בהרים שמקיפים את סופיה עוד נוסעים בעגלות רתומות לסוסים, מקוששים עצים ומקשקשים איתך בבולגרית כאילו נולדת בכפר הסמוך. אמנם יש ערי תיירות מאובזרות להפליא, אבל צפיפות האוכלוסין הנמוכה והיעדר התיעוש מותירים ארץ בתולית ומזמינה, שופעת טבע בשלל צבעים וצורות. אזור המסלול שיתואר כאן מגוון כל כך, עד שבשטח של חמישים קילומטר רבוע אפשר למצוא גבעות ירוקות, שדות צהובים, פירמידות של אבן חול, וברקע – פסגות בוהקות. הבולגרים גאים בארצם. הם מתגאים בהרים הגבוהים ביותר בבלקן, במנזרים הכי גדולים בבלקן, וגם באוכל הכי הכי. אם יתמזל מזלכם לצאת לדרך בתקופת חג, תוכלו לראות בסופיה פסטיבל במיטב התלבושות והריקודים המסורתיים של בולגריה. במנזרים שבדרך פוגשים את הדת השלטת כיום במדינה, הנצרות, ובערים הגדולות שוכנים זה בצד זה בתי כנסת, מסגדים וכנסיות במעין תחרות סמויה. לדעתי, אין דרך טובה להתחבר לכל אלה יותר מאופניים. בולגריה מציעה מבחר טיולי אופניים לכל הרמות, אך אין תשתיות לרכיבה. היתרון הוא החוויה הבלתי אמצעית עם הארץ ותושביה, אבל קשה לתכנן מסלול ולהשיג מידע. מאחר שטיול במקום כזה מורכב מבחינה לוגיסטית ומעמיד קשיי תקשורת וקשיי התמצאות, אני ממליץ לצאת במסגרת חופשה מאורגנת. המסלול המתואר כאן אינו מיועד למתחילים, ויש צורך בכושר טוב ובניסיון. הוא מתוכנן כך שמפעם לפעם רכב מקפיץ את הרוכבים עם האופניים אל מקום הלינה או לנקודת ההתחלה של היום הבא. מידע נוסף:
היום הראשון: מהר ויטושה לאגם איסקר
המסלול מתחיל בהר ויטושה המרושת בשבילים ובסינגל טרקים. אפשר ללון במלון על ההר או לעלות ברכבל מסופיה עד לתחנת האמצע שלו, ליד מלון Kremikovtzi (שהוא גם אפשרות טובה ללינה). יוצאים מזרחה וגולשים בסינגלים ובשבילים לכיוון הכפר פלאנה (Plana). משני עברי הדרך יער עבות, שדות ירוקים ופרחים. ממש מול צומת הכניסה לכפר יש מסעדה נחמדה שבה אפשר לאכול צהריים. מן המסעדה ממשיכים בדרך שעולה ויורדת על גבי רכס פלאנה עד לעמק נהר איסקר (Iskar). לאחר תצפית מרשימה משיפולי הר פלאנה על אגם איסקר ועל העמק היפהפה שבו הוא שוכן, יורדים אל האגם בסינגל נחמד או בשביל נוח וקל, לבחירתכם. מסביב לאגם איסקר פזורים מלונות, מסעדות ואתרי מחנאות. מומלץ ללון בעיירת הסקי בורובץ (Borovets) המציעה מגוון מרשים במיוחד של פאבים ומלונות (צריך הקפצה של כ-35 קילומטר). אורך המסלול: 60-55 קילומטר משך הטיול: 7-6 שעות דרגת קושי: בינוני ירידה: כ-1,400 מטר היום השני: מבורובץ ליקורודה אורך המסלול: 57 קילומטר משך הטיול: 11-9 שעות דרגת קושי: קשה פלוס טיפוס: 1,200 מטר ירידה: 1,500 מטר היום השלישי: מסמקובו למנזר רילה
וחייבים ללכת ברגל כ-300 מטר עם האופניים על הגב. במאי ובתחילת יוני המעבר עלול להיות חסום בגלל השלג (בררו עם המקומיים בכפרים הסמוכים לפני שיוצאים לדרך). בבקתה עוצרים לארוחת צהריים (בררו גם אם היא פתוחה), וממנה יורדים בסינגל טרק זורם, מדהים ומלא הפתעות שמאבד כ-750 מטר על פני 11 קילומטר. חלקו עובר בתוך מים, ולאורכו פזורים מכשולים מאתגרים שמבטיחים שתגיעו לקצה עם חיוך. את הלילה מעבירים באתרי המחנאות שבאזור, במוטלים לרגלי הרי רילה או במלון Brioni שבעיירה קרסנה (Kresna, צריך הקפצה של כשמונים קילומטר). אורך המסלול: ארבעים קילומטר משך הטיול: 8-7 שעות דרגת קושי: קשה טיפוס: 650 מטר ירידה: 750 מטר היום הרביעי: מעמק נהר מסטה לבאניצ'ן בסוף הדרך נמצא הכפר המוסלמי באניצ'ן (Banichan). המוסלמים הגיעו לבולגריה עם הכיבוש התורכי ונשארו כמיעוט אתני במדינה הנוצרית. השוני מן הכפרים שנראו עד כה ניכר לעין: לבוש התושבים שונה, גם מראם, צבע עורם ואורח חייהם. שווה לבקר במסגד המרשים של הכפר, ואת הלילה מומלץ לבלות במלניק (Melnik, צריך הקפצה של כשבעים קילומטר). אורך המסלול: 41 קילומטר משך הטיול: 6-5 שעות דרגת קושי: בינוני טיפוס: 400 מטר ירידה: 700 מטר כשישה קילומטרים מעל לעיירה נמצא מנזר רוז'ן (Rozhen), מנזר עץ עם כנסייה עתיקה וציורי קיר ותקרה מקסימים (עולים ברגל או ברכב, ואם עולים ברכב צריך ללכת את הקילומטר האחרון). מומלץ ללכת מהמנזר בשביל הליכה למיטיבי לכת (לא מתאים לרכיבה) המתפתל בין הפירמידות. השביל יורד לרחובה הראשי של מלניק, וההליכה בו נמשכת שעתיים-שלוש. הבנייה במלניק מאופיינת בסגנון אדריכלי מתקופת התחייה הלאומית הבולגרית, עם שילוב מרתק של אבן ועץ. במוזיאון העיירה אפשר להתרשם ממראה בית בולגרי טיפוסי ולטעום מיינות מקומיים במרתפי היקב שבתוך הבית.
היום השישי: מדולנה ריבינסטה לנהר סטרומה באזור ההרים שורר מיקרו-אקלים שיכול להשתנות בן רגע, וכדאי להתארגן לכך (מעיל גשם ולבוש חם חובה). באחד הטיולים תפס אותנו גשם זלעפות שהבריח את כולנו אל מתחת לעצים. כעבור שעה, כשכבר רעדנו מקור ונרטבנו עד לשד עצמותינו, הגיחה משאית של חוטבי עצים צוענים, והם העמיסו אותנו עם האופניים, הזמינו אותנו לביתם, ייבשו את בגדינו סמוך למדורה והגישו לנו תה ועוגות. בכפרי הצוענים רוכבים בין האוהלים והקרוואנים, בין ערמות ענקיות של גזעי עצים שנאספו על ידי חוטבי העצים, בבוסתנים עמוסי דובדבנים, תפוחים ואגסים וליד עדרי כבשים ועזים הרועים בגבעות. ילדי הכפרים רצים סביבנו, מנופפים לשלום, וכמובן מבקשים סיבוב על האופניים. אפשר להתרענן באמצע היום עם כוס בירה או קפה בכפר הקטן והמקסים ניקודין (Nikoudin). משם ממשיכים בדרך הראשית, מטפסים על ההר ויורדים בירידת בטון מטורפת עד לנהר סטרומה. גם הלילה אפשר ללון במלון Brioni שבקרסנה (צריך הקפצה של כשישים קילומטר). אורך המסלול: 55 קילומטר משך הטיול: 7-6 שעות דרגת קושי: בינוני טיפוס: 350 מטר ירידה: 1,450 מטר היום השביעי: חזרה לוויטושה וסיבוב אתרים בסופיה את חציו השני של היום מומלץ לבלות בסופיה, אשר משלבת בין מודרניזם לשרידי קומוניזם, ובין שלוש הדתות המונותיאיסטיות. בנוסף לאתרים ההיסטוריים, לארמונות ולמוזיאונים, העיר מציעה גם שפע של בילויים בפאבים ובמסעדות. |
