תפריט עמוד

כתבה זו מדלגת על רשימה די ארוכה של אתרים מוכרים ומפורסמים בבודפשט כפרלמנט הגדול באירופה, גבעת המצודה של בודה, הרובע היהודי עם בית הכנסת הגדול ביבשת ופונה לאתרים אחרים.

מידע נוסף, טיפים וכתבות מרתקות על בודפשט כאן

ארמון האמנויות
אזור זה בפשט, בחלק הדרומי של מרכז העיר, נחשב למרחב הגדול האחרון בבודפשט בו אפשר עדיין לבנות על גדת הנהר. כבר עכשיו פועלים באזור זה, שמכונה "עיר המילניום", כמה מוסדות תרבות חדשים. למעשה אמור חלק גדול מן הפעילות התרבותית של בודפשט לעבור לאזור זה, שנראה כיום עדיין די שולי.

התיאטרון הלאומי נפתח באזור זה ב-2002, ארמון האמנויות נפתח בשנת 2005 ומוזיאון לודוויג הועבר למתחם זה שנה לאחר מכן. המתחם ממוקם בדיוק מדרום לכביש הטבעת של בודפשט. המאמץ שכרוך בהגעה כדאי בעיקר כדי לראות את ארמון האמנויות והתיאטרון הלאומי על גדת הנהר. כאן פועלים אולם הקונצרטים העירוני, שמשמש את התזמורת הפילהרמונית של הונגריה, ואולם התיאטרון, שספג אינספור ביקורות, בעיקר בגלל בעיות באקוסטיקה ועיצוב הפנים המוזר. מבחוץ הבניין מעניין עם נטייה מסוימת לקיטש. נטייה שזוכה לגיבוי מוחלט בעיצוב הסביבה. את החלק המפתיע ביותר מספק המרחב שבין התיאטרון הלאומי למוזיאון לודוויג – יש כאן מבוך גדול עשוי שיחים ירוקים, זיגוראט – מגדל סלילי שמתנשא מעל המתחם וממנו אפשר לצפות על הנהר, והמרכיב הבולט ביותר – בריכה די גדולה, בה שקוע חלק ממקדש יווני או מהחזית הישנה התיאטרון. זה משעשע ומזכיר בעיקר סרטים הוליבודיים על העיר האבודה אטלנטיס.

מוזיאון לודוויג לאמנות מודרנית נושא את שמם של זוג האספנים פיטר ואירן לודוויג, שהתמקדו בעיקר באמנות אוניברסלית מחמישים השנים האחרונות. במקום מתקיימות גם תערוכות מתחלפות של אמנים הונגריים.

פארק הפסלים הקומוניסטיים
ב-1990, כאשר התחלף המשטר בהונגריה, תהו ראשי העיר בודפשט מה לעשות עם פסלי הענק שהוצבו בעיר בשנות השלטון הקומוניסטי. בניגוד לרוב הערים האחרות במזרח אירופה, שם לא היססו להשליך את הפסלים האלה למזבלה הקרובה, בבודפשט קיבצו אותם לפארק די גדול בקצה העיר. הפארק מאפשר להתבונן בהם בעיניים חדשות. מול הכניסה, על במת אבן גבוהה, ניצב זוג מגפיים כביר. זה מה שנותר מפסלו של סטאלין שנהרס בידי מפגינים בשנת 1956. הפסלים האחרים נותרו במצב טוב יותר. הנה לנין, מארקס, אנגלס, כמה פועלים חרוצים, לוחמים אמיצים וכולם גדולים וחסונים מאוד, אם כי מעט קודרים. הגינון בפארק לא מטופח במיוחד ומסייע לתחושת הדעיכה. בחנות המזכרות מוכרים מדליות ופוסטרים מן העידן הקומוניסטי ואפילו גרביים עם דיוקנם של לנין וצ'ה גווארה.
ההגעה לפארק אינה קלה: נוסעים במטרו מס' 3 עד תחנת תרצ'ייק טר ולאחר מכן באוטובוס מס' 7 עד אטל טר. הנסיעה ממרכז העיר נמשכת כ-40 דקות.

פארק מילנאריס
פארק מילנאריס (Millenaris) הוא אתר שמאגד אולמות מופעים, פארק עם מתקני שעשועים לילדים, בריכות נוי ואולמות תצוגה לתערוכות. בעבר שימש המקום כאתר של חברת החשמל המקומית ובחלק מן המבנים אפשר עדיין לראות את המכונות הישנות. ברחבי הפארק יש פעילויות קבועות וסדנאות לילדים ולמשפחות.
הכתובת: רחוב Feny 20 וההגעה במטרו מס' 3.

מערת פאל וולגי
מערת פאל וולגי בפרבר של בודפשט אינה אתר חדש. היא התגלתה כבר ב-1904, אך רק בשנים האחרונות נערכו בה שיפוצים, הותקנה תאורה מתאימה והיא הוכשרה לביקורים. מערת פאל וולגי (Pal Volgyi) היא חלק ממבוך ענק של מערות נטיפים טבעיות שהתגלו בפאתי העיר. הטמפרטורה הקבועה בהן היא 11 מעלות והלחות גבוהה מאוד.

הביקור במקום בליווי מדריך בלבד. הסיור נמשך 50 דקות ויוצא מפתח המערה בכל שעה. במהלך הסיור מקבלים המטיילים הסברים בהונגרית שוטפת, אבל מראה הזקיפים והנטיפים במערה מרשים דיו גם ללא קריאות ההתפעלות של המדריך המצויד בפנס.

ההגעה פשוטה למדי – באוטובוס מס' 65 שיוצא מכיכר קולוסי (Kolosy) ברובע השלישי. התחנה בה יורדים מן האוטובוס נושאת את שם המערה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: