בוטאן – מנהגי חיזור

דורג'י בן ה־22 תחב פנס בפיו וטיפס על קיר הבית אל הקומה השנייה בביתה של חברתו. הוא מצא את דרכו אל החלון, הסיט אותו הצדה ונכנס פנימה. אחיו הצעיר לופסנג ואני ישבנו בחוץ על אבן גדולה, גבנו אל גדר הבית, וחיכינו שיֵצא. זה היה מביך מעט להמתין כך לדורג'י בזמן שהוא מבלה עם חברה שלו, אבל לופסנג היה נינוח ושמח על שהצטרפתי אליו. בדרך כלל הוא ממתין לאחיו בגפו.
בממלכת בוטאן קוראים לזה "ציד לילי". הבחור נוהג לטפס לקומה השנייה, שהיא קומת המגורים בבתי הכפר, להיכנס מבעד לחלון אל החדר של חברתו, ולתנות איתה שם אהבים. שאלתי את לופסנג מדוע הוא מתלווה לאחיו כשהוא יוצא לצוד. "כדי שההורים שלנו לא ידעו לאן הוא הולך", הוא ענה בפשטות, "ככה הם חושבים שאנחנו הולכים יחד לחבר. הם ניסו בכל מיני דרכים למנוע ממנו ללכת לחברה שלו: הם הכינו ארוחת ערב בשעה מאוחרת כדי שלא יספיק לצאת, הם החביאו את הפנס, ואחר כך את הגפרורים ואת הנרות. הם לא רוצים שהוא יכניס אישה להיריון לפני שיסיים את הלימודים".
היה קר. לופסנג, רגליו עטויות גרביונים עבים, ישב בחיבוק רגליים. על שלוש מאצבעות ידו התנוססה צלקת גדולה. "ממה נחתכת?" שאלתי. "כך התחילה וגם הסתיימה הקריירה המפוארת שלי בציד לילי. טיפסתי על קיר ביתה של נערה שקבעתי איתה בצהרי אותו היום, אבל במקום שהיא תמתין לי מעבר לחלון, המתין לי שם אביה וחתך לי את האצבעות בסכין". לופסנג הסביר שהאב ההוא היה קפדן במיוחד וחשש שבתו תיכנס להיריון ולא תשלים את לימודיה. ייתכן גם שהוריה חשבו שהוא אינו מתאים: בן־הזוג עובר לגור בבית הוריה של הנערה, ועליו לא רק לפרנס אלא גם להשתלב היטב במשפחה.

אחרי זמן מה הגיח דורג'י מן החלון, ירד, וכולנו הלכנו יחד לביתם. "כמה זמן עוד תמשיך לטפס כך ולהיכנס מבעד לחלון?" שאלתי את דורג'י. "עוד קצת", הוא ענה. "אני עדיין צעיר. אולי בשנה הבאה כבר אצא דרך הדלת".

להתחתן כמה שרוצים ואיך שרוצים

מנהג הציד הלילי יכול להתקיים הודות לשיטה החברתית המטרילינית הנהוגה בבוטאן, שלפיה רכוש המשפחה עובר בירושה מהאם לבנותיה. משפחת האם היא שממונה על גידול הילדים, ונוכחות האב זניחה. במשפחות רבות יש לאם ילדים מאבות שונים, ואין זה נדיר שילדים גדלים במחיצת בן־הזוג של אמם, שאינו אביהם הביולוגי. את בן זוגה של האם הם מכנים "דוד", לאות כבוד. אחיות גרות תחת קורת גג אחת, ובעליהן באים לגור איתן. לעתים שתי אחיות נישאות לגבר אחד, לעתים אישה אחת נישאת לשני אחים. לסידור הזה יש כמה יתרונות: לאישה יש שני מפרנסים, ובזמן שאחד מהם יוצא את הבית לתקופה ארוכה כדי לעסוק במסחר או לרעות את העדר, האחר נשאר איתה. לרוב אחד האחים צעיר מהאישה, וכך גדלים הסיכויים שלא תישאר לבדה לעת זקנה.
הלכתי בין השדות אל ביתה המעוטר של קסאנג, אישה כבת שלושים שבאה במגע עם העולם המערבי, כדי לשוחח עימה על מטריליניות. חלונות ביתה של קסאנג מקושטים בציורים מפורטים של חיות מיתולוגיות, ועל קיר הכניסה מתנוסס ציור של איבר מין זכרי. גם מתומכות הגג הפונות אל פינות הבית התנדנדו פאלוסים גדולים, שחץ מפלח אותם. תושבי בוטאן מסבירים שהפאלוסים נועדו להרחיק רוע ושיש להם קשר לסיפור על דרוקפה קונליי, המכונה "הקדוש המטורף", שפעל להחדרת הבודהיזם לבוטאן ונודע כבעל איבר מבורך מידות. יש גם מי שסבור שהפאלוסים הם סמלי פוריות שנועדו להזכיר לבעלות הבית מדוע נחוצים להן בני־זוג.
טיפסתי במעלה סולם העץ אל הבית, הרמתי את רגלי מעל למשקוף דלת העץ, והרצפה חרקה. היה לי ברור שבחור שמטפס דרך החלון צריך לפסוע בזהירות אם אינו רוצה להכריז בפני שאר בני הבית על ביקורו. "הדבר הטוב ביותר בבוטאן הוא שאפשר להתחתן כמה פעמים שרוצים, ובאיזה אופן שרוצים", אמרה לי קסאנג. היא עצמה נשואה לגבר הראשון שאליו חברה, אבל הם מעולם לא הפכו את נישואיהם לרשמיים.
בתרבות הבוטאנית הדת אינה מתערבת בהסדר שבין בני־זוג, ועד לפני כ־15 שנים כלל לא היה מוסד נישואין רשמי במדינה. גבר שנראה יוצא מביתה של אישה בבוקר נחשב נשוי לה. הבדיחה המקובלת בנושא הציד הלילי היא שעל הגבר להיזהר שמא יירדם לאחר הציד, כי אם יתעורר רק בבוקר ויֵצא מהדלת הראשית, יִראו בו גבר נשוי. "כשהתרנגול קורא, צריך לקום לעבוד", הם אומרים ומתכוונים לכך שעל הגבר שישן בבית לעבוד בעבור משפחת האישה.

במשפחות אצולה נוהגים לעתים לתת נופך טקסי לאיחוד שבין בני־הזוג ומזמינים לשם כך נזירים שיִשאו תפילות. אבל גם מלך בוטאן ג'יגמה סינגיה וואנגצ'וק, שנישא לארבע אחיות, התחתן באופן רשמי רק ב־1988, תשע שנים לאחר שלקח אותן לנשותיו. בממשל הסבירו את קיום הטקס בכך שהעם זקוק להזדמנות לחלוק למלך כבוד.
ולמרות כל זאת החלו בשנים האחרונות כמה מבני העיר להירשם במשרד לנישואין. הם עושים זאת כדי להסדיר את תשלום המזונות לילדים אם יתגרשו. תופעה זו של הסדר מזונות החלה בד בבד עם החשיפה לתרבויות אחרות.

שור לא תמיד הולך בשביל
הסדר הרכוש המטריליני ומודל חינוך הילדים שלפיו כל ילד יודע לבשל, לכבס ולטפל בתינוקות מעודדים חוסר תלות בין המינים. המסורת בנויה על מתן כבוד, והיחסים נובעים מבחירה הדדית. את המקור אפשר למצוא בדת שקדמה לבודהיזם, שבה קיימות מאות ישויות אלוהיות, רבות מהן נקביות. ואולם אימוץ הבודהיזם בבוטאן הפר מעט את האיזון העדין. הבודהיזם תקף את הישויות הנקביות והביא עימו מנהגים שקשורים בהדחת הנשים מתחומי דת שונים.

"איך מתייחסים לניאוף?" שאלתי את הנשים. "אישה יודעת ששור לא תמיד הולך בשביל, לעתים הוא סוטה הצדה. אבל יש מקרים שבהם מי שמכניס את היד שלו לשק האורז של האחר צריך לשלם פיצוי", אמרה הדודה. כל הנוכחות הקפידו להסביר לי מיד שניאוף נתפש כמשהו קליל שקורה, ושלא עושים מזה עניין. נשים נשואות מסתובבות בעיר עם מאהבים ידועים, בגלוי ולעין כל. הן יודעות שבני־זוגן מבלים עם נשים אחרות ואף מתבדחות על כך.
"האם בציד הלילי ניצודות גם נשים נשואות?" שאלתי. צחוקים רבים ליוו את שאלתי לאמור שכן, אולם הוסבר לי שלרוב הציד הלילי מסתיים בנישואין. "אבל בכפרים יש שגבר קם, מנער את הצעיף שלו ונעלם", אמרה הדודה בעלת הדימויים העשירים.