טיסה נראית לרובנו פעילות מסוכנת. זה לא טבעי עבורנו לשבת במטוס גדול, ששוקל מאות טונות ולרחף באוויר. נתונים שמתפרסמים השבוע ברשת CNN מוכיחים שהפחד גדול הרבה יותר מן הסכנה הממשית. בשנת 2008 אירעו 109 תאונות אוויריות. תשע יותר מאשר בשנת 2007. יחד עם זאת מספר הנספים בתאונות אלה קטן באופן משמעותי. בשנת 2007 נהרגו 692 בני אדם בתאונות, בעוד שבשנת 2008 נספו 502 בני אדם שטסו במטוסים. היחס בין מספר הטיסות למספר התאונות מדהים – רק טיסה אחת מכל מיליון ומאתיים אלף טיסות נפגעת בתאונה. שיפור אמצעי הבטיחות וטיפול מקצועי יותר של צוותי האוויר מוכיח שגם מספר התאונות הקטלניות מצטמצם בהתמדה. לפי נתוני רשות התעופה האזרחית בארצות הברית במהלך השנים שבין 1983 ל-2000 ניצלו חייהם של 95 אחוזים מן הנוסעים המעורבים בתאונות. גם בהתרסקויות הקשות ביותר בתקופה זו – והיו 26 כאלה – שרדו יותר ממחצית מן הנוסעים. לצד נתונים מעודדים אלה מפרסמות רשויות התעופה האזרחית באמריקה כמה הנחיות בסיסיות שיעזרו לכם לשרוד טיסה לא מוצלחת. הכללים פשוטים – לאחר שעליתם למטוס סיפרו את מספר השורות ביניכם לבין פתח היציאה הקרוב. זה יעזור לכם להחלץ כאשר הראות והעשן יפריעו לראייה. הקשיבו להוראות הבטיחות ואם אתם יושבים ביציאת חירום לימדו איך לפתוח את הדלת. ליבשו בגדים נוחים וחמים יחסית, במקרה שתאלצו לעזוב את המטוס. אל תנעלו עקבים גבוהים. שימרו את חגורת הבטיחות רכוסה אבל זכרו איך פותחים אותה במהירות. החיפוש שנמשך כבר שנים רבות הוא אחרי המקומות הבטוחים ביותר לשבת בהם. נתונים סטטיסטיים מוכיחים שאין מושב כזה. בתאונה האחרונה, בה התפרק מטוס טורקי על המסלול, ניצלו דווקא נוסעים שישבו במרכז המטוס. מושבים במעבר בטוחים יותר כיוון שהם מאפשרים עזיבה מהירה יותר של המטוס. בשום אופן אל תנפחו את חגורות ההצלה בעודכם במטוס. במקרים של תאונות בעבר התקשו נוסעים שניפחו את החגורות בטרם עת להיחלץ מהמטוס. |
האם טיסה היא פעילות מסוכנת?מה הסיכוי שלנו לשרוד תאונת מטוס? מה כדאי לעשות במקרה של נחיתת אונס? ומה אומרים המספרים על תאונות אוויריות? פורסם 24.3.09 |
Array
(
)