בחזרה לעבר – עיתון הצפירה 1921

"הצפירה", 25 בפברואר, 1921 • לחצו להגדלת התמונה

איך נראו החדשות לפני כמעט 100 שנה? הנה הכותרות בעיתון "הצפירה", שיצא לאור בוורשה ובברלין. שימו לב:

• אין חדש תחת השמש. הכותרת זועקת: "סכנת שביתה כללית". לא, זה לא העיתון של היום. שביתות כלליות היו גם בפולין של 1921. מעניין שגם אז עובדי הרכבת (אז: פועלי מסילות הברזל) איימו להשבית את התחבורה. מה השתנה? הנסיבות, הרקע לשביתה. ב-1921 השביתה לא באה על מחלוקת בענייני שכר, אלא בשל הפקודה בדבר מצב המלחמה במסילות הברזל. וכלשון העיתון: "הועדה המרכזית של האגודות הפרופסיונליות החליטה להכריז ליום ב' וליום ג' שביתה כללית, אם הפקודה בדבר מצב המלחמה ומשפטי הצבא במסילות הברזל לא תבוטל עד אז".

• אליעזר ב יהודה, לתשומת לבך. למרות שהעיתון – שהיה שופר של התנועה הציונית – כתוב בעברית, היידיש עדיין מככבת, כפי שנראה במודעה הקוראת לחדש את החתימה על העיתון "מן 1 מערץ", ובמודעה נוספת, הכתובה כולה ביידיש.

• שוביניזם זה הכי חומר לעמוד הראשי. בתחתית העמוד הראשי, מצד שמאל, מופיעה המודעה הבאה: "סטנגורפיסטית, ליהודית או לאשכנזית, מתבקשת לשיעורים למדריכים ופקידים". שימו לב: לשון המודעה לא מותירה ספק באשר למין ולמוצא הנדרשים למשרה המבוקשת. היום זה לא היה עובר בשתיקה.

• תרגום! בעברית! לפני 86 שנה פרסמו בעמוד הראשי פרסומות לספרים. ככה זה היה. הוצאת שטיבל – הוצאה עברית שפעלה במרץ בראשית המאה באירופה – את הספר "ז'אן כריסטוף" של הסופר הצרפתי רומן רולן (אם אתם רוצים לדעת מה י"ח ברנר כתב על שטיבל, בעל ההוצאה, ליחצו כאן). בני הנוער, מסתבר, קראו אז את "חזון ודמיון", אגדות לגדולים ולבני-הנעורים מאת ב. קרמר, שיצא בהוצאת זהרורים".

• המשקה הכי פופולרי. תישארו לטיי, למה לא. המשקה הכי מקובל, מסתבר, היה תה – או בתעתיק של 1921: טיי. הטיי המובחר היה של חברת E.W.I.G, אותה אתם מכירים היום בשם ארל גריי.

על עיתון "הצפירה"
כתב-עת עברי, שיצא לאור בהפסקות בין השנים 1862 ועד 1931 בורשה ובברלין. בתחילה ראה אור כשבועון והחל משנת 1886 כיומון. בתחילה היה עורכו חיים זליג סלונימסקי, והחל משנות השמונים של המאה התשע-עשרה – נחום סוקולוב. ניתן לחלק את העיתון לשתי תקופות: מייסודו ועד הצטרפותו של עורכו, נחום סוקולוב, לציונות בסוף שנות התשעים של המאה התשע-עשרה, ומאז ועד לסגירתו הסופית בשנת 1931.

בתקופתו הראשונה ראה כתב העת את משימתו העיקרית בפרסום פקודות הממשלה, חדשות מהעולם ומהנעשה בקרב היהודים ברוסיה ומחוצה לה, וחדשות מעולם המדע. בראשיתו גילה כתב העת עניין מועט בדברי ספרות ושירה ובמאמרים בחכמת ישראל, ורק בשנות השמונים החלו להופיע פרסומים רבים בתחומים אלה.

בתקופה זו גילה העיתון יחס מסתייג לחובבי ציון ולציונות בראשיתה, ומיעטו להופיע בו ידיעות מהנעשה בארץ-ישראל.

בשנת 1897 הצטרף נחום סוקולוב לתנועה הציונית, ואז החל העיתון לשמש כשופרה של התנועה. החל משנת 1917 יצא העיתון לאור בתמיכת ההסתדרות הציונית. בשל כך הופיעו בו ידיעות על הנעשה בתנועה הציונית ובמוסדותיה וכן התפרסמו בו יצירות ספרותיות רבות, רובן בעלות נטייה לאומית.