תפריט עמוד

גבעות אלונים: שלום לירוק?

שתפו:
בונים יישובים, הורסים את הטבע
בשנים האחרונות מובילה המועצה האזורית זבולון מהלך להקמת שני יישובים קהילתיים חדשים מדרום־מזרח לכביש 70. היישובים – חרוב הגליל ויששכר – כבר זכו לתוקף החלטת ממשלה ביולי 2002. חרוב הגליל מתוכנן להיות יישוב קהילתי צפוף בנייה בן 600 יחידות דיור בצמוד לחורבות אושה העתיקה שמצפון לנחל ציפורי. יששכר – גם הוא יישוב קהילתי צפוף בנייה בן 600 יחידות דיור – מתוכנן לקום מדרום לנחל ציפורי, על אתר חורבת שור הנושק לשמורת גוש אלונים מצפון. הקמת יישובים אלה תקטע את הרצף הפתוח באזור ותפגע בתושבי האזור, באזרחים חובבי טבע, ובעיקר בטבע עצמו.
למאבק בהקמת יישובים אלה שותפים גופים ממסדיים, בהם קק"ל, רשות הטבע והגנים, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע. ההתארגנות האזורית לשמירת ערכי הטבע והנוף באזור נרשמה כעמותה ששמה "גן לאומי גבעות אושה העתיקה". העמותה מרכזת את המאבק ומקיימת מדי ט"ו בשבט אירוע מסורתי של טיולים שמתנקזים כולם לגבעת החרוב, למפגן תמיכה בשימור השטחים הפתוחים. העמותה, הפועלת בסיוע קרן של"י, מתכוונת למצֵב את האזור כגן עדן לרוכבים על אופני שטח ולעגן את מעמדו כפארק לרוכבים.
"מחריד לראות", אומר מאיר יופה, ממובילי המאבק, "איך חיבור ציני בין תפיסות התיישבותיות שעבר זמנן ובין רדיפת רווחים כספיים והפחדה שקרית שעושה שימוש ציני בסכסוך בין יהודים לערבים, מביאים אותנו לאובדן הנכס המתכלה היקר לנו מכל בצפון הארץ – שטחים פתוחים ירוקים".
באתר העמותה מופיע גם דו"ח מבקר המדינה המלמד על התנהלותם של הגורמים המיישבים באזור ובכלל: "הפניות (של גופים המעוניינים בהקמת היישובים – ג.ס.) נעשו בניגוד להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה, בניגוד לתקשי"ר ובניגוד לכללי מִנהל תקין". בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי לטובה בתפיסת גופי התכנון (למשל מִנהל התכנון) מתוך מודעות הולכת וגדלה לחשיבות השמירה על שטחים ירוקים פתוחים. המועצה האזורית זבולון עתרה לבית משפט בטענה שגופי התכנון מעכבים את תוכניות ההקמה במתכוון, אך לאחרונה דחה בית המשפט את עתירתה. השלב הבא בתכנון היישובים הוא השלמת תסקיר ההשפעה על הסביבה, שאותו צריכה הוועדה המחוזית לאשר. אחרי כן יוכלו המתנגדים לתוכנית להציג את עמדותיהם. ההערכה היא שיהיו לתוכנית התנגדויות רבות, וסביר שימוּנה להן חוקר, כמו שקרה בתוכנית מערב ירושלים. בנוסף, תצטרך המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את גריעת השטחים שעליהם מתכננים לבנות את היישובים מתוך השטחים המיועדים להיות שטחי יער או גנים לאומיים. לא בכל המאבקים הירוקים אפשר להצליח, אבל אסתכן בהערכה שבמקרה זה לחץ ציבורי יוכל למנוע את הקמת היישובים.
בשנים האחרונות מובילה המועצה האזורית זבולון מהלך להקמת שני יישובים קהילתיים חדשים מדרום־מזרח לכביש 70. היישובים – חרוב הגליל ויששכר – כבר זכו לתוקף החלטת ממשלה ביולי 2002. חרוב הגליל מתוכנן להיות יישוב קהילתי צפוף בנייה בן 600 יחידות דיור בצמוד לחורבות אושה העתיקה שמצפון לנחל ציפורי. יששכר – גם הוא יישוב קהילתי צפוף בנייה בן 600 יחידות דיור – מתוכנן לקום מדרום לנחל ציפורי, על אתר חורבת שור הנושק לשמורת גוש אלונים מצפון. הקמת יישובים אלה תקטע את הרצף הפתוח באזור ותפגע בתושבי האזור, באזרחים חובבי טבע, ובעיקר בטבע עצמו.
למאבק בהקמת יישובים אלה שותפים גופים ממסדיים, בהם קק"ל, רשות הטבע והגנים, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע. ההתארגנות האזורית לשמירת ערכי הטבע והנוף באזור נרשמה כעמותה ששמה "גן לאומי גבעות אושה העתיקה". העמותה מרכזת את המאבק ומקיימת מדי ט"ו בשבט אירוע מסורתי של טיולים שמתנקזים כולם לגבעת החרוב, למפגן תמיכה בשימור השטחים הפתוחים. העמותה, הפועלת בסיוע קרן של"י, מתכוונת למצֵב את האזור כגן עדן לרוכבים על אופני שטח ולעגן את מעמדו כפארק לרוכבים.
"מחריד לראות", אומר מאיר יופה, ממובילי המאבק, "איך חיבור ציני בין תפיסות התיישבותיות שעבר זמנן ובין רדיפת רווחים כספיים והפחדה שקרית שעושה שימוש ציני בסכסוך בין יהודים לערבים, מביאים אותנו לאובדן הנכס המתכלה היקר לנו מכל בצפון הארץ – שטחים פתוחים ירוקים".
באתר העמותה מופיע גם דו"ח מבקר המדינה המלמד על התנהלותם של הגורמים המיישבים באזור ובכלל: "הפניות (של גופים המעוניינים בהקמת היישובים – ג.ס.) נעשו בניגוד להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה, בניגוד לתקשי"ר ובניגוד לכללי מִנהל תקין". בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי לטובה בתפיסת גופי התכנון (למשל מִנהל התכנון) מתוך מודעות הולכת וגדלה לחשיבות השמירה על שטחים ירוקים פתוחים. המועצה האזורית זבולון עתרה לבית משפט בטענה שגופי התכנון מעכבים את תוכניות ההקמה במתכוון, אך לאחרונה דחה בית המשפט את עתירתה.
השלב הבא בתכנון היישובים הוא השלמת תסקיר ההשפעה על הסביבה, שאותו צריכה הוועדה המחוזית לאשר. אחרי כן יוכלו המתנגדים לתוכנית להציג את עמדותיהם. ההערכה היא שיהיו לתוכנית התנגדויות רבות, וסביר שימוּנה להן חוקר, כמו שקרה בתוכנית מערב ירושלים. בנוסף, תצטרך המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את גריעת השטחים שעליהם מתכננים לבנות את היישובים מתוך השטחים המיועדים להיות שטחי יער או גנים לאומיים.
לא בכל המאבקים הירוקים אפשר להצליח, אבל אסתכן בהערכה שבמקרה זה לחץ ציבורי יוכל למנוע את הקמת היישובים.

כביש חוצה שמורה
העמותה לחינוך לאיכות הסביבה קריית טבעון (על"ה) מחדשת את המאבק בכביש חוצה ישראל. מערך התחבורה המתוכנן יכלא את טבעון בין כבישים ארציים ושלושה מחלפים גדולים. צרה שנוגעת לכלל הציבור היא שתווי הזרוע המערבית של כביש 6 פונה מצומת העמקים לצפון־מזרח, היישר ללב הגבעות הירוקות של שמורת שער העמקים (חלקו במנהרות), ומשם מתחבר לכביש 70 (יגור־סומך). ד"ר איילת שוסטר מעמותת על"ה מסבירה: "מדובר בנזק סביבתי רב הנובע מכך שהכביש מגדיל במידה אקוטית את הנתק שבין בית הגידול חורש־יער שבגליל ובין זה שבכרמל. הקשר ביניהם חיוני לשמירה על אוכלוסיות בר בריאות ובעלות סיכויים טובים לשרוד לטווח ארוך". בנוסף לפגיעה בשמורה ובנופיה, מציינת שוסטר, יפגע הכביש גם בנחל קישון ובפארק קישון שנפתח לציבור בשנת 2000, על אתרי המורשת ועל שבילי המטיילים שבו.
קטע זה של הכביש נמצא בשלבי התכנון המפורט הראשונים. לאחרונה אושרו ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה שאמור לבחון גם חלופות. הירוקים מציעים להרחיב תשתיות קיימות במקום ליצור חדשות, ומציעים את החלופה המתבקשת: כביש 6 לא יחתוך את השמורה, אלא ייסלל בצמוד לכביש מצומת העמקים עד צומת יגור, וממנו בצמוד לכביש 70 עד צומת סומך. לדבריהם, כך יתארך זמן הנסיעה בשתי דקות לכל היותר.
באתר האינטרנט של העמותה תמצאו מידע על פעילותה, את מפת התווי ואת החלופות המוצעות על ידה, וכן תוכלו לחתום על עצומה.
ב־8 באפריל ייערך על תווי הכביש המתוכנן אירוע "למען שימור השטחים הפתוחים ולמען פיתוח על פי עקרונות של אי פגיעה בהם והיצמדות לתשתיות קיימות". הפעם חברה המועצה האזורית זבולון למועצה המקומית טבעון, לגופים הירוקים ולהתארגנויות התושבים נגד הכביש

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: