ביולי 2000 הצטופפו מאות בני מלוכה סקנדינבים, בהם מלכת דנמרק מרגרט השנייה, ושאר חשובים, עיתונאים וסקרנים לטקס חנוכת גשר אורסונד (Öresund), הנמתח על פני מיצר אורסונד ומחבר בין דנמרק לשוודיה. באוויר היתה תחושה של חשיבות: זו הפעם הראשונה – מאז עידן הקרח – שדנמרק ושוודיה מחוברות ביניהן בדרך יבשתית. בקבוקי שמפניה נפתחו, מוזיקה נשמעה באוויר ומאות סירות קטנות שטו יחדיו תחת הגשר, צופרות בצופרים העגומים שלהן כמחווה לאירוע. הגשר הוא מקור לגאווה כה גדולה לא רק משום שהוא מחבר בין שתי המדינות, אלא גם משום שהוא מופת הנדסי כשלעצמו – זהו הגשר הארוך בעולם, 16 קילומטר אורכו, ועליו נישאים ארבעה נתיבי תנועה למכוניות ושתי מסילות רכבת. כיום, זמן קצר לאחר פתיחתו של הגשר, הוא עדיין אינו סיפור הצלחה. מספר המכוניות החוצות אותו מדי יום עדיין נמוך בהרבה מהקיבולת המלאה, גם בגלל המחיר. בני סקנדינביה אינם אוהבים כבישי אגרה. מבחינתם, עבודות פיתוח בכבישים ושירותים ציבוריים אחרים צריכים להינתן להם חינם, בתמורה למיסים הגבוהים שהם משלמים למדינה. כשעלות חציית הגשר בכיוון אחד בלבד מגיעה ל־230 קרונות (כ־120 שקל), רוב הסקנדינבים פשוט מתרחקים מהעניין. ולראיה: במעבורות החוצות את מיצר אורסונד מהלסינגור (Helsingør) שבדנמרק להלסינגבורג (Helsingborg) שבשוודיה לא נרשמה כל ירידה במספר הנוסעים לאחר פתיחת הגשר לתנועה. אבל סביר שעם הזמן יגלו יותר ויותר נוסעים את
יתרונותיו של הגשר: במקום שעה של שיט במעבורת מציע הגשר עשר דקות של נסיעה מהירה, ולא ירחק היום שבו יהפוך הגשר להומה מכוניות. תודה ל־Nils Francke ול־Ove P. Hansen על סיועם בהכנת הכתבה |
גשר אורסונד, שמחבר בין שוודיה לדנמרק נחשב ליצירת מופת הנדסית. אז למה רוב הסקנדינבים מעדיפים לא להשתמש בו? פורסם 27.6.10 |
אגם הורנבורגה, שוודיה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3868
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 641
[name] => שוודיה
[slug] => sweden
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 641
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 48
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )