הארדנים (Ardennes), אזור הררי ומיוער בדרום בלגיה, נחשב יעד מצוין לחופשות משפחתיות, וזאת בזכות הטבע הירוק עם שלל מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים ואטרקציות שישמחו כל ילד (וגם את ההורים). הישראלים רק מתחילים לגלות את קסמו של האזור היפהפה, לרוב כחלק מטיול באחת מהמדינות השכנות – הולנד, צרפת, גרמניה, הכולל גם גיחה קצרצרה לארדנים. אבל בלגיה בכלל, ודרום בלגיה בפרט, בפירוש שווים טיול נפרד. אחד היתרונות של בלגיה, ויש לה יתרונות רבים, הוא גודלה המצומצם, שמאפשר להגיע בנוחות ובקלות מבריסל, הנמצאת במרכז המדינה, אל הארדנים שבדרום. כדי ליהנות מכל הטוב שהארדנים מציעים, מומלץ לשכור מכונית בשדה התעופה של בריסל ולצאת משם דרומה על הכביש המהיר A7. נסיעה של כשעתיים תביא אתכם אל הלב הירוק של וולוניה, המחוז דובר הצרפתית, בו נמצאים הארדנים. 
יער בארדנים. עצים דקיקים וזקופים כמו במסדר | צילום: Charles Roffey, flickr
קפה ומאפה מהחלומות
אחרי טיסת לילה לבריסל ויציאה זריזה מהשדה בכיוון ההפוך לפקקי התנועה של הבוקר, גמענו את הדרך דרומה, מוקסמים ממראה היערות בצדי הדרך – עצי ליבנה דקיקים וישרים להפליא, כאילו הזדקפו לכבוד מסדר בוקר מסתורי. בסביבות 8:00 כבר היינו מוכנים לארוחת בוקר, בדיוק בזמן לעצור בעיר המקסימה מונס (Mons) לגרסה הכי טעימה של קפה ומאפה שאפשר לקוות. בית הקפה Le Pain Quotidien נולד פה ומכאן פרץ לרחבי העולם, עם סניפים מניו יורק ועד מדריד. קשה לדעת מה יותר מקסים: המדפים העמוסים במאפים ובלחמים שמדיפים ריחות מעלפים, שולחן העץ הגדול שסביבו אפשר להתיידד עם הסועדים האחרים, הקפה המוגש בספלים בגודל של קערת מרק או הטעמים. אח, הטעמים. קפה נפלא, מאפים שנמסים בפה, לחמים עם קרום קשה ופנים רך כצמר גפן, ריבות מעשה בית וחמאה כל כך עשירה שהניסיון לשמור על איפוק דיאטטי עף מהחלון ונמוג (כתובת: Rue d’Havré 10, Mons, אתר אינטרנט).
לה פה קוטידיאן. ארוחת הבוקר המתוקה בעיצומה | צילום: רותם בר כהן
אחרי ארוחת הבוקר המתוקה, כדאי לשוטט מעט ברחובות מונס, עיר אוניברסיטאית נאה עם בניינים עתיקים, כנסיות מרשימות וכיכר מרכזית רחבת ידיים. אם תחפשו טוב, תמצאו בקצה הכיכר פסלון קטן של קוף, שעל פי האמונה המקומית מי שמשפשף את ראשו ביד שמאל משאלותיו יתגשמו. הראש המצוחצח והמבריק של הקופיף מעיד כי לא מעט בקשות נאמרו כאן. בימים אלו הרובע העתיק של מונס נראה קצת כמו אתר בנייה, עם מנופים וגדרות, חלק מהשיפוצים המאסיביים לקראת 2015, אז תכהן העיר כבירת התרבות של אירופה. 
הכיכר המרכזית של מונס. חפשו את פסלון הקוף | צילום: Jean-Pol GRANDMONT
דני האריה מתאקלם בבלגיה
מכאן הדרך לא ארוכה לאחת האטרקציות המוצלחות של האזור, פיירי דאיזה (Pairi Daiza), שההגדרה היבשה "גן חיות" לא עושה לו צדק. על אדמותיו של מנזר מהמאה ה-12 פזורים גנים יפהפיים במתחמים המוקדשים לאזורים בעולם – סין, אינדונזיה, החוג הארקטי, הסוואנה האפריקאית ועוד. כל אזור מגונן להפליא, מעוטר בקפידה בפסלים, מקדשים, גשרים ומבנים האופייניים לו, אפילו המוזיקה הבוקעת מרמקולים נסתרים הולמת את אופי המתחם. כיאה לגני חיות מודרניים, בעלי החיים נמצאים במתחמים פתוחים עם נופים המזכירים את ארצות מוצאן, ויש גם לא מעט חיות שפשוט מסתובבות חופשיות בשטח. כך, למשל, מצאתי את עצמי מוקד שעשוע לחבורת למורים עליזה, שחבריה קפצו בקלילות על כתפיי וראשי. למורים, כך גיליתי, שוקלים פחות מחתול ביתי, אבל הם זריזים ממנו בהרבה. בתוך שנייה המשקפיים הוסרו בעדינות מעל אפי, ורק העולם המטושטש הבהיר את שקרה. מטפל ערני הצליח להציל את המשקפיים (ואותי) מצרה גדולה… 
פיירי דאיזה. להשקיף על הג'ירפות מגובה העיניים | צילום: Sophie Dekkers
את הג'ירפות רואים מגובה העיניים מעל גשר עץ המאפשר להתבונן במרחק נגיעה בריסים הכי מקסימים בעולם החי. האריות כמובן לא מסתובבים חופשיים, אבל הצצה בחצר רחבת הידיים שלהם גילתה זכר יפהפה ומרשים, עם רעמה אדמונית. זהו דני, שהגיע לכאן מהספארי ברמת גן, ובתקופתו הבלגית הוא משגשג כשליט הבלתי מעורער של הלהקה. רק בקושי רב התנתקנו מהמקום היפה הזה, לא לפני שהצצנו למבשלת הבירה שבה הנזירים נהגו להכין את המשקה האלכוהולי האהוב על הבלגים, ואשר בשנים האחרונות חודשה וחזרה לפעול. בשעת צהריים המסעדה הצמודה למבשלת הבירה הומה בסועדים (פארק פיירי דאיזה נמצא ליד Brugelette, אתר אינטרנט). 
פינת חמד בפיירי דאיזה. הרבה יותר מגן חיות | צילום: רותם בר כהן
הקשר בין נזירים לבירה
אם השילוב בין נזירים לבירה נראה מוזר בתחילת הדרך, הרי שעצירה בפונדק הדרכים המסורתי, L'Auberge de Poteaupré, הכולל מסעדה ומלון קטן, הבהיר לנו סופית שני דברים: הבלגים משוגעים על בירה ונזירים אלופים בייצור בירה. הפונדק ההיסטורי, שיושב בלב שדות ירוקים באמצע הדרך בין העיירה שימיי (Chimay) למנזר טרפיסטי, מגיש מנות מסורתיות שמבושלות עם הבירה המקומית, כמו ארנבת ברוטב בירה שימיי אדומה או סטייק ברוטב בירה שימיי כחולה (השם מתייחס לצבע התווית, למרות שגם צבע הבירות וכמובן טעמן שונה מאוד זו מזו). חובבי המשקה יכולים להזמין מנת טעימות – שלוש כוסות בירה מסוגים שונים מלוות בגבינות בדרגות שונות של יישון, הכל מעשה ידיהם של הנזירים. אחרי האוכל והשתייה, אפשר ללמוד על תהליכי הייצור ועל הקשר המיוחד בין נזירים לבירה במוזיאון קטן המוקדש לבירות של שימיי (כתובת: Rue du Poteaupré, Bourlets, אתר אינטרנט). 
שימיי, בירה של נזירים
מכאן, מתנדנדים משהו, חזרנו לעיירה המקסימה לביקור בטירה של שימיי, שלמרבה ההפתעה התגלה כמקום מלא חיים, ולא רק בזכות המבקרים הרבים. הדוכס והדוכסית, בעלי הטירה, גרים פה באופן קבוע, והם מסתובבים בין התיירים כאילו היו אורחיהם האישיים. את אליזבת, הדוכסית הקשישה, פגשנו בדוכן ספרים על העיר והטירה, מצטלמת עם מבקרים, מחלקת חתימות ומצחקקת כילדה קטנה. בעבר היא נהגה להדריך את הסיורים בטירה, אבל הגיל נותן את אותותיו וכיום היא מסתפק במכירת ספרים בעוד שהסיור נעשה בעזרת מדריך וירטואלי על גבי טאבלט אותו שוכרים בכניסה. בין השאר, חולפים בחדרים מרוהטים בפאר ובתיאטרון המהודר שבו קל לדמיין את הדוכסים והנסיכים מאזינים למוזיקה קלאסית ומוחים כפיים בנימוס (כתובת: Rue du Chateau, Chimay).
העיירה המקסימה שימיי (למעלה) והטירה (למטה). הדוכסית הקשישה מקבלת את פני המבקרים בצחקוקים עליזים | צילומים: Jean-Pol GRANDMONT
לא בטוח שלילדים יהיה כוח (או סבלנות) להמשיך מכאן לביקור ב-Jardins d’Annevoie, גנים מקסימים המבוססים על מוטיב המים – מפלים, מזרקות, פלגי מים, בריכות ואגמים, שאפשר להתרשם מכולם בטיפוס במעלה גבעה ירוקה, בין עצים מרשימים וערוגות פורחות. זהו מקום רומנטי להפליא ועצירת חובה לחובבי גינון. אם תצליחו להעסיק את הילדים (למשל, בספירת כל המזרקות שבשטח הגן), תוכלו ליהנות משיטוט נינוח, שבשיאו תצפית יפה על נופי הארדנים הפרושים למרגלות הגבעה (כתובת: Rue des Jardins, Annevoie, אתר אינטרנט).
ספסל בגני אנוואה. בזמן שהילדים סופרים מזרקות, אתם יכולים לנוח בין העצים, כרי העשב ופלגי המים | צילום: רותם בר כהן את הלילה עשינו בדינאן (Dinant), עיר ימי ביניימית יפהפייה על גדת הנהר מז (Meuse). מעל העיר חולש מבצר אדיר מהמאה ה-11, שכמו תלוי על קצה המצוק. בכל מקום בעיר אפשר לראות סימנים לבנה המפורסם, אדולף סקס, ממציא הסקסופון. יש כאן פסלים בדמותו, מוזיאון זעיר המוקדש לפועלו ושלל סקסופונים צבעוניים מעטרים את הגשר החוצה את הנהר. מעט מחוץ לעיר, בלב היער, נמצא מלון שלושה כוכבים נעים להפליא המוקף גנים נרחבים – Castel de Pont-à-Lesse שמציע חדרים פשוטים ונוחים שמתאימים גם למשפחות (כתובת: Rue de Pont-à-Lesse 51, Dinant, אתר אינטרנט).
דינאן, עירו של ממציא הסקסופון. בין נהר למצוק | צילום: Jean-Pol GRANDMONT לדווש בין הרים וגבעות
ילדים שהצליחו לדחות סיפוקים והניחו להורים ליהנות מהגנים השלווים, יוכלו להוציא אנרגיה באחד ממסלולי האופניים שמציע דניס ג'וסרה, בעליה הנמרץ של חברת Europ Aventure. דניס יכין עבורכם מסלולי הליכה ורכיבה ביערות המרשימים של הארדנים – החל ממסלולים קצרים בני שעה או שעתיים וכלה בחופשה אקטיבית של שבוע, עם לינה במלונות כפריים, אספקת האופניים והציוד הנלווה, ארגון ארוחות לאורך המסלול והובלת התיקים שלכם בכל יום למלון הבא. מי שרוצה לרכוב בנופים ירוקים, במעלה גבעה או בירידה ממנה, מבלי להתאמץ יותר מדי, יכול לבקר ב-Molignee Rail Bike, סוג בילוי החביב מאוד על משפחות. על גבי מסילה צרה של רכבת משא, שמזמן חדלה לפעול, נוסעות קרוניות פתוחות המופעלות בכוח הרגליים. ההורים יושבים משני צדי הקרונית ומדוושים, הילדים יושבים באמצע ונהנים. אפשר לקחת את המסלול המאתגר – ארבעה קילומטרים במעלה הגבעה, או לבחור במסלול הקליל – שלושה קילומטרים בירידה, כשרוב הדרך לא צריך לדווש כי הקרונית יורדת בכוח המשיכה כלפי התחנה הסופית. בחורף, כשהאזור כולו מכוסה בשלג, הדרך יפה במיוחד (כתובת: Rue de la Gare 82, Onhaye, אתר אינטרנט).
איך עושה בזייר?
מהווה הירוק חזרנו אל העבר, בעזרתה של טירה מרשימה להפליא החולשת על העיר היפהפייה בויון (Bouillon). בטירה, שממנה יצא מסע הצלב הראשון בתחילת המאה ה-11, יש כל מה שצריך כדי להצית את הדמיון: מדרגות צרות ותלולות, מסדרונות אפלים, מרתפים חשוכים, אולמות מרשימים, חומות מסיביות ואפילו חדר עינויים. את הביקור משלים מופע מלהיב של עופות דורסים עם בזייר נאה מראה שמדגים כיצד צדו בעבר בעזרת נשרים, עיטים, ינשופים וכן הלאה. בשיחה איתו לאחר המופע מתגלה עובדה מפתיעה: גם בימינו יש שימוש לעופות הדורסים, ולא פעם הוא מוזמן על ידי עיריות מקומיות כדי להבריח יונים (לאוהבי חיות נבהיר שהבזים לא טורפים את היונים אלא רק מפחידים אותן). מידע נוסף על הטירה, מופעי העופות הדורסים ופעילויות נוספות בבויון תמצאו באתר האינטרנט. 
הבזייר איוון וידיד דורס בטירה של בויון. מקצוע עתיק שיש לו ביקוש
גם בימינו | צילום: רותם בר כהן
אחרי הסיור המוצלח כדאי מאוד לרדת אל העיר עצמה, לשוטט לאורך הנהר, לשבת בבית קפה בכיכר, להציץ בחלונות הראווה. בבויון נמצא גם מלון בוטיק מהמקסימים שפגשנו. Hotel La Ferronnier, שייך לרשת "מלונות שקטים" (Relais du Silence), אמנם מציע חדרים משפחתיים מרווחים, אבל בעינינו הוא פחות מתאים למשפחות, והרבה יותר הולם זוגות רומנטיים. יש כאן שישה חדרים בגדלים שונים בבניין המרכזי היפה, וכמה סוויטות מעוצבות להפליא במבנה הספא החדש שבחצר, מרפסת גן יפה, גינה מטופחת עם נופים מרהיבים אל העיר והנהר, וגולת הכותרת – מסעדת שף משובחת שבה נעשה שימוש נרחב בכל מה שטרי ועונתי. ארוחת הבוקר כוללת מאפים, לחמים ועוגות מעשה בית בלוויית לא פחות מעשר ריבות ביתיות שונות, בארוחת הערב אפשר לבחור בין כמה תפריטים מעניינים, שמציגים את הבישול האזורי המשובח בדרכים שונות. במהלך השנה יש תפריטים מיוחדים, המתמקדים במאכל עונתי, כגון כמהין, אספרגוס, בשר ציד ועוד (כתובת: Rue Voie Jocquée 44, Bouillon, אתר אינטרנט). 
מלון הבוטיק פורונייה על גבעה מעל בויון. אין רומנטי מזה
אומגות, קיאקים ואוהלים אינדיאנים
אם המלון בבויון מתאים במיוחד לזוגות, למשפחות חובבות אקשן יש לנו הצעה אחרת לגמרי: בילוי של יום או כמה ימים בפארק ההרפתקאות של דורבוי (Durbuy Aventure). בשטח נרחב של 150 דונם פזורים מתקנים שונים ומשונים: קירות טיפוס, אומגות, קרטינג, פיינטבול, פארק חבלים הכולל מסלול מאתגר בין צמרות העצים, אגמים שאפשר לדוג בהם (ולהחזיר את הדגים למים), שייט קיאקים בנהר הסמוך ועוד ועוד. למרות המבקרים הרבים (300 אלף בשנה), אין כאן תחושה של צפיפות ואין תורים ארוכים. יש מספיק מקום לכולם, והמגוון הרב של פעילויות מבטיח עיסוק לכל בני המשפחה לאורך היום. התחושה היא קצת של מחנה צופים פעלתני ומגוון, עם מתקנים מעץ, סלעים וחבלים, המשתלבים להפליא בטבע הירוק. 
פארק החבלים ב"הרפתקאות של דורבוי". כמו מחנה צופים משוכלל ועם שפע של מתקנים המשתלבים בטבע הירוק | צילום: רותם בר כהן
מי שרוצה לבלות כאן כמה ימים יכול לשכור אוהל טיפי אינדיאני על גדת האגם. המחיר, 9 אירו למיטה, נוח, אבל כמובן שאין לצפות לפאר או מותרות – בכל אוהל יש ארבע או חמש מיטות קומותיים, וזה הכל. המקלחות משותפות אבל כל משפחה מקבלת מפתח לתא מקלחת משלה. אפשר גם להקים אוהל משלכם המיועד לקמפינג (אתר אינטרנט).
יתרונו הנוסף של הפארק הזה הוא קרבתו הרבה לדורבוי (Durbuy), עיר מתוקה להפליא שמתהדרת בתואר "העיר הקטנה בעולם", שכן במאה ה-14, כשהמלך הכריז עליה כעל עיר, גרו בה רק 400 תושבים. כיום זוהי עיר מקסימה, שלמרות התיירים הרבים הגודשים אותה, היא מצליחה לשמור על חן רב. העיר בנויה על גדת נהר ולמרגלות מצוקים מרשימים, המשמשים רקע מושלם לבניינים העתיקים מהמאות ה-16 וה-17. כדאי לשוטט בסמטאות מרוצפות האבן, לגלות כיכרות נחבאות, להציץ לחנויות בוטיק, לטעום שוקולד בעבודת יד. במזג אוויר נוח מומלץ להצטרף למטיילים הרבים שהולכים לאורך הנהר, רוכבים על אופניים או שטים בקיאקים. 
סמטה בדורבוי, פנינה תיירותית שלא כדאי להחמיץ | צילום: Jean Housen
עבור רבים, טיול משפחתי אינו שלם בלי ביקור בפארק שעשועים גדול ומלהיב, עם מתקנים מרגשים ורכבות הרים מסעירות. פארק וולבי (Walibi) עונה על כל הדרישות, ולהשלמת הכיף, צמוד אליו פארק מים קטן ומקורה, Aqualibi, עם בריכות, מסלולים אבובים, מגלשות ועוד. וולבי נסגר בשעה 18:00 (בקיץ פתוח עד 19:00) וכדאי לתכנן את הביקור כך שתספיקו לבקר ברוב חלקיו. אחרי שפארק השעשועים נסגר אפשר לעבור לפארק המים, הפתוח שעתיים מאוחר יותר. חשוב לדעת שבנים בכל הגילאים נדרשים ללבוש בגד ים צמוד (ספידו ודומיו) ולא יורשו להיכנס בבגד ים בגזרת ברמודה. כדי למנוע עוגמת נפש (ולהימנע מקנייה של בגד ים חדש במקום) כדאי לבוא מצוידים מראש. פארק השעשועים וולבי נמצא סמוך לעיר וובר (Wavre), אתר אינטנרט.
רכבת ההרים "ומפיר" בפארק השעשועים וולבי. אחרי הביקור כאן, אפשר לקפוץ לפארק המים הצמוד, אקוולבי (בתמונה למטה), לשעשועי מים
משפחות שרוצות לבלות יותר מיום אחד בפארק יכולות ללון במלון Léonardo Walibi הסמוך, ששייך לרשת פתאל הישראלית. המחירים נוחים מאוד, החדרים מרווחים ובחוץ יש מדשאות, מגרש משחקים ובריכה חיצונית (אתר אינטרנט). מאידך, כיוון שפארק וולבי קרוב לבריסל, יתכן שתעדיפו ללון בה. בכל מקרה, מומלץ בחום להשאיר מספיק זמן כדי להכיר את בירת בלגיה הנעימה ולהתיידד עם אתריה (עוד על בריסל בכתבה הבאה). ואם אתם כמונו, כבר במהלך הטיסה הביתה תתחילו לתכנן את הטיול הבא שלכם לבלגיה.
מסלול הטיול בדרום בלגיה (המסלול מתחיל ומסתיים בבריסל):
לחצו להגדלה ___ הכותבת היתה אורחת של בריסל איירלנס (www.brusselsairlines.com), לשכת התיירות של בריסל (www.visitbrussels.be) ולשכת התיירות של וולוניה (www.opt.be). |
