1. טהיטי
"הדרך היתה יפה והים היה נהדר. לפנינו התנשאו הרי מואוראה הנאים והנשגבים. כמה טוב לחיות! ובאיזה תיאבון אנו זוללים את החזיר הקטן והטעים אשר מחכה לנו בבית לאחר שעתיים של שחייה". כך כתב גוגן ב־1891 בספרו "נואה נואה – יומן טהיטי" על החיים באי הטרופי. בספר המקסים וגלוי הלב תיאר גוגן יותר קשיים מהנאות. לעתים קרובות הוא חולה, בודד, רעב וכועס. רגע מאושר כמו זה שצוטט כאן נדיר יחסית. נדמה לי שהמלים "גן עדן" אינן מופיעות כלל בספר. למרות זאת על כריכת המהדורה העברית של הספר (הוצאת אסטרולוג) מופיע הצירוף "גן עדן" ארבע פעמים. כמו גוגן לפני כמעט 120 שנה, גם אנחנו רוצים מאוד למצוא את גן העדן באי טרופי באוקיינוס השקט. מלב הציוויליזציה זה נראה פשוט.
למרות ההסתייגויות, טהיטי עדיין זוכה למחמאות אדירות. בכתבה שהתפרסמה ביוני במגזין תיירות אנגלי נכתב: "החול בטהיטי דומה לאבקת משי, פירות טרופיים בשלים נופלים בחיקך והנשים נראות עדיין בדיוק כמו אלה שדגמנו בפני גוגן". חלום גן העדן הטרופי חי וקיים.
הגעה: בטיסה מהחוף המערבי של ארצות הברית או אוסטרליה.
2. מפרץ סנט פול, רודוס
אי יווני, כל אי יווני, הוא בעל פוטנציאל טוב מאוד לגן עדן. זה נובע מהפשטות של המרכיבים – חול לבן, ים כחול עם גווני טורקיז, בית קפה קטן, פשוט, עם סוכת גפן צמודה לחוף ושקט אלוהי. את השילוב הזה אפשר למצוא בלא מעט מקומות ביוון ובאייה. היתרון של החוף הנהדר הזה, דרומית ללינדוס, טמון בכך שזהו מפרץ סגור כמעט לחלוטין, שהרים גבוהים מתנשאים משלושת צדדיו. שביל צר מוביל אל שפת המים והבתים הרחוקים והלבנים של לינדוס נראים מכאן כמו קישוט נעים לתפאורה. קרוב מאוד לחוף ניצבת כנסייה לבנה קטנה. בכל יום מגיעים לכאן כמה זוגות כדי להתחתן. רבים מהם בחליפות מהודרות, מעונבים ונעולים בסנדלים. חיי נישואין זה לא גן עדן אבל אם כבר, אז ההתחלה במפרץ סנט פול מבטיחה פתיחה אופטימית.
מיקום והגעה: ממשיכים על כביש החוף המזרחי של רודוס שלושה קילומטרים מדרום לעיירה לינדוס. יש חניה בצד שמאל של הכביש וממנה יורד שביל אל החוף.
 |
מפרץ סנט פול ברודוס. הבטחה של אופטימיות | צילום: ברוך גיאן |
3. נורת איילנד, איי סיישל
האי הפרטי, שמשמש כולו כאתר נופש יוקרתי ומבודד ביותר, נחשב ללהיט הכי חם באוקיינוס ההודי בפרט וברשימת האיים הטרופיים לעשירים בכלל. איי סיישל מציעים במרחק לא גדול מדי – בידוד, חום טרופי, עצי דקל גבוהים שמשפילים צמרת על המים הטורקיזיים וקוקטיילים בכוסות גבוהות, עם מטריות נייר קטנות. ככה זה בגן העדן של כרטיסי האשראי פלטינה. הצפיפות לא צריכה להדאיג כאן: ברחבי האי פזורות רק 11 וילות. כל אחת מהן צופה אל חוף משלה, ובה ברכה פרטית, סוכה נעימה, חיבור לרשת האינטרנט ומשרת אישי שדואג לכל צורכי האורחים. אם לצטט את הכתבה שהופיעה על האתר בגארדיאן הבריטי, "קבוצת רוגבי שלמה יכולה להתרווח בחדר האמבטיה המעוצב בסגנון באלינזי ואחר כך לערוך מסיבה במיני בר".
מיקום והגעה: השאלה במקרה זה עוברת דרך חשבון הבנק. אם העניין הזה מסודר, תוכלו להמשיך הלאה בעזרת אתר האינטרנט של אתר הנופש.
 |
| חדר אמבטיה באתר הנופש נורת איילנד. יש די מקום לקבוצת רוגבי שלמה |
4. טפרובן, סרי לנקה
האי הירוק מדרום להודו נחשב כבר הרבה מאוד שנים לאחת מן הפינות הטרופיות המוצלחות ביותר על פני כדור הארץ. הירוק, משום מה, עז יותר בסרי לנקה. הרוצים ליהנות מן הירוק הזה, אבל גם מבדידות על אי פרטי לחלוטין, יכולים לשכור את הבית הניצב על האי הקטן טפרובן (Taprobane), מול חוף וליגמה בסרי לנקה. טפרובן הקטן, מכוסה כולו בצמחייה טרופית, מרוחק רק מאתיים מטר מן החוף, מה שמאפשר ליהנות מן הבידוד אבל גם לצאת לאכול במסעדה טובה. המקום נבנה בשנות העשרים של המאה העשרים בידי רוזן תמהוני. ארבעת חדרי השינה מצוידים במיטות אפיריון (איך אפשר לחלום על גן עדן בלי מיטת אפיריון?) והקשר עם החוף נעשה בסירות קטנות מעץ. המקום מציע אמנם עשר מיטות אבל בעליו משכירים אותו רק כיחידה אחת, כלומר, גם לגן עדן כדאי לבוא עם משפחה גדולה או חברים.
מיקום והגעה: אפשר להגיע לסרי לנקה דרך חבילות נופש שמציעות חברות ישראליות או חברות זרות (למשל, בריטיות). פרטים על השכרת הבית שעל האי באתר האינטרנט.
 |
| הבית על האי הקטן טפרובן, ליד חופי סרי לנקה. גן עדן נושק לגן עדן |
5. הווילה של אכסל מונתה, קפרי, דרום איטליה
כאן בא לידי ביטוי יתרון הגובה. הסופר־רופא־צפר השוודי אכסל מונתה (מחבר "מגילת סן מיקלה") בחר לבנות את ביתו על פסגת ההר בכפר אנקפרי, במרומי האי קפרי בדרום איטליה. השילוב המופלא שנוצר כאן הוא בין הנוף המדהים של המפרצים שפרוסים מכל עבר ובין הבית ובעיקר הגן הפורח, שגפן מטפסת מכסה אותו מקיר לקיר. מונתה, לפי העדויות, טרח על החצר בעיקר כדי לפתות את מלכת שוודיה, שהרכילות טוענת כי היתה מאהבת שלו. לא חוכמה גדולה לפתות אפילו את מלכת שוודיה בתנאים נוחים כל כך.
כדאי להיות אמן שוודי, כי כיום הווילה נמצאת בבעלותה של קרן ממשלתית שוודית שמעניקה לאמנים צפונים מלגות יצירה במקום. כך מגיעים אמני ניפוח זכוכית, למשל, מצפון שוודיה לחודש של שמש ואושר באי קפרי. עובדי המקום טוענים בתוקף שרוב היוצרים מתקשים ליצור שם כי היין והאוכל והנוף מאוד מפריעים ליצירה. קל לחשוב על הווילה של מונתה כגן עדן, גם עבור מי שבא מארצות הרבה יותר חמות משוודיה.
מיקום והגעה: נוסעים מרומא דרומה, חולפים על פני נאפולי וממשיכים עד אמלפי, ממנה יוצאות מעבורות לאי קפרי. הווילה נמצאת במרומי האי.
 |
| סנט וינסנט הקטן. נפלא לאוהבי בדידות וטבע טרופי שלא זקוקים לפינוקים |
6. סנט וינסנט הקטן, האיים הקריביים
האי הקטן הזה היה נטוש לחלוטין עד לפני שלושים שנה. הספן הבריטי הייז רי'צרדסון הגיע אליו כרובינזון קרוזו כאשר סירתו התרסקה על חוף האי, והתאהב במקום, בעיקר בזכות בעלי החיים, הנוף והטבע הפראי. כמה שנים אחר כך חזר והקים כאן מלון מיוחד שמיועד לאוהבי בדידות וטבע טרופי, שאינם מפונקים.
22 בקתות פזורות ברחבי סנט וינסנט הקטן (Petit St. Vincent). אין בהן טלוויזיה או טלפון. שיטת הדגלים לעומת זאת מפותחת כאן מאוד. אם הנפתם דגל צהוב על התורן הצמוד לבקתה, פירושו שאתם מעוניינים בשירות חדרים. אם הנפתם דגל אדום, ידאג צוות להניח לכם לנפשכם. אין כאן חשש של צפיפות על החוף או תור בחדר האוכל.
מיקום והגעה: ממיאמי בארצות הברית יוצאות טיסות לרחבי האיים הקריביים. סנט וינסנט הקטן הוא אחד האיים בקבוצת האיים הגרנדיניים, כ־300 קילומטר צפונית לחופי ונצואלה.
7. חוף פלסרנה, כרתים
כל מה שנאמר לעיל על אי יווני נכון גם לגבי החוף הנהדר הזה, בקצה המערבי של כרתים. חוף פלסרנה (Falasarna) מופיע כאן בזכות הריחוק והניתוק שלו מהבלגן. שום דבר בפלסרנה לא זכה לפיתוח או לשדרוג. אפשר, בקלות עצומה, להתעלם מכל תרומה אנושית לחוף וליהנות רק מברכות המים הקטנות והנוצצות שנקוות בין הסלעים. אפשר, בדיוק באותה קלות, לראות בבית הקפה המקומי הקטן מתנת האלים. ככה הם רצו שיהיה לנו טוב.
מיקום והגעה: ממשיכים מערבה מחאניה. החוף נמצא 16 קילומטר מערבה מקסטלי קיסאמוס.
 |
| פארק קרקה בקרואטיה. כל הדאגות, הכעסים והלחצים נשכחים כאן |
8. פארק קרקה, קרואטיה
הפארק הקטן הזה לא נחשב למאור הגדול ביותר בקרואטיה. מקומות גדולים ומרהיבים כפליטביצה מושכים יותר תשומת לב ואת רוב המבקרים. הכל לטובה. פארק קרקה (Krka) מאפשר לשוטט במשך יום שלם בין ענפי עצים ירוקים, פלגי מים קטנים ומפלים שצונחים מגובה של אדם לברכות כחלחלות. גם אם הגעת לכאן עצבני עד מוות, שעה בסבך הירוק והקריר של פארק קרקה משרה עליך שלווה, נינוחות והתנהלות איטית שמאפיינת את המלאך גבריאל. ההתערבות האנושית בפארק קרקה מינימלית ביותר. לא מתאמצים שם ליישר כל עץ שנפל או לגזום ענף שחוסם את השביל. התוצאה משמחת כל לב. לאחר שהולכים בפארק כשעתיים מגיעים לכמה בתי אבן. פעם היה כאן כפר קטן, היום זה מוזיאון לשימור המסורת המקומית ועבודות חקלאיות. במקום יש גם בית קפה שרעש המים הזורמים מכסה בו כל רחש.
מיקום והגעה: נוסעים 12 קילומטר מהעיר שיבניק, על חופו הצפוני של נהר קרקה, עד שמגיעים לעיירה סקראדין, ממנה שטים בסירה אל השמורה.
9. תל דן, ישראל
שמורת הטבע הקטנה הזו מצטיינת בעיקר בשילוב שני מרכיבים יקרי ערך בארץ לוהטת: צל שמטילים עצים גדולים, עבי צמרת ומרשימים, ומים מפכים, שזורמים בנחל בשצף קצף גם בעיצומו של הקיץ. מאז כיתה ב' אין לי ספק בכלל ששמורת תל דן היא הייצוג הראוי והמתאים ביותר לגן עדן. כל השאר הם וריאציות נחמדות, אבל לא כל כך מוצלחות. האוסף נפלא הזה של פלגי מים, שבילים נוחים להליכה, פינות ירוקות ומי שלגים צוננים שיורדים מהחרמון נדיר מאוד בשכונה שלנו. גם כאן, כמו בכל מקום, בני האדם ניסו לקלקל, הצליחו במידת מה, אבל המקום חזק יותר. אם אפשר להעיף את מעקות העץ, את השלטים המיותרים, את הקופה בכניסה ואפילו את השרידים הארכיאולוגיים, שימצאו לעצמם מקום פחות נעים, מה טוב.
מיקום והגעה: על כביש 99 ליד קיבוץ דן.
10. גן השלושה, ישראל
לפני יותר מעשור ערך המגזין האמריקאי "טיים" את רשימת גני עדן עלי אדמות שלו. באופן שהפתיע לא מעטים בישראל היה לנו נציג ברשימה המכובדת. גן השלושה נמנה שם עם גדולים וטובים ברחבי העולם. הכבוד, גם אנחנו נוטים לפעמים לשכוח או ללגלג על האתר המופלא הזה, ראוי בהחלט.
 |
גן השלושה | צילום: דורון הורוביץ |
נחל עמל חוצה את הגן הלאומי גן השלושה לכל אורכו. בחלקו המערבי של הגן נובע מעיין מים חמימים. המים זורמים אל הברכות בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות בכל השנה. התענוג הגדול ביותר הוא לרבוץ בהן ביום חורף קריר, כאשר הגן ריק כמעט לחלוטין מרוחצים. באחת הברכות יש מפל מים קטן, שמימיו קולחים על כתפי הטובל תחתיו במין מסאז' מענג. קשה לחשוב על אושר גדול מזה. הבעיות (גם בגן עדן יש בעיות) מתחילות כאשר מתבוננים סביב במה שמכונה "פיתוח". הסחנה הוא אתר מושלם ללא פיתוח. כל מה שבני האדם עשו בו, קלקל. הברכות דומות קצת לברכות שחייה עירוניות, עם סולמות מתכת. הדשאים מסודרים מדי ושלחנות הפיקניק מעצבנים. הלוואי שאפשר היה לסלק את כל אלה. אז היה חוזר המקום להיות גן עדן אמיתי.
מיקום והגעה: על כביש 669 בין בית אלפא לבית שאן.
לקריאה נוספת:
 | | מניו יורק ועד טוקיו, ביקור בתריסר גנים מחזק את התחושה שלמרות הכל יש סיכוי לעולם טוב יותר, או לפחות יפה יותר |
|
