בנגלדש צועדת קדימה

הרפובליקה העממית של בנגלדש, ששוכנת בדרום אסיה וגובלת בהודו ובמיאנמר, מוצגת לא פעם בעולם המערבי כמדינה חסרת תקוות ומוכת אסונות. בצורות ושיטפונות היו מנת חלקה של המדינה לא מעט פעמים, ואלה הביאו איתם רעב ועוני במימדים עצומים. לכך יש להוסיף את צפיפות האוכלוסין במדינה, שהיא מהגבוהות בעולם. הצרות הרבות שפוקדות את בנגלדש, בצירוף עם בעיות ביטחוניות, לא שמות אותה בראש מפת התיירות באזור, בוודאי שלא בהשוואה להודו השכנה.

נשים מקומיות נושאות כדי מים | צילום: אייסטוק

למרות זאת, בנגלדש מוכיחה שוב ושוב שהיא מצליחה לקום מן הההריסות, להשתקם ולצעוד קדימה. בשנים האחרונות ממדי העוני בבנגלדש פחתו באופן משמעותי, במידה רבה הודות למוחמד יונוס, פרופסור לכלכלה מבנגלדש, שהקים את בנק גרמין, שמקנה הלוואות קטנות בריבית נמוכה ליזמים שלא יכולים לקבל הלוואות מבנקים גדולים. אלה מקימים עסקים, מחזירים את ההלוואות ומצליחים להגיע לעצמאות כלכלית ולהיחלץ ממעגל העוני.

זאת ועוד, המדינה מפתיעה גם בכל הקשור לאיכות הסביבה. בשנים האחרונות נעשים במדינה שסובלת מזיהום מאמצים גדולים לחוקק חוקים ירוקים מתקדמים ולשמור על הסביבה והטבע. למעלה ממיליון בתים בבנגלדש משתמשים באנרגיה סולארית, רכבים מזהמים מוחלפים ברכבים ידידותיים לסביבה, יש איסור על שימוש בשקיות פלסטיק ולא פחות חשוב, בעיקר מבחינה תיירותית – הוכרזו פארקים לאומיים רבים ואזורי טבע מוגנים.

איכר רוחץ את שווריו בנהר לאחר יום של עבודה בשדות | צילום: אייסטוק

בנגלדש היא מדינה מוסלמית, שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, וישראלים לא מורשים לבקר בה, כך שעיקר ההיכרות של הישראלים עם המדינה היא דרך ידיעות קודרות בחדשות על אסון כזה או אחר שפקד את המדינה. למרות זאת, תיירים מערביים שביקרו בבנגלדש גילו מדינה שעדיין לא התמסחרה עם פניני טבע רבות ותרבויות מרתקות.

בירת בנגלדש, דקה (Dhaka), היא עיר ענקית, צפופה (למעלה מעשרה מיליון תושבים), מלוכלכת ורועשת, כזו שהביקור בה מהווה חוויה לכל החושים, לטוב ולרע. דקה ידועה גם כעיר המסגדים, המוסלין (סוג של אריג, נפוץ בעיר) והריקשות. יותר מ-600,000 ריקשות מתגלגלות ברחובות העיר וכדי לחוש את העיר באמת כדי להצטרף לטיול בהן. גם מסגדים מעניינים וראויים לביקור יש בעיר, בהם המסגדים קשאיטולי וחאן מוחמד מירדחה. לצד אלה יש בעיר מבנים מעניינים נוספים כמו "הארמון הורוד" (כינויו של ארמון ומוזיאון אחסן מנזיל), צ'וטה קטרה, מבצר לאלבך, המאוזוליאום של פארי ביבי; ארמון הנשיאות ומקדש דקסווארי שברובע האירופאי. כדאי לבקר גם במוזיאון הלאומי ובמוזיאון המלחמה.

ארמון בדקה, בירת בנגלדש | צילום: אייסטוק

העיר השנייה בגודלה במדינה, ועיר הנמל הראשית במדינה היא צ'יטאגונג (Chittagong) שבדרום מזרח המדינה, על גדות נהר קרנפולי ובסמוך למפרץ בנגל. העיר מוקפת בגבעות מיוערות וחופים חוליים, והטבע שמסביב משרה על העיר אווירה נעימה. בעיר כדאי לבקר במסגד שאשי ג'אמה-א-מסג'יד (Shahi Jama-e-Masjid) מהמאה ה-17 ובמסגד קאדאם מובארק (Qadam Mubarak), שנחשבים למבנים המרשימים ביותר בעיר, וכן במוזיאון האתנולוגי שבו יש תצוגה מעניינת על החיים השבטיים בבנגלדש. בסמוך לעיר נמצא אגם פויס (Fays) היפה, בו ניתן לשוט בסירה.

מקדש בלבה של דקה, עיר ענקית, צפופה ורועשת | צילום: אייסטוק

מצפון לעיר נמצא אגם נוסף, אגם קאפטאי המלאכותי, המצטיין בנופים יפים ותרבות מעניינת של חיים שבטיים. באזור צ'יטאגונג יש לא מעט אתרים שראוי לבקר בהם, ובמיוחד לא כדאי להחמיץ את עיירה רנגמטי (Rangamati) שסביבה גבעות ירוקות, מפלים ואגם יפה, ואת עיירת הנופש הפופולרית קוק'ס באזאר (Cox's Bazar) ששוכנת על חוף חולי רחב ונקי שנחשב לאחד מחופי החול הארוכים בעולם.

עיקר קסמה של בנגלדש נמצא מחוץ לעיר, בכפרים, בפארקים ובשמורות הטבע. אזור בנדרבן (Bandarban), כתשעים קילומטר מצ'יטאגונג, הוא מקום מפלט אמיתי מההמולה האופיינית כל כך לבנגלדש. העיר שמרבית תושביה בודהיסטים, אינה מרתקת, אבל סביבה יש גבעות ירוקות, יערות עם שפע של ציפורים ופרפרים, אגמים ומפלים, וגם אפשרות להכיר את התרבות השבטית באזור. לא כדאי להחמיץ שיט בנהר הסנגו (Sangu), שמהווה את מרכז החיים המקומיים בעיר בנדרבן ובכפרי הסביבה.

העיירה רנגמטי שסביבה גבעות ירוקות, מפלים ואגם יפה | צילום: Sakib, GFDL

הפארק הלאומי לווצ'רה (Lowacherra National Park), ששוכן בצפון-מזרח בנגלדש, הוא מפניני הטבע היפות של המדינה. זהו אזור של טבע פראי ובתולי עם יערות טרופיים וסוב-טרופיים. זהו אחד המקומות המתאימים ביותר בבנגלדש לצפייה בבעלי חיים, ומאלה יש כאן בשפע: למעלה ממאתיים מיני ציפורים, מינים רבים של קופי מקוק, לנגורים (רופים ארוכי זנב), תנים, דובים שחורים, טיגריסים, נמרים ועוד. גולת הכותרת של חיי הבר בפארק היא גיבונים לבני גבות (Hoolock), קופים חמודים במיוחד שנמצאים בסכנת הכחדה והסיכויים לפגשם בפארק זה בעודם מקפצים בין העצים, גבוהים במיוחד. בפארק יש גם למעלה מעשרים מיני סחלבים והעונה הטובה ביותר לצפות בהם היא העונה הרטובה.

יש כ-18 כפרים באזור הפארק, ובנוסף לטיול בטבע ניתן לשלב במסגרת הביקור בפארק גם מפגש עם השבטים המקומיים, כמו שבט המאניפורי שידוע בתרבות העשירה שלו, בעיקר בריקוד ובשירה, וכן באריגים הצבעוניים המסורתיים של בני השבט. זהו גם האזור הטוב ביותר בבנגלדש ליהנות בו מאננס טרי, מתוק ועסיסי.

טיגריס בנגלי בשמורת סונדרבנס | צילום: Colin M.L. Burnett, GFDL

גולת הכותרת של אתרי הטבע בבנגלדש היא שמורת סונדרבנס (Sundarbans) שהוכרזה גם כאתר מורשת עולמי ואף אחת מ-28 המועמדים הסופיים בתחרות שבעת פלאי עולם הטבע. סונדרבנס הוא יער המנגרובים הגדול ביותר בעולם. היער שוכן במוצא נהר הגנגס וגובל במפרץ בנגל. הוא משתרע על שטח של 10,000 קילומטרים רבועים בהודו ובבנגלדש, כאשר החלק הגדול (62%) שוכן בפינה הדרום-מערבית של בנגלדש. זהו אחד מאתרי הטבע הפראיים והמסתוריים ביותר בדרום אסיה. בשטח היער יש רשת מורכבת של נהרות, נחלים ותעלות, אזורי בוץ וביצות ואיים קטנים שבהם גדלים יערות מנגרוב. בנוסף למינים רבים של צמחים, חיים בסונדרבנס מינים רבים של בעלי חיים: טיגריסים בנגליים (שאוכלוסייתם באזור זה היא אחת הגדולות ביותר בדרום-מזרח אסיה), תנינים, מינים רבים של דגים וציפורים ועוד.