תיירות בת-קיימא מתייחסת להיבטים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים של פיתוח תיירות והשפעותיה בהווה ובעתיד, שואפת ליצור איזון מתאים בין הממדים הללו, תוך מענה לצרכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות, כדי להבטיח את קיימותה לטווח הארוך, ומטרתה למזער את ההשפעות השליליות של פעילויות תיירות, כגון פגיעה בסביבה הטבעית ובמערכות האקולוגיות שבהן היא מתקיימת, ולמקסם את ההשפעות החיוביות, כגון תמיכה בקהילות מקומיות ויצירת מקומות עבודה, שימור מורשת תרבותית, שיקום נוף, שימור חיות בר ועוד. זאת באמצעות נקיטת צעדים להפחתת פליטת הפחמן והזיהום הסביבתי, מזעור ומחזור פסולת, קידום מקומות לינה ידידותיים לסביבה, שימוש באמצעים לחסכון באנרגיה ומים ופיתוח תשתיות, לרבות מקורות אנרגיה מתחדשים, שימוש במוצרים ידידותיים לסביבה ושלל צעדים נוספים בהתאם לקריטריונים מחמירים של המועצה העולמית לתיירות בת קיימא (GSTC), המשמשים הן כסטנדרטים גלובליים לקיימות בענף התיירות והן כבסיס למדידה והערכה לצורך מתן תעודת הסמכה למלונות ושאר גורמים בענף התיירות המעידה על עמידה בקריטריונים הנדרשים.
ההתפתחות המשמעותית בתחום איננה רק לשם שמיים. תרתי משמע. בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההבנה כי תעשיית התיירות מגלמת בתוכה גם את הפוטנציאל להריסת המשאבים עליהם היא מסתמכת, וכי ללא תיירות בת קיימא, ענף התיירות מסתכן בהרס עצמי. במובנים רבים, היעדים הפופולריים ביותר הופכים להיות לא פעם קורבנות של ההצלחה שלהם. ככל שהתיירות הופכת להמונית יותר, נוצרות השפעות מזיקות על הסביבה הטבעית והתרבותית ופגיעה משמעותית במשאבים טבעיים, סביבתיים, חברתיים ותרבותיים שמלכתחילה הם אלו שהיוו את מקור המשיכה של התיירים ליעדים אלו, ועל כן ללא נקיטת צעדים מתאימים להגנה על הסביבה. עלולות להביא כליה על עצם הסיבה לקיומה של התיירות לאותם מקומות. מכאן שניהול אחראי של תיירות בת קיימא כדאי אף מבחינה כלכלית, שכן העסקים והמדינות המשווקות ומנצלות את משאבי הטבע הללו לתיירות ולרווח כספי, תלויים ישירות באריכות חייהם.
אתר ארכיאולוגי במלון באנטליה
דרישה מצד המטיילים
מתברר כי לא זו בלבד שמדובר בצו השעה, אלא כפי שעולה ממחקרים בתחום, זו גם דרישה הולכת וגוברת מצד צרכני התיירות והמטיילים. על פי מחקר מקיף של פלטפורמת booking.com בקרב עשרות אלפי מטיילים מ-30 מדינות שונות, וביניהן ישראל, למעלה משלושה רבעים מהתיירים מאמינים שצריך להתחיל ולפעול כבר עכשיו כדי לשמור על כדור הארץ למען הדורות הבאים, מעוניינים בחוויית תיירות בת קיימא ואחראית, תוך שמירה מודעת על הסביבה והתחשבות בתושבי המקום, רוצים לשהות במקומות אירוח ידידותיים לסביבה, ורבים מהם אף מתכננים את הטיולים שלהם בהתאם. יחד עם זאת, על אף הכוונות הטובות, ממצאי המחקר של בוקינג מצביעים על כך שלמעלה ממחצית מהמטיילים הישראלים כלל לא מודעים לעובדה שיש מקומות אירוח ידידותיים לסביבה או היכן וכיצד אפשר למצוא מקומות אלו. ממצאים דומים עולים גם מנתוני המכון למחקרי תיירות IPK International וסקר מקיף של נשיונל ג'יאוגרפיק, המצביעים אף הם על מודעות לנושא הקיימות, שינויי האקלים וההגנה על הסביבה בקרב אחוז גבוה מאוד מהמטיילים, והשפעת הדבר על העדפות רבים מהם גם לגבי אופן בילוי חופשותיהם.
הועידה העולמית לתיירות בת קיימא
בוועידה העולמית לתיירות בת קיימא (GSTC Sustainable Tourism Conference) שהתקיימה לאחרונה באנטליה, טורקיה, התקבצו מאות נציגים, קובעי מדיניות, מומחים ואנשי מקצוע מתחום התיירות מ-51 מדינות מכל קצוות העולם, כדי לגבש צעדים להטמעה ויישום של עקרונות הקיימות בתעשיית התיירות העולמית. ישראל, יש להעיר, בלטה בהעדרה ולא שלחה שום נציגות (למעט נציגות פרטית נקודתית של קבוצת אברהם הוסטל שהגיעה מטעם עצמה להתמקצעות בתחום). נתון שאולי איננו מפליא מצד מדינה שרק לאחרונה זכתה בציון נכשל מהדהד בדוח ה-OECD בכל תחומי הגנת הסביבה.
בנאומו בפתיחת הוועידה, התייחס נשיא ה-GSTC,לואיג'י קבריני, לאי הוודאות עימה מתמודד ענף התיירות המתאושש מהפגיעה הדרמטית בעקבות מגיפת הקורונה, אולם עדיין מתמודד עם אתגרים כלכליים וגאו-פוליטיים, כמו המלחמה באוקראינה, אינפלציה גבוהה וזינוק בעלויות של כל המרכיבים הקשורים לנסיעות ותיירות, בצד אתגרי הקיימות, כאשר "ההשפעות של שינויי האקלים נעשות גלויות יותר ויותר, פלסטיק מזהם אוקיינוסים ונהרות, הבצורת מתרבה, והמגוון הביולוגי ממשיך להצטמצם". בנאומו הכריז קבריני כי "התיירות חייבת להשתפר במניעת ניצול, קידום עבודה ראויה והגברת הנגישות", והדגיש: "אנחנו לא יכולים ולא רוצים לחזור לתיירות הנתפסת כמי שמייצרת יותר נזק מתועלת בקהילות שבהן היא מתפתחת".
במסגרת הכנס התקיימו הרצאות, פאנלים בינלאומיים וסדנאות אינטראקטיביות בהם נדונו וגובשו אסטרטגיות ושיטות עבודה מומלצות, מדינות וגופים שונים חלקו מניסיונם ושיתפו את הנוכחים בפתרונות לאתגרים של הפיכת התיירות לבת קיימא יותר, הוצגו יוזמות חדשניות בתחום, הוגדרו יעדים וקריטריונים ודרכי הערכה ובקרה, ונחשפו צעדים אופרטיביים, ביניהם הכרזתה של חברת booking.com כי החל מהשנה היא תיתן בפלטפורמת ההזמנות שלה עדיפות בנראות למקומות לינה בעלי תעודה של עמידה בקריטריונים של GSTC המעידה על מחויבותם לדאוג לכדור הארץ, למערכות האקולוגיות ולאוכלוסייה המקומית.
אחת המדינות הבולטות בכנס היתה טורקיה, שנחשבת כיום למובילה עולמית של המהפכה הירוקה בתיירות, ומעבר לפעילותה מעוררת ההשראה בתחום זה, היא גם המדינה הראשונה שבה הקיימות איננה נשארת רק בגדר כוונות טובות ויוזמות נקודתיות של גופים שונים, אלא מעוגנת במסגרת תוכנית לאומית ברמה הממשלתית שהושקה לאחרונה בענף התיירות, המחייבת את כלל מקומות האירוח ושאר גורמים בענף לעמידה מוחלטת בכל הקריטריונים המחמירים של ה- GSTC, המציבים סטנדרט גבוה במיוחד בתחום הקיימות והאחריות הסביבתית. התוכנית, שהוצגה בוועידה ע"י שר התרבות והתיירות של טורקיה, מהמט נורי ארסוי, תושלם בשלושה שלבים, כאשר כבר כעת לא מעט מלונות במדינה בכלל ובאנטליה בפרט כבר הלכו כברת דרך ארוכה בהטמעה ויישום עקרונות הקיימות לטובת עתיד טוב יותר וידידותי יותר לסביבה.
ביקור באנטליה במהלך ימי הכנס, סיפק הזדמנות לגלות פנים נוספות ופחות מוכרות של תעשיית התיירות הטורקית והצצה מעוררת השראה לאיך אפשר ואף צריך לעשות את זה ירוק יותר – מהלכה למעשה.
אחריות סביבתית
במלון נירוונה קוסמופוליטן (NIRVANA COSMOPOLITAN), שבו התארחנו במהלך ימי הכנס, אפשר היה ממש להרגיש כמעט בכל פרט ופרט כיצד באמת עושים כאן הכל כדי ליצור תיירות בת קיימא מתוך התחייבות אמיתית לאחריות סביבתית.
זה ניכר כבר מהרגע הראשון של הכניסה לחדר המרווח שבו, כמו במלון כולו, לא תמצאו בשום מקום כלים חד פעמיים או מוצרי פלסטיק, ואפילו המים מוגשים כאן מדי יום בבקבוקי זכוכית מסוגננים. ההקפדה הרבה על הפרדת פסולת ומיחזורה שניכרת בכל מקום במלון, מורגשת מייד גם בחדרים, שבהם מוצבים לרשות האורחים לצד פחים רגילים גם פחים לפסולת למחזור. מדהים כמה קל היה לתרום את חלקנו לעניין המחזור בזכות האמצעי הפשוט הזה, והתחושה הטובה שהינה עשינו משהו למען הכדור הזה שכולנו חיים עליו. בחדרים, כמו באזורים רבים במלון, מותקנות מגוון תשתיות לחיסכון במים ובחשמל ולייעול צריכת האנרגיה, ובמקום בקבוקוני הפלסטיק הקטנים של הסבון, השמפו ושאר תמרוקי הרחצה בהם מאובזרים מרבית המלונות, שמושלכים מדי יום ומצטברים להררי פסולת (שלא לדבר על טביעת הרגל הפחמנית של הנפט המשמש לייצורם), כאן במקלחת ממתינים לאורחים מיכלים גדולים למילוי רב פעמי עם תמרוקים ריחניים של מותג היוקרה ל'אוקסיטן, המבוססים על רכיבים טבעיים ובני-קימא ומיוצרים בתהליכים השומרים הן על מוסריות חברתית והן על הצמחים. קו זה נמשך גם בהתנהלות הכללית במלון כולו המקפיד על מזעור השימוש בכימיקלים, כמו למשל בבריכות או בשימוש בחומרי ניקוי אקולוגיים ידידותיים לסביבה. ועדיין לא דיברנו על השימוש שנעשה כאן באנרגיה מתחדשת, כגון פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, להפקת האנרגיה באתר, או על הפעילות להצלת בעלי החיים בסביבה כמו למשל טיהור החוף שבוצע כאן כדי לאפשר לצבי ים בסכנת הכחדה להצליח להגיע אל הים, או מקלט שהוקם במקום לכלבים וחתולים, בו ניתן להם טיפול רפואי ומאמץ למציאת בית חם עבורם, וזו רק ההתחלה.
קיימות בשילוב עם שפע?
מה שמרשים במיוחד הוא שכל ההקפדה על קיימות ודאגה לסביבה איננה באה אף לא לרגע על חשבון השפע, הפאר והתפנוקים המצויים כאן אלא שלובה בהם בהרמוניה גמורה. כמו רבים ממלונות האזור, גם כאן מציף המלון את אורחיו בחגיגת נהנתנות מתמשכת שאין לה אח ורע בשום נופש אחר בעולם. החל מפארק מים מטורף, חוף ים יפהפה ובריכות שחייה שסביבן מלצרים על גלגיליות יזדרזו להגיש לכם את כל מה שחשקה בו נפשכם באותו רגע, ומבלי שתזדקקו לשום ארנק, דרך שדרת קניות מהודרת בסגנון מילנו, מופעי בידור, מיני גולף, יוגה מול הים ושאר פעילויות, ועד ספא עם מגוון טיפולים מפנקים, סאונות וחמאם טורקי מהודר. וכמובן השפע המסחרר של האוכל, הקוקטיילים ושאר משקאות לאורך היום כולו, כשעל פי מיטב המסורת של אנטליה הכל כלול כמובן, החל מבופה מסביב לשעון וכלה במסעדות בשרים, מאכלי ים, מסעדה איטלקית, פטיסרי ובו לצד קפה משובח מוצעים עוגות ועוגיות ושאר קינוחים ומאפים היישר מהתנור, "בית פרחים" שבו מוגשים קנקני תה במבחר תערובות בחממה יפייפיה, דוכן שוקולטייר עם שוקולדים משובחים בעבודת יד, גלידריה שבה מוגשות גלידות משגעות מפירות טריים, ואפילו ביתן של סטארבקס לחובבי הז'אנר. אם עד כה צירוף של "הכל כלול" וקיימות נשמע לנו אוקסימורון, גילינו עד מהרה שכאן מצאו לא מעט דרכים לשלב בין השניים. כך, למשל, במזנוני הבופה השופעים כל טוב הכל מוגש ע"י צבא של מלצרים ואנשי צוות שהם אלו שיניחו בצלחותיכם כל פריט בו תחשקו במקום שתעמיסו בעצמכם, אם כי עדיין ללא כל מגבלה כמובן. זאת הן מטעמי היגיינה ובריאות והן לצמצום כמויות המזון המושלכות. חלק משאריות ופסולת המזון הופכים כאן למזון לבעלי חיים ואת השאר הופכים לקומפוסט החוזר אל אמא אדמה ומשביח אותה ואת כל שהיא מצמיחה. במסעדות הא-לה קארט במקום תפריטים מנויילנים התפריטים הם דיגיטליים, באמצעות סריקת בר קוד, והמסעדות כולן עושות שימוש נרחב בחומרי גלם מקומיים, שמעבר ליתרונות הטריות והטעם גם עושים כבוד (ופרנסה) לחקלאים המקומיים, ועל הדרך גם מפחיתים את טביעת הרגל הפחמנית הכרוכה בפליטות הגזים של התחבורה להובלת המזון. רבות מהמנות מספקות טעימה מהמורשת הגסטרונומית של האזור, וקיים היצע נרחב של מזון אורגני ומנות צמחוניות וטבעוניות.
מתוך הבנה שלקיימות יש גם היבט חברתי עמוק, קברניטי המלון פועלים רבות גם לרווחת הקהילה המקומית והעצמתה. הם מקיימים פגישות קבועות עם רשויות הערים ודיאלוג שוטף עם תושבי המקום, מקפידים לתעדף את המקומיים בתעסוקה, לספק להם הכשרה ולשתף פעולה עם בעלי מלאכה וספקים מקומיים לקידום תוצרת מקומית, ואף מעורבים במגוון יוזמות למען הקהילה המקומית, כמו תרומות לנזקקים או מירוץ התרמה לרכישת ספרים לילדים נזקקים בו השתתפו לאחרונה עובדי המלון, וגייסו למענם כספים רבים.
במסגרת מאמצי הקיימות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית, בחניות המלון תמצאו עמדות הטענה למכוניות חשמליות וכמו שאר מלונות הרשת ומלונות רבים נוספים במדינה, המלון מתהדר בתקן "מתקן אירוח ידידותי לאופניים", שמשמעותו עמידה בקריטריונים מחייבים כגון מקומות מסודרים ומאובטחים לאחסון אופניים ושאר שירותים נלווים כגון ציוד לשטיפה ותיקון, העסקת כוח אדם בעל מידע על מסלולי רכיבה על אופניים, תנאי הדרך ומזג האוויר הצפוי וכיו"ב, ועד תפריטים מיוחדים לרוכבי אופניים בארוחת הבוקר, לרבות מידע על ערכים תזונתיים, וציידה מתאימה לדרך. בימים אלו שוקדות רשויות המדינה על המשך פיתוח והרחבת התשתיות בתחום זה. לאורך קו החוף, בין האתרים ההיסטוריים ובמעלה ההרים באזור משתרגים משעולי הליכה ורכיבה יפיפיים במגוון דרגות קושי, וזוהי בהחלט דרך נוספת ומומלצת לחוות את קסמי האזור עם ערך מוסף.
מידע מפורט והמלצות לגבי מסלולי רכיבה ומקומות אירוח ידידותיים לרוכבי אופניים באנטליה ובטורקיה כולה ניתן למצוא באתר cycling.goturkiye.com
לפרטים נוספים אודות מלון נירוונה קוסמופוליטן:
www.nirvanahotels.com.tr/oteller/nirvana-cosmopolitan
יודגש, אלו רק כמה מהצעדים הסביבתיים שהיינו עדים להם אישית במלון בו הזדמן לנו להתארח, אך התנהלות דומה ננקטת ברבים ממלונות האזור, שכמו מתחרים זה בזה לא רק במי מפנק יותר אלא גם מי ירוק יותר, ועל פי התוכנית הממשלתית, בעתיד הקרוב כל המלונות באנטליה יעמדו בסטנדרטים סביבתיים דומים.
אבל כפי שגילינו עד מהרה, הקיימות לא נותרת כאן רק בין כתלי בתי המלון או אתרי הטבע.
אחד ההיבטים המרכזיים של תיירות בת קיימא הוא שימור המורשת התרבותית והאדריכלית, ואנטליה, כך מתברר, היא אחת המובילות העולמיות בחפירות ארכיאולוגיות ושימור ערים עתיקות, ומככבת, כמו המדינה כולה, ברשימות אתרי המורשת העולמית והתרבותית של אונסק"ו. בשנים האחרונות ניכרת במחוז כולו תנופה של חפירות ארכיאולוגיות הממשיכות לחשוף נדבך אחר נדבך שרידי עבר מפואר ומבנים עתיקים שהותירו כאן אחריהם כל אותם שחמדו לעצמם את האזור ונכסו את אדמותיו לאימפריות של שולחיהם. הללו זוכים לשימור מוקפד והופכים את אנטליה לפנינה היסטורית וארכיטקטונית של ממש, שמקימה את מורשת העבר לתחייה ומשתפצת כל העת, קוראת לעולם שיבוא לבקר.
בתוך המצודה של אנטליה
בסמטאותיה של העיר העתיקה של אנטליה, הקרויה קאלייצ’י (Kaleiçi) שמשמעו "בתוך המצודה", משתקפים כל הכיבושים והתהפוכות שעברו על האזור כולו: שער אדריאנוס היפיפה, שנבנה בתקופה הרומית בשנת 130 לספירה לכבודו של הקיסר הרומי אדריאנוס (כן, זה שאצלנו ידוע לשמצה בשל גזרות השמד ודיכויו האכזרי של מרד בר כוכבא) ומאז כבר כ-2000 שנה מפאר את הכניסה לעיר בשלוש קשתותיו ועיטוריו המרשימים, מגדל השעון שהותירו אחריהם הסולטנים העות'מאנים, הנמל העתיק שהשאירו אחריהם הוונציאנים שכבשו את אנטליה במאה ה-15 ומייד החליפו את הנמל הקטן שהקימו הפיראטים שפלשו בימי קדם לאזור – בנמל כמו שהם יודעים לבנות, ולצידם הכיכר בה מתנוסס פסלו של מלך פרגמון, אטאלוס השני, שייסד את העיר במאה השנייה לפני הספירה והעניק לה את שמה הקדום – אטאליה, והצריח המחורץ (Yivli Minaret)האדיר המזדקר מעל העיר והפך לסמלה, שהותירו אחריהם הסולטנים הסלג'וקים, שכבשו את העיר במאה ה-13 ושינו את שם העיר לאנטליה, כמו גם "המסגד בעל הצריח השבור" (Kesik Minare Cami) – מבנה שגלגולו החל כמקדש רומי שנבנה במאה השנייה, שהפך בהמשך לכנסייה ביזנטית ולאחר מכן, במאה ה-13, למסגד – הם רק כמה מהמבנים שהשתמרו להפליא עד ימינו ואוצרים בקרבם סיפורם של התרבויות והכיבושים שידע האזור. ובין כל אלו משתרגות סמטאות אבן שלאורכן בתים ססגוניים מהתקופה העות'מאנית המשקיפים אל הים הכחול שניבט בין הגגות. מרביתם ניצבים כאן למן המאות ה-18 וה-19 ועוברים תהליכים קפדניים של שחזור ושימור, וכדי לא לפגום באופיו של המקום והקסם המיוחד האופף אותו, אף הוציאו פרנסי העיר תקנות מיחדות האוסרות על בנייה מודרנית באזור זה.
דוגמה חיה למאמצי השימור המתבצעים כאן גילינו כשנכנסנו ללגום קפה טורקי כהלכתו בחצר הפנימית היפה של מלון הבוטיק RuinAdalia בלב העיר העתיקה, ומצאנו עצמנו באתר ארכיאולוגי מרתק השוכן בתוך מלון. מתברר כי במהלך בנייתו של המלון – השוכן בחמישה מבני אבן עות'מאניים עתיקים שבמאה ה-19 היו בתי מידות מפוארים וכעת חוברו להם יחדיו בהליכים קפדניים של שחזור ושימור- התגלו בחפירות שרידים ארכיאולוגים מרתקים של עיר קדומה הבנויה מתחתיו. מייד נעצרה בניית המלון, שונו תכניות הבניה המקוריות והחלו בחפירות ממושכות שחשפו נדבך אחר נדבך מבנים ושאר פריטים מהמרקם ההיסטורי העשיר של העיר בתקופות הרומית, הביזנטית, הסלג'וקית והעות'מאנית, שכיום כל המבקר במתחם המלון יכול לפסוע ביניהם במעברים מיוחדים ואף להשקיף על הרחובות העתיקים הנפרשים מתחת לרגליו מבעד לריצוף הזכוכית שהותקן במקום. פריטים ארכיאולוגים חשובים נוספים שנמצאו כאן מוצגים כיום במוזיאון הארכיאולוגיה של אנטליה, ואחרים מוצגים במוזיאון שנפתח במלון.
נמל אנטליה – העיר העתיקה
אנטליה – העיר העתיקה
העיר העתיקה פרגה
מעט מזרחה משם, מומלץ בחום לא להחמיץ ביקור בעיר העתיקה פרגה (Perge), שהוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ונחשבת לאחד היישובים העתיקים הגדולים ביותר בעולם שהשתמרו בגודלם המקורי המלא. סיור בעיר הזו, שיושבה כבר למן תקופת הברונזה הקדומה והייתה פעם מרכז שוקק של מסחר ותרבות, הוא חוויה בלתי משכחת.
שדרות העמודים המפוארות, שערי העיר המרשימים שנשתמרו מהתקופה ההליניסטית ושרידי המגדלים שלצידם שנבנו במאה ה-3 וה-2 לפנה"ס, התיאטרון הרומי הגדול שניצב כאן למן המאה ה-2 לספירה, האצטדיון הרומי ומקדש המוקדש לאלה אתנה, אמת המים העתיקה של העיר, פסיפסים, מזרקות, האגורה והמרחצאות הרומיים – הם רק חלק מהמבנים המרתקים הפזורים ברחבי העיר העתיקה כרמזים דוממים לחיים שלמים שהתנהלו כאן בימי קדם, משקפים כולם שכבה אחר שכבה של מורשת העבר המפוארת שידעה העיר הזו, וכשמהלכים ביניהם על שרידי מרצפות האבן המחורצות עד היום בסימני כרכרות הסוסים שחלפו על גביהן בימי קדם, ומציצים לשרידי מבנים שהיו פעם חנותו של הקצב, כפי שמלמדים תגליפי הסכין בפתחה, וחנותו של הדייג, שעל לוח השיש שבפתחה מתנוסס תגליף של דג – שכמו שאר החנויות בכיכר השוק, בנויות על פי חכמת המסחר של אותם ימים באופן שבו אף סוחר אינו יכול לראות את תנועת הקונים אצל מתחריו – אפשר להרגיש קצת כמו ביקום מקביל שבו קמים לתחייה אותם סוחרים ותושבי המקום העוברים מהאגף החם לאגף הקר במרחצאות העיר, ואמן המתמטיקה הנודע אפולוניוס, שנולד כאן בשנת 262 לפני הספירה ומכאן בין השאר העניק בכתביו לאליפסה, היפרבולה ופרבולה את שמם, והפסלים המהוללים שביצירותיהם נודע המקום ורבים מפסליהם מוצגים כיום במוזיאון אנטליה.
מומלץ בחום לא להחמיץ ביקור בעיר העתיקה פרגה (Perge), שהוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ונחשבת לאחד היישובים העתיקים הגדולים ביותר בעולם שהשתמרו בגודלם המקורי המלא
פרגה – חנות הקצב
פרגה – חנות מוכר הדגים
קן האהבים של אנטוניוס וקליאופטרה
אלו מכם שירצו להמשיך את המסע אחורה בזמן, יוכלו להמשיך מכאן לאפסוס – (Ephezos) עיר רומאית קדומה שמורה להפליא במערב טורקיה, שבה בין השאר מצוי גדול התיאטראות הרומיים בעולם, או לעיר העתיקה טרמסוס (Termessos) , כ-40 קילומטרים מצפון-מערב לאנטליה, שכמו נתלשה מתוך מימד אחר במקום ובזמן והוצנחה בין צמחי הבר ויערות האורנים במרומי צלע הר בהרי הטאורוס. הסיור בה מרתק במיוחד, ולצד אתרים כמו שרידי מקדש, גימנסיון, ומערות קבורה מעוטרות, מומלץ לא להחמיץ כאן טיפוס אל עיר המתים (נקרופוליס) הכוללת ארונות קבורה וסרקופגים.
גולת כותרת נוספת באזור היא התיאטרון הרומי באספנדוס (Aspendos) הממוקם כ 45 ק"מ מזרחית למרכז העיר אנטליה, שנחשב לתיאטרון הרומי המושלם ביותר שנותר על כנו בכל מרחב הים התיכון, ולא בכדי הוכתר אף הוא כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. התיאטרון שנבנה במאה השניה לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס, השתמר בצורה מופתית לאורך השנים ונודע בין השאר באקוסטיקה הנהדרת שבו. את הביקור כאן מומלץ להשלים גם בסיור בעתיקות העיר עצמה, שעפ"י מקורות קדומים נוסדה ע"י מתיישבים בני ארגוס שביוון, שנמלטו אליה אחרי מלחמת טרויה.
תיאטרון קדום ומרשים נוסף מאותה תקופה נותר בסידה (Side), עיר עתיקה יפהפייה הממוקמת כ-80 ק"מ מזרחית לאנטליה, שבסמטאות האבן שלה מנשב קסם של היסטוריה עתיקת יומין. בימי קדם הייתה סידה עיר הנמל החשובה ביותר במחוז, שהיה קרוי אז פמפיליה – שמשמעו "ארץ של שבטים רבים", והיא רוויה בשרידים ומבנים עתיקים שהותירו אחריהם ממלכות קדומות ושליטים שהחליפו כאן ידיים. ביניהם שרידי מקדשים קדומים, אמת המים המרשימה שהשתמרה להפליא מהמאה השניה לספירה, האגורה, שרידי שדרת עמודי השיש המעוטרים ואפילו שרידי בית בושת יווני קדום ומרחצאות עתיקים, שבהם לפי המקומיים קליאופטרה עצמה נהגה לטבול, וכיום שוכן בהם המוזיאון המקומי. למרבה ההפתעה, כל אלו פשוט זרועים כמעין מוזיאון פתוח לצד סמטאות ציוריות שבהן חבויות חצרות פנימיות מרוצפות בפסיפס מקורי, ולאורכן חנויות קטנות ססגוניות המציגות עבודות יד ייחודיות, עתיקות, מזכרות ושאר פריטים לתיירים חובבי שופינג, בתי קפה שוקקים ורוכלים המציעים את מרכולתם בדוכנים עמוסי תבלינים בשלל צבעים וניחוחות, בין בתי אבן ועץ היסטוריים רבי קסם, שהבוטוקס שהזריקו אנשי השימור לקמטי הזמן שצילקו את יופיים השיב להם את זוהר נעוריהם. עקבות תרבויות עתיקות מציצות מכל פינה במישמש ארכיטקטוני שהתגבש לעיר אחת מקסימה, ורק עדויות שנותרו כאן לפשיטות שודדי הים שהפכו את העיר למעוזם ושרידים בכיכר השוק שבה נכפתו בשלשלאות בני אדם שהפכו לסחורה העוברת לכל המרבה במחיר בשוק הבשר האנושי של סחר העבדים שהתקיים כאן באחת התקופות האפלות ביותר שידע המקום, מסגירים שלא תמיד היתה העיר היפה הזו סוג של נירוואנה ים תיכונית.
במסגרת תנופת השימור והחפירות הארכיאולוגיות באזור בעשור האחרון, נחשף כאן לאחרונה גם בית כנסת עתיק המתוארך למאה השביעית לספירה, ובין שרידיו לוח אבן שעליו מתנוססים סמל מנורת שבעה הקנים והמילה "שלום" באותיות עבריות, וכיתוב המעיד כי בית הכנסת נתרם על ידי אב שכול בשם יוסף לעילוי נשמת בנו הפעוט דניאל. לצד תגלית זו, המהווה עדות מרגשת וראשונה מסוגה לחיי קהילה יהודים שהתקיימו באזור כבר בימי קדם, נתגלו באותן חפירות באזור שרידי רחובות בסגנון הקארדו ובתי מגורים עתיקים, מקדשים לכבוד אפרודיטה ואתנה ומבני פולחן עתיקים נוספים, ולאור תגליות אלו החליטו ברשות לשימור המורשת באנטליה להפוך את האתר למוזיאון פתוח.
אפשר לסייר בין האתרים השונים ברכבת תיירים קטנה או בהליכה רגלית מהנה במבוך הסמטאות המוליך אל החוף, שם במפתיע נגלה במלוא תפארתו מקדש אפולו המרהיב, שהפך לסמלה של העיר ומשקיף מכאן אל הים כבר כ-2000 שנים. אל מול כל אלה, אפשר בנקל להבין מדוע בחרו אנטוניוס וקליאופטרה במקום הזה כקן האהבים הרומנטי למפגשיהם. גם אנחנו התאהבנו בעיר הציורית הזו ממבט ראשון.
סידה – התיאטרון הרומי
סידה – מקדש אפולו
סידה – רכבת התיירים
להרגיש את הקיימות בבטן
בין סיור מרתק למשנהו, גיליתי שאת הקיימות כאן מרגישים גם בבטן. שפע מקורות המים, האדמה הפוריה, תנאי האקלים והקרבה הרבה לים ולהרים, הופכים את אנטליה לגן עדן של חומרי גלם. שנות מגיפת הקורונה הביאו לפריחה מחודשת של החקלאות המקומית, שמקבלת רוח גבית גם ממדיניות התיירות בת קיימא. הללו מהווים את בסיסו של המטבח המקומי שבו מתמזגות לסיר אחד תרבויות ומסורות קולינריות בנות מאות בשנים של נוודי ההרים וכל העמים שהחליפו כאן ידיים, לתמהיל ייחודי ולטעמים מפתיעים שכמותם לא תפגשו בשום מקום אחר בעולם. גלידה שרופה (Yaniksı Ice Cream), למשל, העשויה מחלב עיזים החיות בהרי הטורוס על פי מתכון מסורתי ייחודי שעובר מדור לדור, שמלטפת את הפה בטעם מתקתק ולא מוכר. או הריבות בהן נודע האזור, אותן מכינות כאן עד היום בשיטות מסורתיות נשים מקומיות עם סבלנות גדולה בכפות הידיים, לא רק מההדרים הנהדרים שהפכו לסמל מקומי, אלא גם מוקליפת אבטיח ואפילו מחצילים.
השילוב המנצח הזה הצמיח גם לא מעט מסעדות מופלאות בקונספט של Farm-to-table. אחת המשובחות שבהן היא מסעדת עלמה (ALMA) שממוקמת בסידה העתיקה, שבמטבחה מבשלים את כל הטוב שהארץ מגדלת, לצד בקר מההרים הסמוכים וכל שפעת הים שהעלו באותו יום הדייגים המקומיים בחכתם, כשהכל מתובל לתפארת בצמחי תבלין שנקטפו היישר מבוסתן המסעדה, כמו גם הפירות הנמהלים בין השאר גם בקוקטיילים יצירתיים הייחודיים למקום. את הארוחה כאן חותמים שלל קינוחים מפתיעים המורכבים משכבות-שכבות של עונג בלתי נגמר, כמו למשל מארג של חוטים דקיקים של "צמר גפן מתוק" העוטפים כדור של גלידת טחינה וקראמבל אגוזי לוז.
כתובת המסעדה: Side Mah. 606 sok. No:2 Manavgat, Antalya
לאחר שעות של טיולים באתריה המרתקים של אנטליה, הטעימה מהתענוגות הקולינריים החבויים בכל פינה, וחגיגת השופינג הבלתי נמנעת, תוכלו להשתרע באחד מחופי הים היפים הפזורים לאורכה. מרבית הסיכויים שזה יהיה חוף דגל כחול, כמובן. דהיינו, חוף שהוכתר בתו תקן בינלאומי מחמיר של איכות הסביבה המעיד על עמידה בסטנדרטים גבוהים ביותר של בטיחות, איכות המים, נקיון ותחזוקת החוף והשירותים הזמינים בו, נגישות, דאגה למחזור ואיכות הסביבה ועוד. באופן לא מפליא מתברר שאנטליה היא השיאנית העולמית גם בתחום זה, ובמחוזותיה מצויים יותר חופי דגל כחול מבכל עיר אחרת בעולם.
אין ספק כי בכל הנוגע לקיימות הדשא של השכנה אכן ירוק יותר וגם מעורר השראה.
———–
בתמונה הפותחת: שער אדריאנוס, אנטליה העתיקה. כל הצילומים: רויטל חורש
רויטל חורש – עיתונאית, מרצה לפסיכולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה, מנהלת קליניקה פרטית, מאבחנת ומנחת סדנאות. טיילת בנשמתה, המרבה לטייל ברחבי העולם, תוך בניית מסלולים המשלבים גם יעדים פחות מוכרים, חלקם משווקים על ידי סוכנויות גדולות וזוכים לביקוש רב. בין השאר עוסקת בייעוץ ובניית מסלולי טיול ייחודיים בהתאמה אישית למגוון רחב של יעדים וליווי קבוצות לחו"ל
revital.horesh@gmail.com