יצאתי עם בתי גילי לטיול קצר, בן תשעה ימים, בדרום אפריקה. זוהי ארץ המורכבת מנופים מגוונים, החל מהרים גבוהים ועד חוף ים שחלקים ממנו לבנים כשלג ואחרים מסולעים ומשוננים, חוות חקלאיות ענקיות וכרמים גדולים, וממש קרוב אליהם מדבר קארו; פארק קרוגר הענק, בגודלה של מדינת ישראל, שבו אפשר להסתובב ממש ללא הרגשה של הזמן החולף ולגלות חיות בכל פינה, ובנוסף אליו שמורות פרטיות ושמורות טבע; מזג אוויר שמתחלף בין חום לגשם וקור. מדינה שבה ההבדל בין שחורים ולבנים נראה בכל מקום: בתיהם הגדולים ומוקפי החומה של הלבנים לעומת ערי השחורים שרוב בתיהם הקטנים הם פחונים ורק מיעוטם בנויים. מדינה שמשלבת תרבות אנגלית קרה עם תרבות הולנדית חמה, וביחד הן נותנות תחושה טובה של קבלת פנים. מידע נוסף:
פקק של אריות |
 |
| חוף מפורץ ליד הרמנוס | צילום: ג'ו מק'דניאל |
ללטף ברדלס
בין פורט אליזבת וקייפטאון מקשר כביש 2N, שאורכו 730 ק"מ. בהמלצת בעלת הצימר בו התארחנו עצרנו בפארק Sea View. בעבר היתה פה אחוזה, וכיום חיות מרעה מסתובבות בשטחים פתוחים ואילו בשטחים מגודרים אפשר לראות נמרים ואריות לבנים. במקום מטפלים בגורים של אריות ונמרים, וממש כשהגענו שני גורי נמרים בני 12 שבועות היו בטיול בוקר עם מטפליהם. קצת לפני מפרץ ג'רסי יש שפכי נהרות יפים וחןף ים עם חול לבן.
כ-20 ק"מ לפני פלטנברג ביי, לאחר מעבר על גשר המתנשא לגובה של 120 מ' מעל ערוץ נהר סטורם, פנינו לפארק ציציקמה, לסדרה של צילומי חוף מרהיבים ששילבו בין גלי הים וסלעים מחורצים בכל מיני צורות. מהפארק המשכנו על 2N עד לגשר בגובה 216 מ' שממנו מתבצעת קפיצת הבנג'י הגבוהה ביותר בעולם. כיאה לאתר תיירותי נבנתה ליד מגרש החניה מרפסת תצפית, שממנה ניתן לצפות בקופצי הבנג'י. במקום יש גם פאב עם מסך ענק שמראה את הקופצים.
המשכנו ל- Nizwaהממוקמת קצת לפני פלטנברג ביי, ובה מגדלים גורי חיות שננטשו או נפצעו ומחזירים אותם לטבע. ראינו כאן נמר קטן, והכניסו אותנו לכלוב עם שני גורי ברדלס. ראינו גם חתולי בר וליטפנו ברדלס צעיר. לקראת ערב הגענו לניזנה היושבת על חוף לגונה מדהים. הלגונה מחוברת לים במיצר צר, כשצמוד לחוף הים ישנם שני ראשי סלע ענקיים ששומרים על הכניסה ללגונה.
בבוקר כשיצאנו לכיוון ראשי הסלע לתצפית על הלגונה. נסענו לאורך חוף הלגונה וטיפסנו דרך שכונות עם בתים מפוארים על צלע ההר הצופים אל הנוף המרהיב. מראש הסלע השמאלי יש תצפית יפה על הלגונה ועל הים. בלגונה עצמה הוקם אי מלאכותי, ועליו בתים צמודי ים. המשכנו לאורך החוף לעיר וילדרנס השוכנת באזור בו פזורים אגמים קטנים, ולידה נמצא פארק וילדרנס – שמורת טבע לציפורים, וממול חוף שבו בעונה אפשר לראות דולפינים. בהמשך נמצאת העיר ג'ורג', בירת המחוז, ובה כמה בתים עתיקים בני כ-400 שנה שמרוכזים בסמוך ללשכת התיירות בעיר. בלשכה עצמה הצטיידנו בחומר כתוב ובמידע על האזור ופנינו צפונה לכיוון העיר הודסבורן, שנמצאת במדבר קארו הקטן. את הדרך אליה עשינו בדרך עפר, שהיתה הדרך העיקרית לשם לפני סלילת האוטוסטרדה. הדרך חצובה בסלע ומתפתלת לאורך מעלה ההר עד לעיירה הרולד. מפעם לפעם פגשנו בבונים המטיילים על הדרך, ורכבת עתיקה ליוותה אותנו בחלק מהדרך. לקראת סיום דרך העפר התחיל אזור של יקבים וכרמים קטנים.
 |
| דרך היין. מצדה האחד נישאים הרים גבוהים ומהצד השני פרושים כרמים נרחבים | צילום: כריס קוזינס |
כבשן ביום, גשם בלילה
לאט לאט נכנסנו לאזור המדבר עצמו, והנוף משתנה והפך צחיח עם צמחייה מאוד נמוכה וחום שהגיע ל-38 מעלות. התחושה היתה שאנחנו נמצאים בתוך כבשן לוהט. הדרכים במדבר עוברות במעברי הרים חצובים בסלע, שחושפים את הצבעים השונים של הסלעים. כשהגענו לעיר בלברי פנינו לכיוון חוף הים ונסענו בדרכי עפר רחבות ומעולות, שבהן נוהגים במהירות ממש כאילו היו סלולות. מטרתנו היתה פארק דה הופ, הנמצא על החוף, אך כשהתקרבנו אליו גילינו שזמן האור העומד לרשותנו לא יספיק לנו לביקור בפארק, מה גם ששעון הדלק הראה שנותר לנו רק רבע מכל וכבר למדנו שתחנות דלק נמצאות רק בערים, ולכן החלטנו לא להסתכן. אבל האכזבה התפוגגה עד מהרה כשזכינו בחוויה נדירה של צליחת נהר על גבי מעבורת ידנית. כדי לחצות את הנהר שבאמצע הדרך יש להמתין למעבורת קטנה, שמופעלת על ידי שני אנשים הגוררים אותה לרוחב הנהר. אחרי שחצינו את הנהר המשכנו לעיר סוולנדאם לתדלוק ושינה אצל בעלת בית שמכינה ריבות ופירות יבשים. הגשם שהופיע בפתאומיות, לאחר החום שליווה אותנו במשך היום, שטף את החול שהצטבר על הרכב.
בבוקר שמנו פעמינו אל העיר הרמנוס שעל החוף. בלשכת התיירות המקומית הפנו אותו לכמה אתרים שבהם נראו ביום הקודם לווייתנים. ואכן, באחד האתרים האלה – בטיילת המרכזית של העיירה – צפינו בכמה לוויתנים השוחים די קרוב לחוף. משם נסענו לסומרסט, וממנה פנינו לדרך היין – כשמצדה האחד נישאים הרים גבוהים ומהצד השני פרושים כרמים נרחבים, שלחלקם צמודים יקבים. בדרך עצרנו בחנות ענקית להצטייד ביין מקומי, פירות יבשים וריבות. המשכנו לעיר פארל, שלצדה עומד צוק אבן קירח וענק בלב הכרמים שמסביב.
 |
| פינגווינים על שפת הים. בחוף בולדר ליד העיר סיימונס אפשר לראות פינגווינים קטנים וחמודים מתרוצצים על החול הלבן | צילום: דון ביילי |
במקום בו שני אוקיינוסים נפגשים
בבוקר יצאנו דרומה לכיוון כף התקוה הטובה. כביש האגרה חצוב בהר ממש מעל החוף ועובר בצ'פמנס ביי, שבצד המערבי של חצי האי. בכביש ישנם מפרצי חניה רבים, ולא דילגנו על אף אחד כדי לעצור ולצלם את הנוף המקסים. בפארק כף התקווה הטובה ישנם כבישים המובילים למפרצים ולנקודות תצפית, ולצדי הדרך פורחים פרחים יפים ומיוחדים. בכף עצמו, שהוא הנקודה הדרום-מערבית של אפריקה, נשבה רוח קרה וחזקה. אחרי שצילמנו את הסלעים הצבעוניים שעל החוף עלינו לנקודת התצפית הצמודה למגדלור שממוקם מעל הכף. מכאן אפשר לראות את ההבדלים בצבעי המים בין האוקיינוס האטלנטי הקר והבהיר שממערב ובין האוקיינוס ההודי החם והכהה יותר שממזרח.
נסענו צפונה בצד המזרחי של חצי האי, כשפנינו מועדות לחוף בולדר ליד העיר סיימונס, לתצפית על הפינגווינים הקטנים והחמודים שמתרוצצים על החול הלבן. בהמשך הדרך צפונה ראינו שהעננים שכיסו את הר השולחן באותו בוקר התפוגגו, ונסענו אליו. אבל כשהגענו התברר שהרכבל לראש ההר לא פועל וכי ההר סגור בגלל הרוחות החזקות. מסתבר שצריך מזל כדי לעלות על ההר. כדאי להתקשר מראש ולברר. הדרמנו להוט ביי, שבה נמצא פארק הציפורים הגדול ביותר באפריקה כולה. זהו אתר מקסים המרכז בתוכו ציפורים בכלובים ענקיים המכוסים מלמעלה ברשת. אפשר להיכנס לכלובים, גם לאלה עם העופות הדורסים, כך שהמגע עם הציפורים ישיר ומרגש. בפארק ישנם גם קופים ומעט חיות אחרות. המסלול בין הכלובים משולט וברור וזמן הביקור (כשלוש שעות) חולף ביעף.
את היום האחרון בדרום אפריקה בילינו בקייפטאון. הר השולחן שוב היה מכוסה בעננים, ועלינו לגבעה הצמודה אליו – ראש האריה – שממנה יש תצפית על העיר וסביבתה. ירדנו אל העיר לסייר באתריה המרכזיים. מעבר לבית העירייה, בית המשפט והמבצר, מומלץ מאוד לבקר באזור המוסלמי, שהיה בזמנו מקום מגורי העבדים והבתים הקטנים שבו צבועים בצבעי פסטל עזים. מהתצפית אפשר לראות שטח ריק בלב העיר – פעם היה פה אזור 6 של העיר, שנהרס במסגרת מדיניות האפרטהייד וכיום הוא נותר כמצבת זיכרון לתקופה ההיא. באזור הווטרפרונט הצמוד לנמל נמצא אתר קניות ענק מלא בחנויות, מסעדות ובתי קפה, מקום מצוין לערוך קניות בסוף המסע שלנו. משם נסענו לשדה התעופה של קייפטאון, ממנוו טסנו ליוהנסבורג ובה עלינו לטיסה בדרך הארוכה הביתה.
למידע נוסף על טיול בדרום אפריקה