הגליל המערבי מציע למטיילים מספר גדול של מסלולי טיול מקסימים. הגאוגרפיה משתנת במהירות מרצועת החוף הצפוני מהיפים בארץ ועד לערוצי נחלים עמוקים והרים ירוקים עם חורש ים תיכוני צפוף המזכיר לנו את חו"ל.
האלון המצוי הוא העץ השולט יחד אתו מצויים בחורש אלון תולע, ער אציל, קטלב מצוי, אשחר ארצישראלי, ואלה ארצישראלית. בעונות השנה מצטרפים "לחגיגה" גם פרחי העונה. בסתיו, מבשרי הסתיו כרכומים וסתווניות, באביב רקפות, כלניות נוריות, אירוס ועוד.
לאורך כל התקופות היית התיישבות בגליל המערבי שעיסוקה העיקרי היה חקלאי. התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית מתאפיינת בפריחה ושגשוג בהתיישבות העירונית והכפרית כאחד. בתקופה הביזנטית הייתה שיא בהתיישבות בארץ ישראל ואלו קשורים לשינוי בעמדה הדתי של ארץ ישראל שהביא לתקופת שגשוג שנמשכה ברציפות ללאו מלחמות ומגפות בולטות אשר השפיעו על גידול האוכלוסייה ודרישה לייצור יותר מזון.
לקריאה נוספת:
תופעה בולטת שאפיינה את האזור הייתה המסחר הבין אזורי שהביא לתנועת סחורות בהיקפים נרחבים ולמסחר מעבר לים.
חוקרים רבים קושרים את הפריחה הכלכלית לשינוי שחל במעמדה של הנצרות והפיכתה לדת מותרת ותהליך קידושה של הארץ והפיכתה לארץ הקודש.
בטיולנו זה נצא בעקבות ערים אבודות בתקופות שונות בגליל המערבי.
הטיול בעיקרו רכוב עם קטעי הליכה קצרים הנעים בין חצי ק"מ עד 1.5 ק"מ. דרגת הקושי קלה ומתאימה לכל המשפחה, אך לא מתאימה לעגלות תינוק ונכים על כיסא.
חירבת מנות
חווה חקלאית מבוצרת מהתקופה הצלבנית לגידול קנה סוכר השוכנת בשפך נחל כזיב לים. בחורבת מנות נמצא מפעל סוכר צלבני גדול במיוחד. הצלבנים נתקלו בקני הסוכר בהגיעם לאזור. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת הסוכר וייצאו באוניות מנמל עכו לאירופה. בחורבת מנות נותרו שרידים של מפעל הפקת הסוכר, ניתן לזהות את אמת המים שהובילה את מי נחל כזיב לטחנה שבעזרת כוח המים הזורמים סחטה את קני הסוכר. החווה פעלה עד המאה ה-16, אז שימשה לגידול ג'מוסים, ונעזבה.
דרכי הגעה
בווייז לרשום חירבת מנות. נסיעה על כביש 70 תוביל אתכם לפניה מזרחה ליישוב מנות ועבדון. סעו עוד כ-150 מטר והחנו את הרכב (קיימת בעיית חניה).
שביל סימון ירוק באורך של כ-1.5 ק"מ יוביל אתכם בחורש לחורבת מנות. המסלול מעגלי שמסתיים בצומת הכניסה לעבדון, משם בהליכה קצרה של כ- 150 מטר על השול ובזהירות רבה תחזרו לרכב.
מתאים בכל העונות, בקיץ קצת פחות מומלץ.
מונפורט
מונפורט פירושו בצרפתית ההר החזק. המבצר הוקדם באמצע המאה ה-12 ע"י משפחת אצילים דה מיי. במעיליא השתכנו האצילים במבצר המלך ( קיים עד היום ומשמש כמסעדת גורמה). המונפורט נבנה ע"י משפחת האצילים כחווה חקלאית לגידול קנה סוכר והייתה אחת מתוך 36 חוות נוספות הפזורות בנחלת המשפחה. בשנות ה-80 של המאה ה12 נכבשה הארץ ע"י המוסלמים ומבצר המונפורט נעזב עד שובם של הצלבנים בשנית במסגרת מסע הצלב השלישי בו שיפצו הצלבנים וביצרו את המבצר ששרידיו עומדים על תילם עד ימינו.
כיבוש הארץ ע"י הממלוכים הביא את הסולטאן ביברוס למונפורט לקרב בו לא נכנעו הצלבנים וביברוס נסוג וחזר שוב אחרי 5 שנים והפעם הצטרפו אליו גדודי ההנדסה שצרו על המבצר ובקרבות קשים אילצו את הצלבנים להיכנע ולהגיע להסכם נסיגה עם כל האוצרות בחזרה לעכו. לאחר עזיבת הצלבנים פקד הסולטאן על הריסת המבצר וזאת בכדי למנוע את שובם של הצלבנים.
אפשרויות טיול למונפורט
אפשרות ראשונה מכיוון דרום. חוצים את מעיליא, חולפים על הכניסה למצפה הילה ובנסיעה קצרה מגיעים לשילוט המראה על תחילת המסלול.
שביל סימון אדום יוריד אתכם לאחר כחצי שעה הליכה עם לחורבות המבצר. סה"כ יארך הטיול כשעתיים כולל פיקניק מפנק.
אפשרות שניה היא הגעה מפארק גורן. מחנים בחניה הגדולה המובילה למצפה מונפורט. אחרי שהשקפתם על המצפה חזרו בחזרה לכיון מגרש החניה עד שתפגשו ממזרח לדרך העולה מהמצפה את שביל סובב פארק המסומן אדום. השביל האדום יורד ממצפה מונפורט לערוץ נחל כזיב חוצה את הנחל ומטפס למונפורט. זו אפשרות נוספת למי שמעוניין להגיע למבצר, מסלול זה אורך כ-40 דקות לכל כיוון. אנחנו נעלה על השביל האדום לכיוון מזרח ונלך על המצוק של נחל כזיב ונראה את המבצר מזוויות שונות ומרשימות במיוחד. מהמצוק נשקף לעינינו נופו המשגע של הגליל המערבי ומישור החוף הצפוני. אחרי כ-1.5 ק"מ נגיע לכביש ההיקפי של פארק גורן אתו נחזור למגרש חנית הרכבים. באפשרות זו אנו לא מגיעים למבצר. לבחירתכם שלושה מסלולים.
הטיול מומלץ בכל ימות השנה. בחורף יש להיזהר מהחלקה בשביל הבוצי ובקיץ מומלץ לטייל בשעות הבוקר או שעות אחה"צ.
איקרית
אחד המאפיינים הבולטים בגליל המערבי הוא החיים המשותפים של בני עמים שונים החיים בדו קיום מעורר השראה. יהודים, נוצרים, בדואים, ודרוזים. המושב יערה אף הרחיק לכת שמיום הקמתו בשנות ה50 של המאה ה-20 התיישבו בו יחד יהודים, עולים חדשים מצפון אפריקה , בדואים ונוצרים.
איקרית היה יישוב נוצרי קתולי שעסק בעיקר בחקלאות (כמו שאר יישובי הגליל) שעיקר פרנסתו בשנותיו האחרונות היו בגידול טבק.
במלחמת העצמאות במסגרת מבצע חירם נכבש הכפר ללא קרב. החיילים התקבלו בברכה ואף כובדו במים ומזון. לאחר כיבוש הכפר נדרשו התושבים להתפנות כשיש התחייבות של גורמי הצבא והממשל בארץ שתוך שבועיים יחזרו לכפר עם תום הקרבות והשתפרות המצב הביטחוני באזור. התושבים פונו ע"י משאיות צבאיות לכפר הנוצרי רמה הנמצא בקרבת כרמיאל.
בתום הזמן הקצוב, שבועיים ביקשו התושבים מהצבא לממש את הבטחתו ולחזור לכפר וכאן התחילה הסחבת הנמשכת עד עצם היום הזה. ב-1951 פנו העקורים לבג"צ שאישר את שובם לכפר אך הצבא החל בפעולות הריסת בתי הכפר בצורה שיטתית כזו של נשאר בית אחד העומד על תילו פרט לכנסיה הניצבת בפסגת הגבעה.
בביקור בשרידי הכפר תהינו מתצפית נוף מרשימה על הגליל המערבי, תבקרו בכנסיה העתיקה והמרשימה ותראו את גלי אבני בתי הכפר ההרוסים.
הכנסייה פועלת ומתקיימים בה תפילות אחת לחודש בתחילת כל חודש, במקום ישנם תמיד נציגי מצאצאי העקורים ששומרים על המקום. בכל קיץ מתקיים מחנה קיץ לבני הנוער נכדי וניני העקורים כל זה במקביל להתנהלות העקורים כעמותה הנלחמת ללאו לאות להחזרתם לאדמותיהם.
דרכי ההגעה:
בווייז לרשום איקרית, הכניסה לכפר היא בעליה קצרה ותלולה ויש מקומות חניה מצומצמים.
חירבת צונם – "העיר האבודה"
בחירבת צונם עסקו התושבים בחקלאות וזאת אפשר לראות בשרידי אבני המפרכה הנמצאות במקום (עדות לקיומו של בית בד) כפי הנראה העיר מהתקופה הביזנטית, מבני אבן חלקם קבורים באדמה, קירות בתים, שרידי סמטאות, קשתות אבן מרהיבות המחזיקות אלפי שניים, בורות מים, ושרידי מבנים בעלי שלושה מפלסים. כל אלו כוסו בחורש ים תיכוני כשעצי האלון, ער אציל וענפיה הדקים של הקיסוסית משרים אווירה של ג'ונגל בו נחבאת לה העיר האבודה. אין יודעים מה גרם לתושבי העיר לעזוב את המקום ויותר מעניין לדעתי אך קרה שלאורך כל התקופות לא חזרו אליה והשאירו לטבע לכסותה.
החלק המרשים הוא מבני הקשתות אך המלצתי לכם – נצלו את האפשרות שעדיין האתר לא חפור ומסודר ולשוטט באופן אקראי ולהפתיע את עצמכם בגילויים מעניינים. יש להיזהר מאוד מאוד מבורות מים פתוחים ולא לאפשר לילדים לשוטט ללא השגחה.
דרכי הגעה
רשמו בווייז חירבת צונם.
בכביש הצפון 899 בין אבן מנחם לצומת עם כביש 8933 המוביל לשתולה ושומרה פונים דרומה בדרך חקלאית סלולה עם הרבה הרבה מהמורות. נוסעים כ-2 ק"מ עד שמגיעים לחממות. כ-100 מטר לפני החממות מגרש חניה מאולתר. מול החממות מעבר לשטח המרעה, הליכה של כ-250 מטר תכניס אתכם לחורש החשוך מעט והינה אתם בתוך העיר האבודה.
תקופה מומלצת כל השנה.
חירבת דנעילה
בחירבת דנעילה ביצעה רשות העתיקות עבודות שימור, שיקום, שחזור בתי הבד ושבילי הגישה בין סמטאות הבתים. חירבת דנעילה היא חווה (כפר) חקלאי מהתקופה הרומית, ביזנטית ממלוכית. חמשת בתי הבד מעידים על עיסוקם העיקרי של יושבי המקום בגידול זיתים וייצור שמן. מסלול הטיול המעגלי מוביל אותנו בין סמטאות הכפר בורות המים ובתי הבד. לאורך המסלול נעבור בבית בד משוחזר לתפארת בו ניתן להבין בברור את אופן ייצור השמן.
המסלול מסומן באדום ואורכו פחות מ-1 ק"מ אינו מונגש לעגלות תינוק ונכים.
חירבת דנעילה נמצאת בתוך חורש נטוע העובר לחורש טבעי. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 קק"ל בשיתוף עם המועצה האזורית מעלה יוסף יזמו נטיעות של ילדי ישראל וילדי התפוצות בכדי לחזק את הקשר ביניהם וליצור זיכרון משותף לשואה. כל ילד נטע שני עצים. אחד עבורו ואחד עבור הילד שנספה בשואה. היער נקרא יער הילד היהודי.
ממגרש החניה יוצא או מסתיים גם מסלול נחל שרך בצת המסומן בסימון כחול.
דרכי הגעה:
בווייז חירבת דנעילה
הטיול מומלץ בכל ימות השנה.
קיבוץ אילון הנמצא על כביש הצפון הוא נקודת מפגש מצוינת לביצוע טיול זה. יש בקיבוץ את "מיקה", בית קפה עם עוגות באפיה מקומית ויש אפשרות ללינה במלון מטיילים איילון – מלון נעים עם ארוחת בוקר נהדרת ומחירים השווים לכל כיס.
———–
יואב יעקובי – מדריך טיולי ג'יפים טיולים לכל המשפחה וטיול ויה פרטה במצוק מנרה.
פרטים על טיולים עם יואב כאן
כתבות נוספות של יואב יעקובי