חיים בריאים: מתכון

הביטוח לעת זקנה: דג
מחקר שפורסם לאחרונה בשיקגו מצביע על כך שאכילת לפחות דג אחד בשבוע מסייעת בעיכוב תהליך ההזדקנות ועוזרת לשמור על צלילות המוח. 3,718 מבוגרים שגילם מעל 65 השתתפו במחקר. הם ענו על שלושה מבחנים במשך שש שנים, בהם התבקשו גם לציין איזה מאכלים אכלו במהלך תקופה זו. מרתה קליר מוריס, מעורכי המחקר, תיארה את התוצאות כך: "גילינו שאנשים שאכלו לפחות דג אחד בשבוע האטו בעשרה אחוזים את הדעיכה הטבעית של כושר החשיבה. אלה שאכלו שני דגים בשבוע האטו ב־13 אחוז את דעיכת כושר החשיבה.

התנועה זורמת: פילאטיס
בדיוק כמו מדריכי ריקודי העם, שכדי לשרוד צריכים להמציא בכל חודש כמה ריקודים

חדשים, כך גם מכוני הכושר. אין ברירה, צריך להמציא שיטות, פעילויות וטרנדים בקצב בלתי פוסק. המבינים יאמרו כמובן שגם הפילאטיס הוא כבר ענתיקה שמקומה בארכיון, אבל בכל זאת.
ג'וזף הוברטוס פילאטיס חי 87 שנים, ואם לשפוט על פי הדוגמא שלו, הרי שהשיטה עובדת בכלל לא רע. השיטה שנקראת פילאטיס כוללת תרגילים ממוקדים לשיפור גמישות וכוח. מדריכי הפילאטיס מתארים זאת כ"גיוס מערכות כוח השרירים האפקטיביות ביותר לביצוע התנועה". או כ"אומנות השילוב בין גוף, תודעה ונפש מתוך שליטה מלאה של התנועה על ידי כוח הרצון."
המתאמנים בפילאטיס נמצאים רוב הזמן במצב אופקי, כלומר שוכבים. באופן זה התמיכה לגב ולאגן מרובה והדבר מאפשר לשאר האברים לנוע ביתר חופשיות.

הלהיט החם: קינואה
אם חבריכם עוד לא הציעו לכם לאכול קינואה, כדאי שתבחרו מחדש את חוג הידידים שלכם. כאשר מזכירים את הקינואה זה מגיע בדרך כלל בצמוד לשבחים ושירי הלל.

מדובר בגרגרים בהירים, קצת חסרי טעם, אבל בעלי סגולות בריאותיות מופלגות. אוכלים את זה כמעט עם כל דבר. אין לזה טעם בולט משלו והבריאות, הו הבריאות, רווה נחת.
מה זה באמת? קינואה הינו מעין דגן שמוצאו מאמריקה הדרומית והוא נפוץ בעיקר בצ'ילה ובפרו. זהו צמח עשבוני שאינו שייך ישירות לדגניים, כלומר אינו בן משפחתם של החיטה והשעורה וכדומה, אלא למשפחת ה־Chenotodium או בכינוייה הרווח Goose-food. זרעיו קטנים וכהים ומשמשים למאכל עשיר בפחמימות בדומה לדגנים שונים. ערכו התזונתי כ־350 קלוריות ל־100 גרם כינואה יבש ומרבית הקלוריות מקורן בפחמימות. הקינואה מכיל גם כמות קטנה למדי של חלבון, בדומה לחיטה.

הפרכת המיתוס: מה יאכל התינוק?
ד"ר דויד ברגמן מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית יוצא להפריך את המיתוסים שהתרבו בשנים האחרונות סביב האוכל שמתאים לתינוקות ולילדים. לדבריו, אין הוכחות מבוססות לכך שרוב המאכלים שמומלצים לילדים קטנים, אכן תורמים לבריאותם יותר ממאכלים אחרים. המחקרים מראים בבירור שהרגלי האכילה של הילד כבר בשנה הראשונה לחייו, משפיעים במובהק על הרגלי התזונה שלו וההעדפות הקולינריות במשך רוב חייו הבוגרים. לאור זאת, סבורים רבים שחשוב במיוחד לא להיכנע למיתוסים המקובלים לגבי תזונת פעוטות. רוב ההורים משתכנעים לתת לפעוטות דייסת אורז מגיל שישה חודשים, ומתקדמים אחר כך באיטיות להאכלה בירקות פשוטים, פירות ולבסוף פסטה ובשר. המומחים ממליצים עכשיו על גישה שונה. לדבריהם, פעוט מעל שישה חודשים יכול לאכול כל דבר. הם מציגים תנאי אחד – חשוב לברר שהוא אינו אלרגי לסוג חדש של מזון. מכאן באה ההנחיה להוסיף בכל פעם פריט אחד לתפריט ולבחון את תגובת התינוק אליו.
הבדלים תרבותיים מלמדים שחלק מן האמונות חסרות ערך. תינוקות ביפן, למשל, מקבלים תוספת של דגים לתפריטם כבר בגיל צעיר מאוד. תינוקות במדינות שונות מקבלים בשר בגיל צעיר מאוד. כל אלה מוכיחים שמדובר בהבדלים תרבותיים ולא בריאותיים.

הפעילות המבורכת: הליכה
חוקרים באוניברסיטת צפון קרוליינה פרסמו מחקר מקיף על יתרונותיה וחשיבותה

העצומה של הליכה לבריאות. על פי תוצאות המחקר, בוגרים אשר הולכים 18 קילומטר בכל שבוע עושים את הדבר הנכון. המסקנה הבולטת ביותר במחקר היא שמשך האימון חשוב יותר מן האינטנסיביות שלו. לדברי החוקרים, אין צורך במאמץ גדול, כזה שגורם להתנשפות יתרה או להזעה, כדי לשפר את הכושר הגופני ולשפר את המצב הבריאותי. לדבריהם, הליכה מהירה מועילה לגוף פי כמה מריצה.
ההולכים 18 קילומטר בשבוע לא ירדו במשקלם, אבל, לדברי המחקר אין בכך כדי להפחית מחשיבות ההליכה. שיפור הכושר הגופני מפחית את אחוז השומן בגוף ומגדיל את נפח השרירים, כך שגם ללא שינוי במשקל יש שיפור בבריאות. הקשר הברור ביותר עולה בין בריאות הלב למצב הכושר הגופני. בין שני אלה יש יחס ישר ופשוט.