אגם אינלה (Inle) במדינת שאן שבצפון מזרח בורמה הוא מרחב מחיה מרתק לחי, לצומח ולאדם. הקשר המיוחד בין האדם לאגם, שאורכו 22 ק"מ ורוחבו 11 ק"מ, בא לידי ביטוי ססגוני ומרתק במיוחד בכל שנה בחודש אוקטובר, אז מתקיים כאן פסטיבל השייט המקסים, הידוע גם בשם פסטיבל פונג דו או (Phong do U), על שם הפגודה המרכזית הנמצאת בלב האגם. בפגודה שוכנים דרך קבע חמישה פסלי ראשים של בודהה. במשך כל ימות השנה המקומיים נוהגים לעלות לרגל לפגודה ולהדביק על הראשים עלי זהב דקים, כמקובל בבורמה, "ארץ הזהב".
את הפסטיבל חוגגים בני שבט האינתה (Intha), הגרים בכפרים על חופי האגם או בבתי כלונסאות על המים. הם מוצאים את פרנסתם בדיג ובגידול ירקות ופירות על המים בשיטה ייחודית שפיתחו. אפשר לראותם על האגם כשהם חותרים בסירות בעזרת כף הרגל במיומנות מדהימה. 12 יום לפני מועד הפסטיבל יוצאת סירת הקאראוואק (עוף מים מיתולוגי, דמוי ברווז), נושאת חמישה ראשי בודהה מן הפגודה המרכזית, למסע בין כפרי השבט. מדי ערב הסירה חונה באחד הכפרים ואז נערכת לכבודה חגיגה גדולה. בבוקר היום ה-12 נאספים אלפי אנשים, תושבי האגם ותיירים רבים, אל הפגודה המרכזית. חלקם ניצבים סביב הפגודה ואחרים יושבים במאות סירות, כשפניהם אל המשט.
סמוך לשעה תשע מתחילות להופיע סירות הכפרים המאורכות, אשר מקדימות את סירת הקאראוואק. על כל סירה ניצבים בין 60 ל-100 חותרים הלבושים במכנסיים בצבע חום בהיר ובחולצות לבנות. החותרים ניצבים משני צדי הסירה וחותרים ברגליהם לפי המסורת של אנשי האינתה: רגל אחת לופתת את המשוט וחותרת והידיים פנויות לפעולה. הסירות מעוטרות בעשרות סוככים קטנים צבעוניים בצבעי תכלת, לבן, ורוד וצהוב. במרכז כל סירה מתמקמת להקה שמשמיעה מוזיקה קצבית מאוד, כאשר הנגנים מתפתלים בתנועות נחשיות. סירות הכפרים, שמספרן מגיע ל-15 בקירוב, נעות לאיטן בין אלפי האנשים הניצבים סביב ומשמיעים קריאות עידוד. שתי סירות נושאות נערות עדינות בלבוש פרחוני המחוללות לצלילי מוזיקה בורמזית עממית.
בהסתיים משט הסירות מגיעה סירת הקאראוואק המוזהבת והענקית, כשהיא נגררת על ידי סירת משמר הקאראוואק הקטנה יותר. על סיפון שתי הסירות ניצבים כל נכבדי אגם אינלה בבגדי יום חג. הקאראוואק שטה אל מול הפגודה ואז נישאים ראשי הבודהה באפיריון מיוחד אל הפגודה, כאשר רמקולי ענק משמיעים מוזיקה עליזה.
כשעה לאחר תום מסע הקאראוואק מתחילה תחרות השייט בין סירות הכפרים לאורך מסלול של 300 מ'. בכל מקצה מתחרות שתי סירות, כשהמפסיד יוצא מהתחרות והמנצח ממשיך למקצה הבא. הקהל, המורכב ממקומיים ומתיירים, ניצב משני צדי מסלול השייט וכולם מעודדים את החותרים בקריאות קצובות. בהינתן האות מזנקות כל פעם שתי סירות הנושאות 60 או 100 חותרים, והן טסות על פני המים במהירות מדהימה. מקץ שעה מסתיים הטורניר. סירת הכפר המנצח שטה לאיטה עם גביע האליפות, אך גם הסירות האחרות זוכות בפרסי ניחומים וכולן חוזרות במשט מרהיב לכפריהן.
סרטון על הפסטיבל באגם אינלה: שאול שרגאי – מדריך בחברת איילה גאוגרפית |
.jpg)
