גאנה – חוף הזהב של אפריקה

טיילים מושבעים, שביקרו כבר בכל פיסת יבשת אקזוטית, זחלו בפתחו של לע הר געש בדרום אמריקה, קפצו קפיצת בנג'י בניו זילנד או דילגו על מדרגות החומה הסינית, יכולים עכשיו לתכנן את מסע הכיבוש הבא – היבשת השחורה. הכוונה אינה למזרח אפריקה, בה רודפים בג'יפ אחרי צבוע הרודף אחרי סייח זברה אומלל או אפריקה בה המקומיים מתורגלים ב"הופעות חיות" לתיירים. מדובר על מערב אפריקה, המקום שהתייר הממוצע עדיין לא גילה, ולכן היא עדיין טבעית ותמימה.

מוכרת בשוק. שפע של פירות טרופיים

גאנה (Ghana) היא מדינה דמוקרטית בעלת שלטון יציב מזה שני עשורים, שוכנת בבטחה בין טוגו במזרח, בורקינה פאסו בצפון, חוף השנהב במערב והאוקיינוס האטלנטי בדרום. מדינה דוברת אנגלית בין מדינות פרנקופוניות. שמה הקודם, "חוף הזהב", ניתן לה בעקבות מכרות הזהב בה בורכה. הקסם של גאנה טבוע באנשים שבה, במזג האוויר הטרופי, בצמחייה האקזוטית ובהתנהלות השבטית שנשמרת בקנאות. הגנאים ידועים כשוחרי שלום ומסבירי פנים. המפגש בין התרבות השבטית לחיים המודרניים יוצר מפגש מרתק, ססגוני ויצירתי. בגאנה כחמישים שבטים שכל שבט מדבר את שפתו, אך שפת הטווי השייכת לקבוצת האקן היא הדומיננטית.

סיפורה של מערב אפריקה מתחיל בסיפור עצוב איך האדם הלבן ניצל את תמימותו וחביבותו של האפריקאי הכפרי, שדד את אוצרות אדמתו והפך את בניו לעבדים. בספרו המרגש והבלתי נשכח של ז'ול ורן "ספינת העבדים" מתואר מסע האיימים של האפריקאים שנחטפו לעבדות והועברו בסירות רעועות ובתת-תנאים אנושיים לשמש כפועלים זולים במטעי הקפה והכותנה של השליט הקולוניאלי. במוזיאון לאומנות באקרה, בירת גאנה, (המוזיאון הורוד) ניתן לראות את חרוזי המסחר ("שברון" ו"מילפלאר"), שהיוו מטבע עובר לסוחר בעבור עבד, בנוסף ליצירות אומנות דרמטיות ופסלי עץ עתיקים שנאספו מכל מדינות מערב אפריקה.

מגיל צעיר הילדים שותפים במטלות הבית

מאז עברו דורות. העבדות נכחדה, הגנאי זקוף קומה ואדון לעצמו במדינתו. המצודות שנבנו על ידי האירופאים החל מהמאה החמש עשרה ומהן נשלחו העבדים, שרועות לאורך חופי גאנה והן המזכרת הלאומית ל"שואה" האפריקאית. במערב המדינה, בערים קייפ קוסט ובאלמינה, נמצאות שתי מצודות בהן מסופרת ההיסטוריה בצורה מוחשית ומרגשת.

גאנה מצטיינת בצבע בתנועה ובקצב. תינוקות קשורים על גב אמהותיהם המתנועעת בקצב מלאכתן, נשים וגברים הנושאים כבודה על ראשם, כמו מיכל גז, דלי מים או סתם, שק מלט. תלבושות מסורתיות בחיי היומיום וכפכפי גומי שחוקים הם מראה רגיל ושכיח. האנגלית היא השפה הרשמית בגאנה וכולם מדברים אותה, למעט בכפרים נידחים במעבה הג'ונגלים או בסוואנה שבצפון המדינה.

שלל הבוקר בדרכו לשוק הדגים בכפר ליד קייפ קוסט

עיר הבירה, אקרה (Accra), אשר בה חיים כארבעה מיליון תושבים, היא מודרנית ונקייה, יש בה שדה תעופה בינלאומי, מלונות פאר ומסעדות גורמה, בתי קולנוע ומועדוני ג'ז והרבה אזרחים זרים. התיפוף בגאנה הוא דרך חיים והריקוד הוא חלק בלתי נפרד משגרת היום. אוהבי אומנות ימצאו בגאנה עושר בלתי נלאה של פיסול בעץ, באבן ובחומרי מחזור, ציורי שמן ואקריליק בשילוב צבע וצורה שעין מערבית לא מכירה, חגיגה של טוויית בדים מסורתיים (קנטה) ומפעלים פשוטים להכנת חרוזים מזכוכית ממוחזרת. אוהבי השווקים ימצאו כאן חגיגת ריחות וצבע.

המסייר ביום ראשון כמעט בכל אזור בגאנה, יתוודה לשירת הגוספל הפורצת מהכנסיות הרבות הפזורות במדינה. מעל שבעים אחוזים מהגנאים הם נוצרים אדוקים ורבים מהם אוהבי ישראל. את אהבתם לישראל ניתן לראות על פי מספר דגלי ישראל המורכבים על המכוניות.

מושכים את הרשת. פעילות קבוצתית אופיינית לכפרי הדייגים לאורך האוקיינוס

שלושה אזורי צמחיה עיקריים מאפיינים את גאנה, ששטחה יותר מפי עשרה משטח מדינת ישראל. למעשה, אורכו של נהר הוולטה (Volta River) החוצה את המדינה וזורם אל האוקיינוס האטלנטי, זהה לאורכה של מדינת ישראל. הנהר מרשים וניתן לערוך בו שייט בסירות מנוע, סירות משוטים, ובאזורים הקרובים לשפך הנהר לים, שם אין סכנת בילהרציה, אפשר אפילו לרחוץ בו. שתי תחנות לייצור חשמל בכוח המים, שנמצאות על הנהר, משמשות כמקור היחיד לחשמל במדינה, שאף מוכרת חשמל למדינות השכנות. בסכר אקסומבו, שנחנך בשנת 1963, ניתן לבקר, הסכר השני, סכר בואי במערב המדינה, נחנך לאחרונה.

תפקיד הבנות בכפר – לאסוף מים מהנהר לפני שהולכות לבית הספר

אזור החוף של גאנה כולל חול זהוב, דקלים ועצי קוקוס הנושקים למי האוקיינוס. בין כפרי הדייגים הרבים, הפרוסים לאורך החוף, נמצאים בתי נופש קטנים ברמות שונות, מבקתות במבוק עם גג קש ואוכל מקומי ועד למבנים ממוזגים עם בריכת שחייה, חדר כושר ומטבח גורמה. אי אפשר שלא להפשיל שרוולים ולמשוך יחד עם הדייגים המקומיים את המכמורת, רק צריך להבטיח להם מראש שאין בכוונתכם להתחלק איתם בשלל, כנהוג אצל המקומיים. אטרקציות תיירותיות נוספות נמצאות לאורך החוף, בהן ביקור בשמורת צבי ים, שייט אל מפגש הנהר עם הים ושייט אל כפר דייגים החיים על בתי כלונסאות בנהר.

הרצועה השנייה שנמצאת מצפון לאזור החוף – רצועת יערות הגשם. זהו אזור גשום ופורה, וממוקמים בו, בין השאר, את פארק קאקום (Kakum) הייחודי שמצפון לקייפ קוסט (Cape Coast). בשמורת יער הגשם אפשר למצוא שבעה גשרי חבלים התלויים מעל לצמרות העצים, וההליכה עליהם מאפשר לחוש את העוצמה שבעצי הענק. הסיור בפארק כולל הסברים בוטניים מפיו של מדריך מקומי וביקור במוזיאון של הפארק. הבאים לכאן בשעת בוקר מוקדמת יזכו לשמוע את צווחות הקופים וקריאות התוכים. בעבר, כך מספרים המקומיים, היו גם פילים באזור.

גשר חבלים בפארק קאקום מעל יערות הגשם

אננס שטעמו טעם גן עדן, עצי גומי ועצי קקאו הידועים בעולם באיכותם, עצי טיק, פרדסים, גידולים של יאם וקסבה (יוקה), בננות, מנגו ופפיה, הם רק חלק קטן מהעושר שגדל כאן. בגאנה השופעת במים, ישנם 64 מפלים עוצרי נשימה, שלוש שמורות קופים ושמורת פילים אחת, הנמצאת בצפון מערב המדינה ובה כ-300 פילים.

בקצה הרצועה של יערות הגשם נמצאת עיר מסחרית גדולה בשם קומסי (Kumasi), מקום מושבו של מלך האשנטי, שבט מרכזי בגאנה שבניו ידועים באומץ לבם. בקומסי נמצא השוק הגדול ביותר במערב אפריקה, אליו מגיעים סוחרים מכל האזור ואף ממדינות שכנות. יש כאן גם שדה תעופה עם טיסות סדירות לעיר הבירה, אך הנסיעה ברכב מאקרה (כ-275 ק"מ) פורסת לפני התייר כפרים אותנטיים הנמצאים בצדי הדרך, אגם שנוצר בלוע של הר געש, הר גבוה שניתן לרחף מעליו אל עבר העמק הפרוס למטה ובקתות בוץ.

תופרת על אם הדרך. צפון גאנה, בדרך העפר המובילה לבולגה טנגה

הרצועה השלישית היא הסוואנה, הרצועה שלפני מדבר הסהרה. זהו אזור חם ויבש, החיים שם צנועים ועיקר האוכלוסייה היא מוסלמית.

הגנאים בדרך כלל מאוד פורמאליים ואוהבי טקסים. כמעט בכל חודש מתקיים טקס כלשהו, וזאת בנוסף לטקסי הלוויה, שבהם חוגגים את חייו של המת בשירה, בריקודים ובהרבה אוכל ואלכוהול. הטקסים הרבים מנוהלים על ידי מנהיגי השבטים, הצ'יפים, ומלווים בלהקת מתופפים וריקודים סוערים, כשהרקדנים עוטים על גופם בדים צבעונים, ולעיתים אף מופיעים בישבן חשוף הצבוע בצבעי מלחמה. בין הטקסים הרבים יש המציינים עונות חקלאיות, כמו טקס הים של שבט האווה או טקס ההתבגרות של שבט קרובו, בו נערות צעירות, חשופות חזה ועדויות חרוזי זכוכית, רוקדות לפני הצ'יפ ובני השבט.