האיים האזוריים – היכרות ראשונה

האיים האזוריים (Azores באנגלית, Açores בפורטוגלית) הם ארכיפלג הכולל תשעה איים הנמצאים באוקיינוס האטלנטי, כ-1,500 ק"מ ממערב לליסבון, ומשתייכים לפורטוגל. למרות שיותר ויותר תיירים מגלים את האיים הקסומים האלה, הם עדיין נותרו מחוץ למסלול הסטנדרטי ותיירות אינה ענף מרכזי בכלכלה המקומית, המבוססת בעיקר על חקלאות. למרת החופים היפים, האיים האזוריים אינם מתאימים בהכרח לנופש נינוח ליד הים, אלא דווקא לחופשה פעילה בטבע.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לפורטוגל
• מדיירה – גן עדן באוקיינוס האטלנטי
• פורטוגל – עשרת המומלצים

הנופים באיים האזוריים מרהיבים: הרי געש רדומים, בהם הפסגה הגבוהה ביותר בפורטוגל (2,351 מ'), אגמים וולקניים, מפלים, יערות, שדות מרעה, צוקים שצונחים בדרמטיות אל הים, מפרצים קסומים ומעיינות חמים. כל אלה מזמינים לשלל פעילויות בחיק הטבע – טיולים רגליים, באופניים ועל סוסים, טיפוס מפלים, טבילה במעיינות חמים, צלילה ושייט לצפייה בלווייתנים ובדולפינים. תורמים להנאת הטיול כאן מזג אוויר נעים ומתון לאורך כל השנה, אוכל טוב, יין נהדר והרבה שלווה.

אגם פוגו, אחד מהאגמים הגעשיים הרבים שמנקדים את האיים האזוריים

האי המרכזי הוא סן מיגל ובו נמצאת גם בירת האזוריים, פונטה דלגדה. מרבית המטיילים מתחילים את הטיול בסן מיגל וממנו ממשיכים לאיים פאיאל וטרסיירה. אפשר גם לשלב שיט יומי לאיים השכנים, כמו פיקו וסן ג'ורג.

האיים האזוריים הם יעד נהדר לצפייה בדולפינים

סן מיגל

סן מיגל (São Miguel) הוא הגדול והמאוכלס באיים האזוריים, עם 150,000 תושבים. בסן מיגל, המכונה "האי הירוק", יש בו נופים נפלאים של גבעות ירוקות, שדות, יערות, אגמים, מכתשים געשיים, מעיינות חמים, חופים חוליים וים צלול. כאמור, כאן נמצאת בירת האזוריים, פונטה דלגדה (Ponta Delgada), עיר אלגנטית שהמרכז ההיסטורי שלה ומרבית מוקדי התיירות בה מרוכזים לאורכה של שדרת Avenida Infante D. Henrique, שם נמצאות גם החנויות והמסעדות המצוינות. בין מוקדי העניין בעיר ניתן למנות את הכנסיות סן חוזה (Sao Jose) וסן סבסטיאו (Sao Sebastiao), את מוזיאון Carlos Machado, את מבצר Forte de S. Bras ואת שלושת שערי העיר המרשימים עם הקשתות שהפכו לסמל העיר – Portas Da Cidade.

שלושת השערים של פונטה דלגדה

למרות כל אלה, הסיבה העיקרית להגיע לסן מיגל היא הטבע. אחד האתרים היפים ביותר באי הוא Sete Citades, מכתש געשי שבתוכו שני אגמים מרהיבים ביופיים, אחד בצבע תכול והשני ירקרק, אשר שניהם תחומים על ידי הקירות התלולים של המכתש הגעשי. מקום נוסף שאין להחמיצו הוא Lagoa del Fogo, אגם געשי יפהפה המוקף בצמחייה שופעת. אזור נוסף באי שמומלץ מאוד להקדיש לו יום טיול הוא עמק פורנס (Furnas) השופע מעיינות חמים. בעמק זה נמצא גם פארק טרה נוסטרה (Terra Nostra) שבו גן בוטני מקסים. באי יש עוד אינספור אגמים געשיים, מעיינות חמים ומפלים, ואחת מפינות החמד היפות ביותר היא Caldeira Velha שבמדרונות הדרומיים של הר הגעש פוגו, שם המפל נשפך לבריכה חמימה שניתן לטבול בה, המוקפת בצמחייה טרופית ונראית כמו פיסה קטנה של גן עדן.

המכתש הגעשי Sete Citades באי סאן מיגל, שבו שני אגמים מרהיבים ביופיים

פאייאל

האי פאייאל (Faial), ששייך לקבוצה המרכזית של האזוריים, זכה לכינוי "אי התכלת", הודות למרבדים גדולים של פרחי הידרנג'אה (הנקראים גם הורטנזיה) בעלי תפרחת כחולה שמכסים את האי בחודשי הקיץ. יש כאן טבע נהדר, חופים יפים וארכיטקטורה מעניינת. העיר המקסימה הורטה (Horta) היא מוקד התיירות המרכזי באי, ומרבית המבקרים כאן בוחרים ללון בעיר או בסביבתה. יש בעיר כמה אטרקציות נחמדות כמו המוזיאון האזורי של הורטה, המרינה השוקקת, המבצר ובית הקפה Peter Café Sport, בית קפה מיתולוגי שנפתח לפני קרוב למאה שנה ומהווה נקודת מפגש פופולרית בקרב הימאים הרבים שמגיעים לאי.

נוף געשי באי פאייאל

אחד המקומות היפים ביותר באי הוא הקלדרה (Caldeira), מכתש געשי ברוחב שני קילומטרים ובעומק של 400 מטר שנמצא במרכז האי. קירות המכתש מכוסים בצמחייה מגוונת – ערער, אזוב, שרכים ועוד, מה שמקנה למקום מראה קסום במיוחד. במכתש יש מסלול הליכה יפהפה. מקום נוסף שאין להחמיץ הוא אזור Volcán de los Capelinhos, שם נמצא הר הגעש הנושא את אותו שם ומציע נופי ירח מהפנטים לצד תצפית מרהיבה על האיים השכנים. מהאי ניתן לצאת לסיורי צפייה בלווייתנים ובדולפינים וכן לטיול יום באי השכן, פיקו.

הקלדרה באי פאייאל. קירות המכתש מכוסים בצמחייה מגוונת שמעניקה לו מראה קסום

טרסיירה

האי טרסיירה (Terceira) הוא אחד האיים המאוכלסים ביותר בארכיפלג, והוא גם האי המיוער מכולם. בירת האי היא אנגרה דו הרוסימו (Angra do Heroismo), עיר עתיקה ויפה עם ארכיטקטורה מרשימה שהוכרזה גם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. היא משובצת בארמונות, כנסיות, מנזרים ומוזיאונים, מהם ראוי לציין את קתדרלת סה (Se Catedral) המרשימה מהמאה ה-16, הגדולה ביותר באיים הקנריים, את מוזיאון העיר ששוכן במנזר לשעבר, את בניין העירייה, ארמון טנקור ועוד.

אנגרה דו הרוסימו, בירת טרסיירה

מחוץ לעיר יש נופים של צוקים דרמטיים הנופלים בצלילות אל הים, יערות, מערות וולקניות ומעיינות חמים. אל תחמיצו את Algar de Carvao, מערות ולקניות מרשימות, ואת הבריכות החמימות שניתן לטבול בהן, כמו אלה שבביסקויטוס. את מנקודת התצפית היפות באי היא Serra do Cume, המשקיפה על מפרץ פראיה דה ויטוריה ועל המישורים השטוחים הירוקים של האי שתחומים בגזרות אבן שחורות.


נוף טיפוסי בטרסיירה – שדות ירוקים התחומים בגדרות אבן שחורות

פיקו

האי פיקו (Pico) הוא השני בגודלו באיים האזוריים, והוא מכונה גם "האי האפור" בשל שדות הלבה הרחבים שמכסים אותו. הר הגעש פיקו שחולש על האי מתנשא לגובה 2,350 מטר, מה שהפך אותו לנקודה הגבוהה בפורטוגל. ההר מושך מטפסים רבים – הטיפוס המאתגר מתאים למיטיבי לכת ונמשך כארבע שעות. מומלץ לטפס על ההר בשעות אחר הצהריים, אז אפשר לחזות בשקיעה מרהיבה מהפסגה. גם בזריחה יפה כאן במיוחד.

נוף באי פיקו

בנוסף לפיקו, האי עשיר בנופים געשיים דרמטיים, עם אגמים געשיים, מערות וולקניות, שדות לבה ומעיינות חמים. בשדות הלבה השחורים נשתלו כרמים שמוסיפים נקודות צבע ירוקות בנוף האפור-שחור. לצד אתרי טבע יש בפיקו אתרי תרבות מעניינים, כמו מוזיאון תעשיית הלווייתנים, המוזיאון הימי שמציג דגמים מיניאטוריים של סירות, מוזיאון היין (אשר בקרבתו יש כמה עצי דרקון מרשימים במיוחד) ועוד.

הר הגעש פיקו שחולש על האי, הנקודה הגבוהה ביותר בפורטוגל

סנטה מריה

האי סנטה מריה (Santa Maria), שנמצא במזרח הארכיפלג, מתאפיין באקלים חם ויבש ומכונה "אי השמש". בשונה מהאיים האחרים, הנופים בסנטה מריה צחיחים, כאשר מערב האי מתאפיין בשטח מישורי, בעוד שמזרח האי הררי וירוק יותר. במזרח האי נמצא גם הר פיקו אלטו, שאמנם אינו גבוה במיוחד (587 מטר) אבל מציע תצפית פנורמית נהדרת על האזור. אחד האתרים המיוחדים בסנטה מריה הוא בריירו דה פנסה (Barreiro da Faneca), המכונה גם המדבר האדום, אזור מוגן עם נוף מדברי ואדמת חמר אדמדמה, עם צמחייה ייחודית לאזור, כשהניגוד בין האדום לירוק תורם למראה המיוחד. תופעה גאולוגית ייחודית נוספת ניתן לראות במפל של ריביירה אל מלאוס (Ribeira de Maloas), שם יש קיר של מקלות לבה בגובה 20 מטר, אשר נוצר כתוצאה מהמפגש של הלבה הרותחת לים.

בסנטה מריה יש כמה חופים נהדרים: אחד המיוחדים שבהם הוא מפרץ סן לורנצו, המוקף בכרמים מדורגים שיורדים ממש עד קו המים. חוף פופולרי במיוחד הוא חוף פורמוסה, הודות לחול הלבן שאינו מראה שגרתי באיים האזוריים.

אזור חוף פורמוסה באי סנטה מריה

גרסיוסה

האי הקטן גרסיוסה (Graciosa) מכונה גם "האי הלבן", הודות לגבעות לבנבנות וסלעים וולקניים בצבע לבן. למעשה, מעבר ללבן יש באי עוד הרבה צבעים: שדות חיטה זהובים, כרמים עם ענבים ירוקים וסגולים, לגונות כחולות ועוד. כלכלת האי נשענה במשך שנים רבות על גידול חיטה ועל כן הוא כונה "סל הלחם של האיים האזוריים". טחנות הרוח שמנקדות את האי מהוות עדות טובה לכך.

אחד ממוקדי העניין הבולטים הוא הר נוסה (Monte de Nossa Senhora da Ajud), אשר מציע תצפית נהדרת על הבירה סנטה קרוז ועל האי. חובבי מערות לא יוותרו על Furna do Enxofre, מערת הגופרית, מערה געשית עם נטיפים ואגם גופרית בקוטר 130 מטר.

פרות רועות באחו באי גרסיוסה

סן ג'ורג'

סן ג'ורג' (Sao Jorge) הוא אי מאורך עם נופים מגוונים: צוקים תלולים, יערות, שדות מרעה ונופים געשיים. אבל מה שמאפיין את האי יותר מכל זה הפג'אס – לשונות אדמה הנכנסות לים אשר נוצרו כתוצאה מקריסת צוקים ומאופיינות בצמחייה ייחודית. במהלך השנים האזורים האלה עובדו וטופחו והיום מטעי פרי ושדות בטטה ותירס שולטים בנוף. אל תחמיצו את Fajã dos Vimes – המקום היחידי באיים האזוריים שמגדלים בו קפה ואת Fajã de Sao Joao הציורית, שבה יש חוות קטנות ובתים מאבן שחורה. הפסגה הגבוהה באי היא Pico Da Esperanca, בגובה 1,053 מטר, ממנה ניתן להשקיף על האיים השכנים.

נוף טיפוסי באי סן ג'ורג'

פלורס

האי פלורס (Flores) אמנם פחות נגיש מאיים אחרים בארכיפלג, אבל לא כדאי להחמיץ את הביקור בו שכן זהו אחד מהאיים היפים ביותר מבין האזוריים. יש בו מכתשים וולקניים שהפכו לאגמים מרהיבים ביופיים, עמקים ירוקים, יערות עד, מפלים ומרבדים של פריחה נפלאה.

יער באי פלורס

בין פינות החמד של האי ניתן למנות את Sete Lagoas, סדרה של שבעה אגמים בתוך מכתשים וולקניים, המוקפים בצמחייה ירוקה ופריחה ססגונית ואת פאג'זינה (Fajazinhha), מצוק תלול וירוק שממנו נופלים 20 מפלים, שהגבוה שבהם צונח מגובה של 300 מטר. מפל נוסף הוא Poco do Bacalhau, שנופל מגובה של 90 מטר לתוך בריכה קטנה, שאפשר לשחות בה.

מפלים באי פלורס

קורבו

קורבו (Corvo) הוא הקטן והמבודד מבין האזוריים, וגרים בו רק כ-430 תושבים. החשמל והטלפון הגיעו לפה לראשונה ב-1973, והביקור נותן תחושה של מסע בזמן. ניתן להגיע לקורבו בשייט או בטיסה מפלורס או בטיסה מהאי פאיאל. במהלך השהות כאן כדאי לצאת לטיול בין הכרמים והיקבים הרבים ולבקר בלוע של הר הגעש Caldeirão, שם יש אגם רדוד וקונוסים וולקניים. מנקודת התצפית Caldeirão אפשר ליהנות מנוף נהדר של לוע הר הגעש.

טחנת רוח, אחד מהסמלים של קורבו

מלבד זאת הנופים השולטים באי הם נופים של כרי מרעה ירוקים המשובצים בגדרות של אבני בזלת, יערות של אברש וערער, מטעים ופרדסים, וכן מקבצים של טחנות רוח קטנות ליד הים, אשר הפכו לאחד מסמלי האי.

מידע מעשי על האיים האזוריים

איך מגיעים לאיים האזוריים? מרבית התיירים טסים לליסבון ומשם בטיסת המשך לפונטה דלגדה, בירת האזוריים. משך הטיסה מליסבון לפונטה דלגדה – שעתיים וחצי. אפשר לטוס לאיים גם מכמה ערים אירופיות מרכזיות, כמו לונדון, אמסטרדם, פריז ופרנקפורט.
מתי לטייל באיים האזוריים? מזג האוויר המתון הופך את האיים האזוריים ליעד נפלא לכל עונה. רק לעתים רחוקות הטמפרטורות יורדות מתחת ל-14 מעלות בחורף או עולות מעל 25 מעלות בקיץ. עם זאת, ביקור באביב ובקיץ מתאים במיוחד למי שרוצה לבלות בחופים, לשוט (תנאי השייט הטובים ביותר הם בין אפריל לספטמבר) ולצפות בלווייתנים ודולפינים.
תחבורה באיים האזוריים: בין האיים ניתן לעבור בטיסות ובמעבורות. חברת התעופה היחידה שטסה בין איים היא  SATA Air Açores שבבעלות הממשלה. הטיסות בין האיים הן אמצעי תחבורה נפוץ בקרב המקומיים (כמעט כמו אוטובוס), אבל לא תמיד הן נוחות, ופעמים רבות המטוסים עוצרים בכמה איים בדרך לפני שהם מגיעים ליעד הסופי. נוח יותר לשוט בין האיים במעבורת. השייט במעבורת בין איים קרובים כמו פאייאל ופיקו נמשכת כשעה.
בתוך האיים הטוב ביותר הוא לשכור רכב או לנסוע במונית. שכן האוטובוסים אינם אמינים במיוחד. הנהיגה באיים האזוריים נוחה למדי – אין תנועת מכוניות רבה והכבישים ברובם מתוחזקים היטב. עם זאת, בעונת השיא לעתים קשה להשיג רכב שכור ומחירי שכירת הרכב נוסקים. המוניות באיים האזוריים לא פועלות עם מונה אלא על פי תעריף קבוע בהתאם ליעד אליו אתם רוצים לנסוע, או לפי שעה (כ-20 אירו לשעה נכון למועד כתיבת הכתבה). האי קורבו קטן במיוחד ובו תוכלו ללכת ברגל למקום למקום.

בתמונה הפותחת: האי סן מיגל, המכונה "האי הירוק", הוא הגדול והמאוכלס ביותר בין האיים האזוריים

מפת האיים האזוריים: