חומרים מתכלים: לגמור מהצלחת

יש הטוענים ששימוש בכלים חד פעמיים עדיף משימוש בכלים רב פעמיים. תהליך הייצור שלהם צורך פחות אנרגיה (בספל זכוכית, למשל, צריך להשתמש מאתיים פעם כדי שהשימוש בו יהיה חסכוני באנרגיה לעומת כוס חד פעמית). בנוסף לחיסכון באנרגיה, שטיפת כלים היא גם בזבזנית במים. ולמרות זאת לכלים רב פעמיים יש יתרון מובהק אחד – הם לא יוצרים אשפה באותן כמויות.
ארתשל (EarthShell), חברה קטנה מסנטה ברברה, קליפורניה, מציעה אלטרנטיבה לאריזות הבזבזניות והבלתי מתכלות. היא מייצרת צלחות, כוסות וכלים לכריכים למיניהם מתערובת של חומרים אנאורגניים, כמו אבן גיר (קלציום קרבונט), וחומרים אורגניים שמחזיקים אותם יחד, כמו עמילן תירס או תפוחי אדמה.

הכלים של ארתשל עמידים ומבוֹדדים כמו כלים של פלסטיק מוקצף, שמשמשים את רשתות המזון המהיר למיניהן, אלא שהכלים של ארתשל מתפרקים לחלוטין בערימת קומפוסט, וכך מתאפשר שימוש חוזר בהם. הם מתפרקים גם בסביבה ימית ואינם רעילים ליצורים החיים בה.

ניסוי שדימה את התנאים הנוצרים כאשר הכלים נזרקים לצד הכביש גילה שהכלים התפרקו בתוך שישים־תשעים יום, כלים של קרטון רק התחילו להתפרק וכלי פוליסטרין לא הראו שום סימני פירוק.

ידידותיים לסביבה
תהליך הייצור כולו ידידותי לסביבה. חומרי הגלם הם חומרים טבעיים, מתחדשים (עמילן תירס או תפוחי אדמה) או משאבים נפוצים (אבן גיר, שחציבתה מזיקה לסביבה הרבה פחות מחפירת בארות נפט). חומרי הגלם קרובים למפעל יחסית, ולכן יש חיסכון בדלק המשמש להובלתם, וממילא מצטמצם זיהום הנובע מכך.
חוץ מתערובת של אבן גיר ועמילן מן הצומח, המוצרים מורכבים גם מכמות קטנה של סיבים ממוחזרים, למשל מקרטוני חלב. החומרים הללו, כאשר מוסיפים להם מים, יוצרים מעין בלילה. את הבלילה הזו יוצקים לתבנית מחוממת, ובשל הטמפרטורה הגבוהה בתבנית המים מתאדים ונוצר לחץ, שגורם לעיצובה של הבלילה בצורה הרצויה – תהליך שדומה מאוד לייצור גביע גלידה. לאחר מכן הכלי מצופה בציפוי מיוחד, המורכב מפולימרים שונים ופראפין, והוא שהופך את הכלים לעמידים במים. הצבע הלבן של הכלים הוא צבעם של המרכיבים ואינו נובע מהלבנה כימית. שם החברה מודפס על הכלים בדיו לא רעילה.

כדי למחזר את הכלים של ארתשל יש להוסיף אותם לערימת קומפוסט כדי לאפשר להם להתפרק. קימפוסט אפשר לעשות במסגרת ביתית, בערימה של זבל אורגני מסוגים שונים, או במסגרת תעשייתית, ענף שנמצא בחיתוליו – בארצות הברית כולה יש כרגע רק 45 מתקני קימפוסט תעשייתיים.

כאשר מוצרי ארתשל נזרקים לפח רגיל ומוצאים את דרכם למזבלה, הם מתפרקים בקצב איטי יותר מאשר בערימת קומפוסט, משום שמזבלות לא מספקות את התנאים הדרושים לפירוק טבעי של חומרים אורגניים – לחות וחמצן. למרות זאת מחקר שנעשה באוניברסיטת אריזונה מוכיח כי לאחר שנה הם תפסו הרבה פחות מקום במזבלה מאשר כלים של נייר או פוליסטרין.

"כלים חד פעמיים הם נגע שרצוי לבער", אומר שלומי בן ארוש מארגון אדם טבע ודין. לדבריו, רוב הכלים החד פעמיים מיוצרים מפוליסטרין, פלסטיק דק. שלא כפוליאתילן, שממנו מייצרים בקבוקי שתייה, הוא לא נשלח למחזור מסיבות כלכליות – לא כדאי מספיק להשקיע במחזורו. לכן, הוא מסביר, אם כבר משתמשים בכלים חד פעמיים, מוטב שיהיו פריקים ביולוגית.

מלזיה וסינגפור בדרך
משרד הפנים האמריקאי היה בין הגופים הראשונים שניסו להשתמש במוצרי ארתשל, בעקבות צו של הבית הלבן שקבע כי על משרדים ממשלתיים לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה ולהשתמש בהם. ארתשל, שבאותו שלב עוד לא שיווקה את הכלים שלה, נבחרה לפרויקט, והוא הושק ב־22 באפריל 1999, יום כדור הארץ.

החדרת הכלים לוותה בפרויקט הסברה אינטנסיבי על הכלים – הועברו מזכרים והודעות בדואר האלקטרוני ונתלו פוסטרים כדי להסביר לעובדים את תפקודם של הכלים ולעודד אותם להשתמש בהם. אנשי הניקיון עברו הכשרה מיוחדת.
כל המעורבים בניסוי ראו אותו כהצלחה ודיווחו על שביעות רצון גבוהה מהמוצרים. עם זאת, היו קשיים בהפרדת האשפה. אף על פי שהכלים של ארתשל היו מסומנים באופן מיוחד ובולט, חלק מהעובדים עדיין השליכו לפחי המחזור גם כלי קלקר רגילים. ההערכה היא שככל שהשימוש בכלים יתמשך (הפיילוט נמשך שנה), יתמעט השימוש בכלים הלא מתכלים והבעיה תיפתר מאליה.

גם רשת מסעדות המזון המהיר מקדונלדס התעניינה במוצרי ארתשל וביקשה ממנה לייצר לה אריזה לביג מק, אחד ההמבורגרים הפופולריים של הרשת. ארתשל הקדישה שנתיים להתאמת האריזה שלה לצרכים של מקדונלדס. לאחר הרצה נסיונית במאה סניפי הרשת בשיקגו אושרו ב־2001 המוצרים לתפוצה רחבה בסניפי מקדונלדס ברחבי ארצות הברית.

התפוצה של מוצרי ארתשל הולכת וגדלה. ב־2001, שיווקה רשת הכלבו האמריקאית וולמרט צלחות ארתשל בתשעים מסניפיה, בעיקר בצפון מערב ארצות הברית. ב־2003 עלה המספר ל־1,200 סניפים. מלבד מקדונלדס ומשרד הפנים האמריקאי, משתמשים במוצרי ארתשל גופים רבים בעלי מודעות סביבתית, ובכללם אוניברסיטת קורנל, משרדי האי.פי.איי (הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה) וחברת הקייטרינג סודקסהו.

האסטרטגיה העסקית של ארתשל בנויה על מכירת זכויות הייצור לחברות אחרות בתמורה לתמלוגים. החברות הגדולות שמשתמשות בטכנולוגיה שהגתה ופיתחה ארתשל מפיצות, או מתכננות להפיץ, את המוצרים בקנה מידה גדול הרבה יותר משמסוגלת חברה קטנה כמוה. לכן התפוצה של מוצרי ארתשל בעולם הולכת וגדלה – יש, למשל, תוכנית להחדיר קערות אטריות של ארתשל למלזיה ולסינגפור.