הדרך הרומנטית, בוואריה

חלק נכבד מהתיירים הישראלים הפוקדים את גרמניה בוחרים בחבילות תיור שמתמקדות בעריה הגדולות, בעיקר במינכן ובברלין. פלח שוק אחר נחשף לגרמניה במסגרת תערוכות המתקיימות בערים הגדולות. המבוגרים שבינינו נוסעים לאתרי ספא הפזורים בחבליה השונים של גרמניה. המסלול שמתואר בכתבה יתמקד בשילוב מרתק של טבע והיסטוריה. במהלך חמשת ימי הטיול ננסה להקיף שלושה מסלולים "קלאסיים": הדרך הרומנטית, מסלול לאורך הריין ומסלול לאורך המוזל.

היום הראשון:
משדה התעופה במינכן עד גארמיש-פארטנקירשן (120 ק"מ)
יוצאים משדה התעופה במינכן דרומה לכיוון האלפים הגרמניים. נוסעים בכביש E53/92 עד למחלף פלוּגהאפן מינכן (Flughafen Munchen). כאן מתחברים לכביש המהיר E45/9 ונוסעים לכיוון העיר. הכביש המהיר מסתיים בכביש הטבעת שמקיף את מינכן (כביש 99). נעים סביב העיר בכיוון השעון עד שמשלימים חצי מעגל, ובפרבר שנקרא זנדלינג (Sendling) מתחברים לכביש המהיר E533/95 שמוביל לעיירה גארמיש־פארטֶנקירשֶן (Garmisch-Partenkirchen), היעד הראשון בטיול.

הכביש המהיר שעובר ממזרח לאגם שטארנברגר זי (Starnberger See) מוליך לעיירה האלפינית גארמיש־פארטנקירשן שנחשבת בירת האלפים הגרמניים. העיירה היא איחוד של שתי עיירות, גארמיש ופארטנקירשן, ששכנו משני צדי נהר פארטנך (Partnach) ואוחדו לקראת אולימפיאדת החורף של 1936. האתר האטרקטיבי ביותר במקום הוא פסגת צוקשפיצה (Zugspitze), הנקודה הגבוהה ביותר בגרמניה שבה גם אתר הסקי הגבוה בגרמניה. האתר מספק תצפית טובה, מסלולי החלקה ומשב רוח צונן לאלה שעוד זוכרים את החום בארץ.

לינה – מומלץ להעביר את הלילה במלון Zugspitze הנושא את שם הפסגה. המלון ממוקם בסמוך לקזינו ויש בו שירותי ספא
כתובת: Klammstrasse 19
טלפון: 88219010־49

היום השני:
מהפסגה האולימפית עד הדרך הרומנטית (210 ק"מ)
יוצאים מגארמיש־פארטנקירשן צפונה ליד אובראו (Oberau) ופונים צפון־מערבה לכביש 23 שהוא חלק מדרך האלפים הגרמנית. הנתיב הזה, שנבנה למרגלות האלפים הגרמניים, נמתח מאגם קונסטנץ (Konstanz) ועד לבֶּרשְטֶסגאדן (Berchtesgaden) שליד זלצבורג (Salzburg). בכמה קטעים נכנס הכביש לאוסטריה וחוזר לגרמניה. המעבר ממדינה למדינה היה פשוט יחסית גם בשנים עברו, אך היום, בזכות האיחוד האירופי, בקושי אפשר
להבחין בו.

הכביש חולף ליד אֶטאל (Ettal), שם ממוקם מנזר בנדיקטיני שנבנה בין 1330 ל־1370 ושופץ בעקבות שריפה שאחזה בו במחצית המאה ה־18. שני המגדלים נבנו בסגנונות שונים, האחד במאה ה־19 והשני במאה העשרים. לאחר נסיעה של 28 קילומטר פונים מערבה לכיוון שטיינגאדן (Steingaden) ואז דרומה בכביש 17 ונוסעים כעשרים קילומטר עד לשוונגָאוּ Schwangau. העיירה הקטנה היא אטרקציה תיירותית הודות לשתי הטירות המלכותיות של בוואריה: הוהנשוונגאו (Hohenschwangau) ונוישוונשטיין (Neuschwanstein).

כדאי לחנות ליד הטירה הראשונה ולצאת לסיור בן ארבע־חמש שעות בשתי הטירות. הטירה הראשונה נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה־19 והדייר האחרון בה היה המלך לודוויג השני. לודוויג, שזכה לכינוי "המלך המטורף" בשל חיבתו העזה לטירות, גילה חיבה רבה גם לטבע ובעיקר לברבורים, ומכאן פיקח על בניית הטירה השנייה. אפשר לעבור בין הטירות בצעידה בת כחצי שעה, באוטובוס או בעגלה רתומה לסוסים. החלופה האחרונה היא ללא ספק הייחודית ביותר.

התמונה הנהדרת של טירת נוישוונשטיין, המרשימה מבין השתיים, הפכה אותה לאחד האתרים הפוטוגניים בעולם. כשהתקרבתי אליה ומבעד לעצים נגלה אט אט המבנה הפוטוגני שלה, הרגשתי שהוא מוכר לי אף שהייתי משוכנע שזהו ביקורי הראשון באזור. עד מהרה הבנתי שדגם של הטירה שימש השראה לאחת האטרקציות הבולטות בפארקי השעשועים של דיסנילנד, תוך שאני נזכר בצלילי המנגינה הנפלאה של השיר שמלווה את הסיור It's a small world. הסיור המודרך עובר בכמה חדרים, כולל במטבח שנשאר כפי שהיה בתקופתו של לודוויג. מומלץ לצעוד רגלית לגשר מאריין (Marien) ולצפות ממנו.

חוזרים לרכב ונוסעים צפונה בכביש 17 לכיוון אָאוּגסבורג (Augsburg), לאורך כ־105 קילומטר. מערבית למרכז אאוגסבורג עוברים לכביש 2 בדרכנו לדוֹנָאוּווֹרט (Donauwört), שבה נעצור ללון. זו תהיה נקודת ההתחלה של היום הבא שיוקדש לדרך הרומנטית.

לינה – מלון Posthotel Traube שממוקם בקרבת הדנובה (Donau – מבוטא בגרמנית דוֹנָאוּ) ומתהדר במסורת ארוכת שנים שבמהלכן זכה לארח לא מעט סלבריטאים
כתובת: Kapellstrasse 14-16
טלפון: 906706440־49

הגשר העתיק בהיידלברג | צילום: טים גלייב

היום השלישי
מדונאוורט עד היידלברג (190 ק"מ)
לפני שיוצאים מומלץ להסתובב בעיר ולחוש באווירת ימי הביניים השורה בין בתיה וסמטאותיה. אם פונים מהמלון מערבה מגיעים לרייסשטראסה
(Reichsstrasse), רחוב טיפוסי שבו אפשר לראות מבנים מעניינים דוגמת בית משפחת פוגר שהיתה אחת המשפחות הדומיננטיות בכלכלה של המאה ה־16.

לשכת התיירות: Rathausgasse 1, טלפון: 906789151־49

יוצאים מהעיר בכביש 25, "הדרך הרומנטית" (Romantische Strasse), ונוסעים לכיוון תחנת העצירה הבאה בעיר נורדלינגן (Nördlingen). כ־13 קילומטר אחרי שעוזבים את דונאוּוּוֹרט אפשר לעצור לסיור במצודת הארבורג
(Harburg) שיושבת על נהר וורניץ (Wörnitz) ונשמרה היטב. משם ממשיכים כ־15 קילומטר נוספים ומגיעים לנורדלינגן. העיר מוקפת חומה מקורית מהמאה ה־14 ובה חמישה שערי כניסה ו־11 מגדלים. מחנים את הרכב מחוץ לחומה ליד שער ריימלינגר (Reimlinger). גם ליד שערי הכניסה האחרים המובילים לרובע העתיק יש מגרשי חניה. אפשר לטייל על החומה ולתצפת ממנה על האזור ולאחר מכן לעבור לכיכר השוק, האתר המרכזי ברובע העתיק. בכיכר נמצאים בית העירייה, כנסיית סנט ג'ורג', מגדל דניאל שמאפשר תצפית מגובה של תשעים מטר ולשכת התיירות המקומית.

בסמוך ניצב מלון Sonne. המלון, שנבנה ב־1405, ידע בעבר מלכים ורוזנים והיום הוא משמש בני תמותה מהשורה. אפשר לבקר במלון או ללון בו בעבור פחות ממאה אירו ללילה ולחשוב שבחדר שלכם שהה קארל החמישי או המשורר גתה.

במוזיאון העירוני אפשר ללמוד על עברה של העיר שטוענים שנוסדה בתוך מכתש שנוצר מפגיעת מטאור לפני מיליוני שנים. בין היתר תמצאו בו תצוגה של קרב נורדלינגן שהיה חלק ממלחמת שלושים השנה.

בתום הביקור ממשיכים בדרך הרומנטית (כביש 25). זהו נתיב שאורכו למעלה מ־300 קילומטר המשתרע מפוסן (Füssen) שבדרום ועד לווּרצבורג
(Würzburg) שבקצה הצפוני. הדרך עוברת בערים ובעיירות שהמרכז העתיק שלהן מוקף חומה עם מגדלי שמירה ושערי כניסה שנותרו כפי שהיו בימי הביניים. כל היישובים שלאורכה של הדרך הרומנטית כאילו מחזירים את מחוגי השעון אחורה לתקופת ימי הביניים, וזוהי ההשארה לשם Romantische Strasse.

כעבור 25 קילומטר מגיעים לעיירה דינקלסבוהל (Dinkelsbühl). גם היא כקודמתה מוקפת חומה ועתירת מגדלי שמירה. כשלושים מגדלים מזדקרים בעיר, כשהבולטים הם נורדלינגר טור (Nördlinger Tor), מכאן יוצא רחוב נורדלינגר, ורוטנבורג טור (Rothenburger Tor), ממנו יוצא רחוב מרטין לותר.

ממשיכים בכביש 25, חולפים על פני פוֹיכטוואנגן (Feuchtwangen) ומגיעים לעיר רוטנבורג אופ דר טאובר (Rothenburg ob der Tauber) שמזוהה יותר מכל האחרות עם הדרך הרומנטית. בכניסה לעיר, ממש לפני החומה המקיפה את הרובע העתיק, אפשר לפנות שמאלה ולהקיף את הרובע נגד כיוון השעון תוך חציית נהר טאובּר (Tauber) ומעבר לגדה השנייה. הסיבוב מאפשר להתרשם מהחומה הגדולה המקיפה את הרובע העתיק. סמטאות הרובע העתיק, מזרקותיו ובתיו מקנים לו אווירה ימי ביניימית שמורה היטב. במרכז נמצא בית העירייה ולידו מגדל המאפשר טיפוס עד למרפסת התצפית שבמרומיו. מפונק שכמותי שהורגל למרפסות תצפית בראשי מגדלים מודרניים שמגיעים אליהן במעלית מהירה וממוזגת, פלט במהלך הטיפוס במדרגות הצרות כמה אמרות בשפה שלא היתה מובנת ליתר המטפסים (וטוב שכך). אך התצפית שהתגלתה מהמרפסת הצרה היתה פיצוי נאות למאמץ. בסמוך לבית העירייה ניצבת לשכת המידע לתיירים שבחזיתה מתקיימת אחת לשעה תצוגה שמאזכרת את סיפור הצלתה של העיר במלחמת שלושים השנה. לפי האגדה, נכבשה העיר הפרוטסטנטית בידי כוחות קתוליים ומפקד צבא הכיבוש איים להרוג את חברי מועצת העיר אלא אם יימצא בן המקום אשר יוכל לשתות כוס שהכילה למעלה משלושה ליטרים יין בלגימה אחת. הסוף טוב: חבר מועצה לקח על עצמו את המשימה והצליח בה.

פנייה מערבה ברחוב הֶרֶנגאסֶה (Herrengasse) תוביל למתחם בורגגארטן
(Burggarten) הכולל את קפלת בלאזיוס (Blasius), שער בורגטור (Burgtor) ותצפית על הנהר המתעקל בנקודה הזו. הרחוב שפונה דרומה ממתחם העירייה מוביל לקומפלקס שנקרא שפיטל (Spital) וכולל את מגדל התצפית קאלקטורם (Kalkturm) ומגדל שמירה בשם שפיטל טור (Spital Tor) שהגן על הכניסה הדרומית לעיר.

כדאי לבקר במוזיאון הפשע (Krimminalmuseum). המוזיאון מציג כלי עינויים שהיו בשימוש מימי הביניים עד למאה ה־19. אחרי הביקור תרגישו שחל שיפור במצב האסירים מאז. אם הזמן מאפשר לכם, שוטטו בין שפע המזרקות, המגדלים והכנסיות. זכרו שצריך לעזוב כשעה וחצי לפני רדת החשיכה, אך לא על בטן ריקה.

אוכל – מסעדת Zur Höll  ששורשיה אי שם במאה העשירית היא הבחירה הנכונה למלא את הבטן. רשימת היינות ומבחר הבירות מרשים, ויש גם אוכל מוצק (צלעות למשל)
כתובת: Burggasse 8
טלפון: 98614229־49

מרוטנבורג חוברים לאוטוסטרדה A7 שעוברת כשני קילומטרים ממזרח לעיר. פונים דרומה ונוסעים עשרים קילומטר עד להצטלבות עם אוטוסטרדה A6. פונים מערבה בכביש A6 ונוסעים כ־75 קילומטר עד ליציאה 37 (Neckarsulm). עוזבים את הכביש המהיר ועוברים לכביש 27 (שבהמשך ייקרא 37) שמשיק לגדתו המזרחית של נהר נקאר (Neckar). אם לא מגיעים לנקודה הזו בשעות האור אפשר לדלג על הקטע הזה ולהמשיך בדרך המהירה והקצרה ביותר להיידלברג (Heidelberg): ממשיכים בכביש המהיר A5 צפונה ויורדים ממנו באחת היציאות להיידלברג. במהלך הנסיעה בצמוד לנהר אפשר לראות את הכרמים הנטועים על המדרונות. בהיידלברג נסיים את היום העמוס והמהנה.

לינה – מיקומו המרכזי של מלון Holiday Inn שבהיידלברג הופך אותו לבחירה טובה. שתי נקודות זכות נוספות הן בריכת שחייה מקורה ומזנון עשיר ביותר בארוחת הבוקר. כדאי להשאיר מקום לבירה באחד הברים הרבים שבעיר הסטודנטיאלית.
כתובת: Pleikarsförster Strasse 101
טלפון: 49-62217880

היום הרביעי:
היידלברג עד קובלנץ (170 ק"מ)
לאחר ארוחת בוקר דשנה כדאי לצעוד במדרחוב האופשטראסה (Hauptstrasse) שמוביל לכיכר השוק, לראות את הגשר הישן (Alte Brucke) ולטפס לטירת היידלברג המשקיפה על העיר ועל הגשר הישן הנמתח מעל נהר נקאר. בטירה תוכלו לראות מגדלי תצפית, גנים, מוזיאון תרופות ואת החבית הגדולה בעולם. בהיידלברג נמצאת האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה והשלישית בעתיקותה באירופה. בהיידלברג אפשר ללמוד אפילו עברית ויהדות. הסטודנטים, שמהווים כרבע מאוכלוסיית העיר, תורמים רבות לחיי הלילה ולתרבות הפאבים המקומית.

בתום הביקור נוסעים מערבה בכביש 37, חוצים את אוטוסטרדות 5 ו־6 ובעיר לודוויגסהאפן (Ludwigshafen) פונים צפונה לכביש 9 המשיק לגדתו המערבית של הריין. חולפים על פני ווֹרמס (Worms), זוהי העיר ורמיזא שהיתה אחת מעיירות השו"מ (שפייר, וורמס ומיינץ) שבהן נטועים שורשים יהודיים עמוקים. רש"י פרשן התנ"ך הנודע למד כאן, ייסד את הישיבה המקומית ועם סיום לימודיו חזר לצרפת. בעיר נמצא בית כנסת שנהרס ושוחזר כמה פעמים, ובסמוך לו נמצאת הישיבה שבמרכזה ניצב כיסא רש"י, כיסא אבן אדמדם ומרשים שמיוחסות לו סגולות פריון ושגשוג. במרחק קצר מבית הכנסת נמצאים גם מקווה גדול ושמור, מוזיאון לתולדות הקהילה היהודית שחיה כאן ובית קברות יהודי, מהוותיקים באירופה. נקברו בו יהודים מ־1076 עד 1937 והוא עובר תהליכי שימור.

הכביש נצמד לגדת הריין וכעשרים קילומטר אחרי אופנהיים (Oppenheim) מגיעים לעיר מיינץ (Mainz – מגנצא) שאף היא נמנתה עם עיירות השו"מ. מחנים את הרכב באחד החניונים וצועדים לכיוון הקתדרלה שבסמוך לה ממוקם מוזיאון הדפוס על שם יוהן גוטנברג (Gutenberg Museum), בן העיר שהמציא את הדפוס במחצית השנייה של המאה ה־15. אחת החוויות היותר מרגשות היא צפייה בספר התנ"ך הראשון שהודפס. גוטנברג הדפיס כמה עותקים של התנ"ך, רובם על נייר ומיעוטם על קלף, וחלק לא מבוטל מהם שרד עד היום. העותקים פזורים במוזיאונים בעולם והמוזיאון במיינץ הוא אחד מהם (כתובת: Liebfrauenplatz 5).

המסלול לאורך הריין מאפשר כמה חלופות שקשה למדי לבחור ביניהן. הנה ארבע אפשרויות: לנסוע בכביש המשיק לגדה הדרומית; לנסוע בכביש המשיק לגדה הצפונית; לשלב קטעים משתי הגדות; או "להתפשר" על שיט על הריין עם תצפית מיוחדת על טירות הבנויות על הגדות (חלופה מסובכת יותר מבחינה לוגיסטית). אני בחרתי באופציה המשלבת את שתי הגדות, דהיינו מסלול יבשתי שיכלול קטעים מכביש 42 שבגדה הצפונית וקטעים מכביש 9 שבגדה הדרומית. המעבר מגדה לגדה נעשה על גשרים שמאפשרים להתרשם מתנועת הספינות.

נתחיל את המסלול בגדה הצפונית. לאורך המסלול ניצבות טירות רבות ועקב אילוצי זמן בלתי אפשרי לבקר בכולן. העצירה הבאה תהיה צוק לורלַאי
(Loreley) שמתנשא לגובה של 130 מטר מעל הנהר ומספק תצפית מצוינת על תנועת הספינות. כמה קילומטרים צפונה ממוקמת העיירה סאנקט גוארסהאוזן (Sankt Goarshausen), אחת העיירות המעניינות לאורך המסלול. יש בה שני מגדלים ששרדו וטיילת מודרנית. בחלקה הדרומי של העיירה מתנשאת טירת קאץ (Katz).

ממשיכים עד לעיר קובלנץ (Koblenz), שם עוברים לגדה הדרומית ומחפשים מלון להעביר בו את הלילה. אם נשאר לכם זמן, כדאי לנסוע חזרה בכביש 9 ולבקר בבופארט (Boppard) ובטירת סנקט גואר (St. goar).

לינה – מלון Mercure Hotel Koblenz ממוקם טוב מבחינת הגעה ברכב ומבחינת הליכה למפגש הנהרות
כתובת: Julius-Wegeler-Strasse 6
טלפון: 2611360־49

היום החמישי:
מקובלנץ עד טרייר (130 ק"מ)
העיר קובלנץ שוכנת בנקודת המפגש שבין נהר המוזל (Mosel) לנהר הריין. המפגש יצר יתרון אסטרטגי שזוהה כבר בימי הרומאים שהקימו כאן יישוב. נקודת המפגש, שנקראת "הפינה הגרמנית" (Das Deutche Ack), סייעה לפריחתה הכלכלית של העיר בימי הביניים לאור שליטתה בסחר שהתנהל בנהרות. בניגוד לערים שבהן הושם הדגש על העיר העתיקה, כאן מעניין לראות את נקודת המפגש בין הנהרות שמזכירה במידה לא מבוטלת את החיבור בין הדנובה לנהר אין (Inn) בעיר פאסאו (Passau). בלשון היבשה שבזווית שבין שני הנהרות נבנה מונומנט לכבוד הקיסר וילהלם הראשון שנועד להנציח את גרמניה המאוחדת. מהמונומנט נמתחות במקביל שתי טיילות. מכאן אפשר להשקיף על מבצר איירנבריישטיין (Ehrenbreistein) הענקי שנמצא מצדו הצפוני של הריין. לפני שעוזבים את המקום כדאי להתיישב באחד מבתי הקפה שבטיילת ולטעום את אחת העוגות שהעיר התברכה בהן.

הנתיב הצמוד לנהר המוזל שמתחיל בקובלנץ ומסתיים בעיר טרייר (Trier) מרתק לא פחות מהקטע שלאורך נהר הריין. בנוסף לטירות שמשני צדי הנתיב, חוצה כמה פעמים הנהר שמפלס דרכו בינות לכרמים עמוסי ענבים שמכסים את מדרונות ההרים. זוהי דרך היין הגרמנית (לא לבלבל בינה לבין דרך היין הצרפתית שנמצאת באזור אלזאס־לוריין).

יוצאים מקובלנץ ונוסעים דרומה באחד משני הכבישים המשיקים לנהר. כביש 49 בגדה המזרחית וכביש 416 בגדה המערבית מתחברים מדרום לטירת אלץ (Eltz) לכביש אחד שמספרו 49. חוויה מעניינת לא פחות היא לסעוד באחד המקומות המיוחדים שלאורך המסלול. במקצת הטירות נפתחו מסעדות שמספקות נוף מהמם ואוכל שמלווה ביינות מקומיים.

אוכל – מומלץ לשבת במסעדה שנמצאת על חורבות טירת לאנדסהוט
(Landshut) שמעל העיירה ברנקאסטל־קוס. Brucken Schenke היא מסעדה מומלצת נוספת, שונה אבל מעניינת, הממוקמת במבנה עתיק של שער שעובר מעל הכביש
כתובת: Brackenstrasse 33
טלפון: 6541818435־49

שישים קילומטר מפרידים בינינו לבין טרייר, העיר העתיקה ביותר בגרמניה. היא הוקמה בתקופת הרומאים והם השאירו בה את חותמם. השריד הבולט ביותר שתופס מקום של כבוד בפרוספקטים של העיר הוא שער הכניסה לעיר פורטה ניאגרה (Porta Niagra). עוברים דרכו ונכנסים למדרחוב מלא בחנויות של מותגים. בהמשך אפשר לאתר שרידים של מרחצאות רומיים ואמפיתיאטרון.

מטרייר נוסעים לכיוון באדן באדן (Baden Baden), עיירת מרפא ידועה עם טיילת, קזינו ואתרי ספא. נוסעים דרומה באזור היער השחור, שם אפשר למצוא את מפלי המים בטריברג (Triberg), את אגם טיטיזי (Titisee), את מעבר ההרים שאואינסלאנד (Schauinsland) ואת פסגת בלשן (Belchen). כשמגיעים לריין נוסעים עד למפלי הריין, משם לאי הפרחים מאינאו (Mainau) שבאגם קונסטנץ ובחזרה למינכן שבה התחלנו.

מפת המסלול: