בולגריה: אביב בנסיכת הבלקן

רכסי הרים גבוהים, טבע פראי, כפרים ציוריים ונופיים שכמו נלקחו מעידן אחר – זוהי בולגריה, יפהפייה בלקנית שרק עכשיו מתחילה להתעורר, לאט, בלי לחץ, עם חיוך חם. הרים תופסים חצי משטחה של בולגריה, והם משתרעים בכמה רכסים אדירים, בעיקר במערב המדינה. רוב רכסי ההרים מכוסים ביערות עבותים, מה שאומר שעדיין אפשר לראות מרחבי יערות לא מופרעים, דבר שכמעט נעלם מן העולם בשאר אירופה.

מידע נוסף:

• בולגריה – מדריך מסע אחר – כתבות, מסלולים טיפים
• סופיה – המקומות שאסור להחמיץ
• פסטיבל עמק הוורדים בבולגריה
• ורנה – מדריך מסע אחר

רכס רודופי. יערות עבותים וכפרים מבודדים

המספרים מדברים בעד עצמם: שטחה של בולגריה גדול פי חמישה משטח מדינת ישראל, ואילו מספר תושביה דומה לשלנו. כלומר, אפשר ליהנות בשפע מטבע לא מופרע.

טיול בבולגריה עובר בעיירות יפות וכפרים שהזמן בהם עמד מלכת, מעיינות חמים ומערות נסתרות, עמקים ירוקים ומצוקים תלולים. בדרך פוגשים אנשים חייכניים, שמקבלים את המבקרים בחום. ולא שכחנו את מעדני הבלקן האהובים, שמוגשים בהרבה אהבה ונאכלים בשמחה גדולה.

כמה ממעדני הבלקן שמוסיפים לחווית הטיול | צילום: Kiril Kapustin, cc-by-2.5

באביב כל היופי הזה נצבע בפריחה מופלאה, הנחלים והנהרות מתמלאים במים, החסידות ששבות ממסע הנדידה מקננות על ראשי עמודים, צריחי כנסיות וארובות נטושות. אבל לא רק הטבע חוגג באביב, גם האנשים מתמלאים בחדווה. בתחילת האביב, בחודש מרץ, צצים בכל פינה חוטים לבנים-אדומים – הם נקשרים לפרק כף היד, נתלים על דלתות הבתים, נכרכים סביב ענפי העצים שזה עתה החלו לפרוח. הקישוטים הללו, שלפעמים באים גם בצורה של בובות צמר קטנות בצבעי אדום-לבן, מסמנים את בוא האביב: הלבן מסמל טוהר, האדום מסמל חיים ותשוקה, והיותם כרוכים זה בזה מראה את מחזוריות החיים ואת ההתחדשות של הטבע והאדם בעונה הזאת.

סרט אדום-לבן תלוי על עץ פורח, אות לתחילת האביב | צילום: אייסטוק

סיור בהרי רילה ורודופי הוא למעשה מסע בכבישים קטנים, ולעתים בדרכי עפר,  חלקו עובר לאורכו של הנהר מסטה, שמקורותיו בהרי רילה והוא זורם דרומה ליוון.
חצי שעה לאחר שיוצאים מסופיה לכיוון הרי רודופי, כבר נוסעים בלב רכס ההרים המיוער, שהפסגות הגבוהות שלו, המושלגות בחורף, מתנשאות לגובה של יותר מ-2,500 מטרים.

באזור הזה פזורים כפרים קטנים ומבודדים מאוד, שקשה להאמין שהם שוכנים בלב אירופה של המאה ה-21. בכפר הקטן קובצ'ביצה, למשל, נראה שדבר לא השתנה מאז המאה ה-14, אז הוא נבנה. שני חמורים, אחד מהם רתום לעגלה עם חישורי עץ, וכמה תרנגולות הם עומס התנועה העיקרי במרכז הכפר. מכאן נמשך מסלול הנסיעה מזרחה לאגם המלאכותי של דוספאט, שנוצר בנהר הנושא אותו שם, בזכות סכר גדול שנבנה כדי לייצר חשמל. כ-20 ק"מ מזרחה משם כדאי לפנות בכביש צר דרומה כדי להתבונן במעוק טריגראד (Trigrad Gorge). זהו קיר סלע אנכי בגובה 350 מטרים המתנשא מעל עמק הנהר הקטן שזורם למטה.

כפר טיפוסי. קשה להאמין שאנחנו בלב אירופה במאה ה-21 | צילום: MEDRAFT

ממרומי המעוק אפשר לרדת אל מערה סמוכה ששמה "גרון השטן". 200 מערות התגלו באזור, אורכה של הארוכה ביותר 10 ק"מ, עומקה האנכי של העמוקה ביותר 300 מטרים, ולרבות מהן נקשרו מיתוסים מקומיים. בלבה של המערה יש מפל מים ענקי, שגובהו יותר מ-40 מטרים.

זוהי רק טעימה קטנה ממה שמחכה בהמשך הדרך. את השילוב של טבע פראי, אנשים חמים, אוכל נפלא ושמחת האביב הופך את הטיול בבולגריה למושך במיוחד.