תפריט עמוד

ג'יסר א-זרקא – סיני בקטנה

שתפו:

הכפר ג'יסר א-זרקא יושב במיקום מושלם, שתי דקות מחוף יפהפה עם נמל דייגים קטן ואווירה של סיני. התוכניות לפיתוח תיירותי עדיין נמצאות בחיתולים, אבל כבר עכשיו כדאי לעצור לביקור או סתם כך לשבת עם כוס תה מול הסירות והרשתות

פורסם 21.3.14

בשנה שעברה ישבנו לפיקניק של שבת בנקודה הצופה לחוף הים של קיסריה והסביבה. על החוף, בין קיסריה למעגן מיכאל, היה ישוב שלא הצלחתי לזהות. "זה ג'יסר א-זרקא", אמרה חברתי. "זה ג'יסר?", שאלתי בפליאה. על ג'יסר שמעתי בעיקר בחדשות, לרוב בהקשרים לא טובים. עד אותו רגע לא ידעתי עד כמה הכפר קרוב לקו החוף. "איך זה שעוד לא קם היזם שלקח את הקרבה לים ומינף אותה לפרויקט תיירותי?", תהיתי, ובזה הסתיימה השיחה על ג'יסר.


סוסים על החוף של ג'יסר, בין קיסריה למעגן מיכאל

מאז דברים התחילו לזוז בג'יסר א-זרקא, ובדיוק בכיוון התיירותי שכל כך התבקש. לאחרונה נפתח בכפר גסט האוס ראשון, יוזמה של נטע, בחורה ישראלית, ואחמד, בחור מקומי. המקום, ששמו ג'וחה גסט האוס, מתחיל לזכות בהכרה מצד ישראלים, בהם כאלה שמטיילים על שביל ישראל החוצה את הכפר, וגם תיירים מתחילים להגיע בעקבות המלצות באתר טריפאדוויזור. העובדה שלא ידעתי דבר על ג'יסר הצטרפה לשמועה על הגסט האוס שנפתח שם, ובאחד מימי שישי החלטנו לקפוץ לביקור ספונטני.


זה לא אכזיב וגם לא חוף הבונים. בריכות קטנות בחוף של ג'יסר

כמי שמעולם לא ביקרו כאן, התקשינו למצוא את הדרך אל החוף. אדם שפגשנו ברחוב הציע שניסע אחריו. בשלב מסוים הכביש הסתיים והפך לדרך כורכר. "סעו עוד דקה על השביל, ואתם בחוף", אמר האיש והמשיך לדרכו. עצרנו את הרכב ליד כמה פחונים על החוף ובתוך שניות ספורות היינו מול הים. חיוך ענק התפשט על פניי: נמל דייגים קטן, ארבע-חמש ספינות דיג, מסעדה עם כמה שרפרפים ושטיחים, על החוף פזורות רשתות דיג וריח חזק של דגים באוויר. בין רגע הייתי שוב בסיני או אולי בארץ אחרת, אקזוטית ומזמינה. שתינו תה, טיילנו על החוף, עלינו על גבעה שמשקיפה על מעגן מיכאל וצעדנו על קטע קצר של שביל ישראל, שעובר בסמוך לנחל תנינים.


כביסה בכפר. הפער בין החוף הפסטורלי לרחובות הכפר שזועקים לטיפוח גדול

יופיו של החוף עמד בניגוד קיצוני לרחוב הראשי, מה שרק דרבן אותי להכיר טוב יותר את הכפר. החלטתי להצטרף לסיור מאורגן בכפר, עוד יוזמה של נטע ואחמד, ממקימי הגסט האוס. את הסיור הדריך בחור מקומי, סמי עלי, והוא יצא משמורת נחל תנינים, עבר דרך הרחוב הראשי של הכפר וכלל ביקור במסגד, קטע הליכה לאורכו של נחל תנינים, דרך נמל הדייגים הקטן, והסתיים בארוחת צהריים טעימה. בכל תחנה זכינו להסברים מרתקים, ועל הדרך סמי ניפץ כמה סטיגמות, כמו זאת שאת היישוב הקימו ואכלסו בעיקר סודנים.


ילדים בג'יסר. בבית הספר המקומי נפתחה מגמת תיירות

הסיור לא פסח על הצדדים הבעייתיים של הכפר, מבחינה כלכלית, חברתית, גיאוגרפית ודמוגרפית. בהיעדר שטחים חקלאיים, אזור תעשייה או אפילו מרכז קניות גדול, אין כאן הרבה מקורות הכנסה, למעט עבודה מחוץ לכפר. עם זאת, סנוניות ראשונות מעוררות תקווה, כגון מגמת תיירות שנפתחה בבית הספר המקומי, סיורים הנערכים בתקופת הרמאדאן וקורסי בישול למבקרים מבחוץ. בעתיד יש תוכניות להרחיב את הנמל ואפילו להקים טיילת שתחבר בין ג'יסר לקיסריה. למרות שהדרך לא קלה, כל הנוגעים בדבר מקווים שפריחה תיירותית תביא איתה פתיחת עסקים חדשים ותעזור להפוך את ג'יסר למקום לנעים יותר ומשגשג יותר.


משחקים על הסלעים בחוף

הביקור בכפר ובחוף הדייגים מהווה הפתעה נעימה. בלי להיכנס לסוגיות פוליטיות ובלי להתייחס לשמועות כאלה ואחרות, קשה שלא לראות את הפוטנציאל האדיר שטמון במיקום הנהדר. אבל גם לפני שהפיתוח יגיע, מומלץ בחום, אם אתם נוסעים על כביש 4 ועוברים ליד צומת חנניה, לרדת מהכביש המהיר ולקפוץ לחוף הדייגים. המראות והאווירה יחזירו אתכם, ולו לכמה רגעים, לחופי סיני.


שקיעה מעל החוף היפה. זכרונות מסיני

מפת ג'יסר א-זרקא:


לחצו להגדלה

 לקריאה נוספת:

 

ג'סר א-זרקא: דייגים, שחפים ופחים
ג'יסר א-זרקא: דייגים, שחפים ופחים
כמה תמונות ומילים על דגים ודייגים, על ים ועל היסטוריה – סיפור מסע קצרצר בג'יסר א-זרקא
עמי בן-בסט | צילום: עמי בן-בסט

 

 

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: