| עונה מומלצת: כל השנה. התאמת המסלול: לכל המשפחה. קושי המסלול: קל מאוד! אורך המסלול (סיור באתר): כקילומטר. מפה: מפה עירונית טובה של ירושלים. הגעה מהכניסה לירושלים: מהכניסה לירושלים ממשיכים בשדרות זלמן שזר (בנייני האומה) ושדרות בן צבי. נוסעים לאורך גן סאקר עד הפניה שמאלה לשכונת רחביה, מתחת לבנייני וולפסון אל עבר גן הפעמון. בקצה רחוב המלך דוד פונים שמאלה אל רחוב דוד רמז. חולפים על פני החאן ותחנת הרכבת הישנה. ברמזור הראשון פונים שמאלה, וברמזור הבא, בגיא בן הינום, פונים ימינה בעלייה צרה – להר ציון ולחניון. ניתן גם להקיף את העיר העתיקה מצפון וממזרח ולחפש חנייה באזור עיר דוד. האתר צמוד לכותל, כך שכל שילוט והכוונה לעבר הכותל וחנייה בסמוך מתאימים אף הם. משער ציון יורדים רגלית (בתוך או מחוץ לחומות) אל שער האשפות הסמוך לכותל. ממערב לשער, מצדה הפנימי של החומה, נמצאת הכניסה אל הגן הארכיאולוגי (מתחת לכביש הגישה לרחבת הכותל, יש שילוט). • המסלול המוצע הינו מעגלי – הלוך ושוב. • האתר מותאם לנכים. • הכניסה לאתר בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה ולנוהלי החברה לפיתוח מזרח ירושלים. שעות פתיחה: ימים א'-ה' – 17:00-8:00, ימי שישי וערבי חג: 14:00-8:00. מחיר כניסה: מבוגר – 30 שקל. ילד, חייל, סטודנט, גמלאי – 16 שקל. טלפון לבירורים ותיאומים: 02-6277550. מזה מאות שנים מהווה הכותל המערבי אבן שואבת ליהודים מכל העולם. ההגעה אל קיר האבן הקדום מהווה שיא בביקורו של כל יהודי המגיע ארצה. אין ישראלי שמראה הצנחנים המתרפקים על אבניו הגדולות של הכותל לאחר כיבוש ירושלים המזרחית במלחמת ששת הימים לא חקוק בתודעתו, וגם חילונים רבים פוקדים אותו במסגרת טקסי ההשבעה של צה"ל. כל אחד גם יודע שבעוד שיש אנשים עם לב של אבן, בכותל יש גם אבנים עם לב אדם. אבל מה באמת אנו יודעים על הכותל? מי בנה את הקיר הענק ומתי? מה היה מקומו במתחם המקדש הענק, וכיצד התייחסו אליו עולי הרגל בימי קדם? התשובות על שאלות אלו ורבות אחרות ממתינות לנו בגן הארכיאולוגי של ירושלים, שבו גם מוזיאון נקרא מרכז דוידסון, על שמו של התורם שמכספו נבנה האתר. הגן הארכיאולוגי ממוקם בפינה הדרום-מערבית של הר הבית, בנקודת המפגש של הכותל המערבי, המוכר, והכותל הדרומי. כאן, באותו אזור הנקרא העופל, כיוון שדרכו העפילו מעיר דוד אל המקדש שנמצא בפסגת הר המוריה, ניתן למעשה להבין כי הכותל המדובר אינו אלא אחד מקירות התמך האדירים שנבנו על ידי הורדוס בסוף המאה הראשונה לפנה"ס, כדי לאפשר את הקמתה של הרחבה העצומה הקיימת עד היום. עולי הרגל התרשמו לבטח מהקיר העצום ואבני הענק מהן הוא בנוי (משקלה של הגדולה שבהן הוא 570 טון), אולם בניגוד לימינו, עבורם הוא בשום פנים ואופן לא היווה מוקד לכיסופים. יתרה מזאת – בימי קדם הכותל אף לא נחשב אזור מקודש, אלא היה באזור חולין לכל דבר, שבו עסקו במלאכות יומיום ובמסחר. סביבות הר הבית היו אזור שוקק חיים שבו חיו תושבי ירושלים ובנוסף – ניתנו שירותים להמוני בית ישראל שביקרו במקדש. בשווקים שהקיפו את המקדש המירו עולי הרגל את כספם לכסף מקומי, רכשו את הקורבנות שהביאו למקדש והתרעננו בשתייה ומזון מהמסע הרגלי הממושך. ברבות הזמן התקדש קיר התמך המערבי, שזכה לכינויו 'הכותל', מכיוון שהיה הקיר השלם והנגיש ביותר ליהודים. יש לזכור שתחת שלטון הנוצרים משך כל התקופה הביזנטית היה אסור ליהודים לעלות להר הבית כדי להנציח את נבואתו של ישו על החורבן. הם הורשו לעלות להתפלל על חורבות ההר פעם בשנה – דווקא בט' באב, כדי להדגיש את רעיון עליונותה של הנצרות ואת צדקת נבואת החורבן של ישו.
בהר הבית עצמו (הנמצא בידי הוואקף המוסלמי מאז המאה השביעית לספירה) לא ניתן לערוך חפירות ארכיאולוגיות, אולם סביבותיו נחפרו בקפידה – ובפרט האזור הדרומי בו אנו נמצאים. למרגלות קצהו הדרומי של הכותל המערבי ניתן לראות את רחוב השוק המרוצף על שרידי החנויות שבשוליו. על פי הכתוב במשנה, במרומי החומה ניצב לפנים כהן שהיה תוקע בחצוצרה. בתקיעה היה מכריז על כניסת שבת הקרבה ועל הצורך להיחפז ולסגור את החנויות טרם כניסתה. אחד הממצאים המעניינים ביותר במקום הוא אבן מעקה, שנפלה מראש החומה עם חורבן הבית ועליה כתובת עברית "לבית התקיעה". ממצא זה מגבה ארכיאולוגית את הטקסט הקדום ומחיה את עברו של המקום. עוד ניתן לראות במקום את שרידיה של קשת רובינסון (שבראשית החפירות היו מעט מעל גובה פני השטח ועתה יש לשאת את הראש גבוה-גבוה למעלה כדי לראותם) שהייתה חלק ממחלף קדום, שאפשר טיפוס אל רחבת המקדש תוך כדי מעבר בגשר מעל השוק ומקוואות רבים ששימשו ככל הנראה את עולי הרגל לצורכי היטהרות קודם כניסתם למתחם. בקצהו המזרחי של המתחם כולו נמצאים השערים המוכרים בשמם שערי חולדה – שהיוו בעבר את הכניסה הראשית למתחם כולו. מזה מאות שנים הם חסומים והכניסה אל המנהרות שמעבר להם אפשרית רק דרך רחבת הר הבית. כמו כל דבר בירושלים גם כאן ישנם נדבכים שונים בני תקופות שונות. מתקופות מאוחרות לימי בית המקדש השני נמצא בית מרחץ רומי, מבנים ביזנטיים, ארמונות אומאיים, מגדל צלבני וחומת העיר העתיקה התוחמת את האתר מדרום, בת התקופה העות'מנית. |
סיור מרתק בגן הארכיאולוגי של ירושלים המספר לנו רבות אודות הכותל המערבי, מקומו במתחם המקדש הענק ומדוע דווקא הוא נחשב קדוש עבור היהודים פורסם 5.10.06 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 408
[name] => ירושלים
[slug] => %d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 408
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 213
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )