הפסקה בעיר ללא הפסקה: ימי קורונה בתל אביב

כל פעם שאני מגיעה לתל אביב, אני נהנית. מהאקשן, מהאפשרויות, מהתרבות, מהים. הפעם חיכתה לי חוויה שונה מכל מה שהכרתי עד היום. מעין יום כיפור מורחב בעיר (כשגרנו בעיר הייתה ההרגשה דומה ביום זה), עיר פתוחה כל כך שנסגרת שוב לתקופה בלתי ידועה. עדיין לא ידועה, נכון לכתיבת שורות אלה. אין לדעת עד מתי יככבו ברחובות, בעיקר שליחים בצבעי בגד תכלת או כתום וכיסאות בערימות על שולחנות. שחלילה לא יחשבו הלקוחות לשבת עליהם. האנטי תזה של עיר ללא הפסקה מתרחשת שוב, וההרגשה מוזרה ומטרידה ברמה הגלובלית, אך שקטה ו"נקייה" ברמה האישית.

צילומים: הדס בכר

עיר ריקה

פעם מזמן, כשטסתי למזרח אסיה, חוויתי צמצום של המרחב האישי שלי. העומס, הצפיפות, כך אנשים חיים שם, עם מרחב אישי מצומצם יחסית אלינו. באירופה, למשל, המרחב האישי גדול משלנו הישראלים. בתל אביב הסגורה פתאום חוויתי התרחבות של המרחב האישי שלי. לסגר יש גם יתרונות! כל הקניון (הנטוש) שלי!

המרחבים הציבוריים הנטושים מקנים לעיר מראה אפוקליפטי-משהו, לא נעים להגיד. הכל נראה כתיקונו, אבל אין איש/ה באופק. למעט השליחים. הם קיבלו כנראה חליפה נגד קרינה, או אופנוע שנותן להם כוחות על נוגדי פצצות אטום וכך הם שרדו.

מנוחת השליח

היום השליח הוא בחזית. הוא הוא הנושא בעול. הלוחם בשבילנו את מלחמת ההישרדות, אם זה מציאת אוכל, שתייה, או פינוק. נותן מפלט בתקופה ללא מפלט. טיפה של עונג במי השגרה העכורים.
מה עם שליחה? למה הנשים לא מתגייסות לכוח הלוחם? אני בעד הקמת כוח שליחויות נשי עוצמתי, שייתן מענה לעורף, הצמא לאוכל, שתייה ועוד  אוכל ושתייה…

הרהורים על הפסקת עיר ללא הפסקה

בקלות בלתי נסבלת, קבינט הקורונה "מחליט עלינו" כדברי הילדים של ימינו. מערער את שגרת חיינו ואת עצם קיומם של עסקים, שאנשים רבים בארץ ובעולם הקדישו להם את כל כולם. כשמנסים להקביל את מצבנו למצבן של מדינות אחרות בעולם – להפתעתנו, המצב די דומה! הנגיף כבר הצליח לשתק את העולם פעם אחת, ועכשיו זה שוב קורה. לנו נותרה היצירה. יצירת החיים שאנחנו רוצים, אם זה שיפוץ, קריירה יותר מדויקת עבורנו, וגם היצירה האמנותית. היום יותר מתמיד – כל אחד יכול לגלות את היוצר החבוי שבו. שווה לנסות.

אלינור דרוקר בן זקן רוקדת מול בר סגור

עצב.

הרבה דברים מסתיימים בתקופה זו. לצערנו, חיים של אנשים רבים. דרך החיים שחווינו לפני תקופת הקורונה, קרבה חברתית, עסקים ואירועים רבים. אנחנו מתמודדים עם סטרס עצום ללא סוגי השחרור (חו"ל!!) האהובים עלינו. המשימה שלנו היא לפתח עמידות. לדעת שככל שנשלים עם המצב ונסתגל אליו מהר יותר, כך תשתפר איכות חיינו ונוכל למגיפה העולמית הזו. נשרוד אותה. גמישות נעימה ובריאות איתנה לכולנו

הקורוניסטים, אוקטובר 2020

תצלומים וכתיבה: הדס בכר, אמנית יוצרת ומעצבת, בעלת סטודיו HaBa.
כותבת בנושאים שונים למסע אחר אונליין, מדריכת אמנות ועיצוב.

אתר אינטרנט

Instagram – hadas_bachar_arts
Facebook – Hadas Bachar