחיסונים נגד צהבת A ו־B הניתנים גם בקופות החולים, קבלת החיסונים נעשית דרך לשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות ומרפאות מטיילים. לרוב מספקות המרפאות חבילת חיסונים בסיסית (המשתנה ממרפאה למרפאה) הכוללת גם הרצאה רפואית, וקבלת חיסונים שאינם נכללים בחבילה ומחויבים בתשלום נוסף. לכמה ממרפאות המטיילים יש הסדרים עם קופות החולים השונות, המשתתפות בחלק מההוצאות.
החיסונים המופיעים ברשימתנו הם אלו הניתנים למטיילים לארצות הנמצאות בסיכון. רשימת החיסונים המדויקת משתנה על פי יעד הנסיעה ומשכה, ואפשר לקבל אותה בייעוץ הרפואי הניתן במרפאות המטיילים ובלשכות הבריאות המחוזיות:

טטנוס ודיפתריה
מחלת הטטנוס כמעט שנעלמה עם השנים בישראל הודות לחיסון הניתן באופן שגרתי לאזרחים בתקופת הילדות ובעת הגיוס לצה"ל. זוהי מחלה הנגרמת על ידי זיהום חיידקי של פצעים פתוחים, תוקפת את מערכת העצבים ומתבטאת בעוויתות שרירים.
החיסון תקף לעשר שנים ומומלץ להתחסן שנית במידה ועברו יותר מחמש שנים מאז קבלת הזריקה.

פוליו
מחלה המועברת בעיקר דרך שתייה ומזון מזוהמים, פוגעת במערכת העצבים המרכזים וגורמת לשיתוק שרירים. ברוב ארצות העולם, כמו גם בישראל, מחסנים את הילדים מפני המחלה, אך היא עדיין קיימת במדינות מסוימות באפריקה ובמזרח אסיה.
החיסון ניתן בזריקה אחת ותקף לעשר שנים.

קדחת צהובה
חיסון חובה הניתן לנוסעים למדינות אפריקה ודרום אמריקה בלבד. הכניסה למדינות מסוימות מחויבת בהצגת פנקס חיסונים ובו הוכחה תקפה לקבלת החיסון. לעתים

צילום: ויקטור פרימצ'וק

נדרשים מטיילים שביקרו באפריקה להציג הוכחת חיסון גם בכניסה לארצות בהן לא נפוצה המחלה.
קדחת צהובה הינה מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתושה נגועה. אחרי דגירה קצרה גורמת המחלה לחום גבוה, כאבי שרירים וראש, האטת דופק ובחילות. בשלבים מתקדמים מופיעים דימומים קשים, הקאות, נזק לכבד וצהבת.
החיסון מכיל נגיף מוחלש, המפתח נוגדנים כעשרה ימים לאחר קבלת הזריקה. החיסון תקף לעשר שנים.

דלקת קרום המוח
יש סוגים שונים של המחלה, אך הנפוצה מכולן היא זו המועברת על ידי חיידק המנינגוֹקוֹקוּס, התוקף את מערכת העצבים המרכזית. הפגיעה מתבטאת בחום גבוה, בכאבי ראש, ובהמשך בשיתוק ובאיבוד ההכרה, ועלולה לגרום למוות. המחלה נפוצה בעיקר בערב הסעודית, במזרח אסיה ובארצות אפריקה, אך מפעם לפעם מתרחשות התפרצויות של המחלה גם ביבשות אחרות.
החיסון ניתן בזריקה אחת ותוקפו כשלוש עד חמש שנים. הנוגדנים מתפתחים בגוף שבועיים מהזריקה.

צהבת מסוג A
מחלה שנפוצה באפריקה, בדרום ובמרכז אמריקה, באסיה, במזרח אירופה ובמזרח התיכון. זו דלקת כבד המועברת על ידי שתייה ומזון המזוהמים בחומר צואתי. המחלה מתבטאת בתשישות, בחילות והקאות, חום, חולשה, שתן כהה וגוון צהבהב של העור.
ישנם שני סוגי חיסונים נגד צהבת מסוג A: הראשון הוא חיסון סביל בהזרקה אחת של נוגדנים, המגן על הגוף מיד עם קבלת החיסון למשך כשלושה עד חמישה חודשים. השני הוא חיסון פעיל הנקרא Havrix, הניתן בשתי מנות בהפרש של 6־12 חודשים זו מזו.

צהבת מסוג B
צהבת מסוג B פחות נפוצה מסוג ה־A, אך כרוכה לעתים בסיבוכים ועלולה לגרום למחלת כבד כרונית. דרכי ההדבקה דומים לאלו של נגיף ה־HIV: המחלה מועברת על ידי שימוש במחטים נגועות, יחסי מין, ציוד רפואי לא מחוטא ועירוי דם. סכנת צהבת מסוג B קיימת בכל העולם.
תוקף החיסון עשר שנים.

מלריה
המלריה היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, ומדי שנה נפטרים ממנה כמיליון עד שני מיליון בני אדם, בעיקר באזורים טרופיים באפריקה, באסיה ובאמריקה הדרומית.
המחלה מועברת על ידי נקבת יתוש האנופלס, הפעילה במיוחד משעות הערב ועד שעות הבוקר המוקדמות. טרם פותח חיסון יעיל כנגד המחלה, אך קיימים

המלריה נפוצה באפריקה
ומועברת על ידי נקבת יתוש האנופלס, הפעילה במיוחד משעות הערב ועד שעות הבוקר המוקדמות. למרבה הצער טרם פותח כנגדה חיסון יעיל

מספר סוגי כדורים המשמשים כטיפול מונע המפחית את הסיכוי ללקות במחלה.
שלושת סוגי התרופות הנפוצות ביותר הן: מפלוקווין (לריאם) – לנטילה פעם בשבוע, החל משבוע לפני הנסיעה ועד ארבעה שבועות אחריה. הכדור אסור לשימוש לחולים במחלות נפש ובמחלת הנפילה, ולמטופלים בתרופות נגד הפרעות קצב הלב ונגד דיכאון. בקרב כאחוז מהמשתמשים, לקיחת התרופה עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי שונות, כגון בחילה, הפרעות בשינה ומצבי רוח. דוקסילין – תרופה אנטיביוטית לשימוש יומי באזורים בהם פיתח הטפיל עמידות למפלוקווין, החל מיומיים לפני הנסיעה ועד ארבעה שבועות אחריה. מלרון – תרופה חדשה יחסית שיתרונה הוא נדירותן של תופעות לוואי. לשימוש יומי החל מיום לפני הנסיעה ועד שבוע אחריה.
הדרך הטובה ביותר למנוע את מחלת המלריה היא לא להיעקץ – זאת על ידי שינה בחדר עם רשתות לחלונות, שינה תחת כילה, לבישת בגדים ארוכים בצבע בהיר בשעות החושך ושימוש בתכשירים דוחי יתושים. התסמינים דומים לשפעת.

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: