תפריט עמוד

בארי: קברי ענקים השוכבים על צדם

שתפו:
מה יותר נחמד מלהתהלך בגן עדן ירוק ושופע כלניות בסמוך לקו גבול טעון? התשובה: להתהלך בגן עדן ירוק ושופע כלניות בין עשרות תלוליות ענקיות ומסתוריות בסמוך לאותו קו גבול. הנוף הנגלה לנוסעים בכביש הטבעת שבגב הקיבוץ בארי הוא אולי המוזר בארץ. על פני גבעה אחת, הסמוכה לקיבוץ, פזור חופן קירות אבן אדירים שאינם חוברים לכדי מבנה או חומה. כל אחד מהם נמתח לאורך כמה עשרות מטרים ואז חדל. הגבעה שמנגד מרוטשת לחלוטין בקניונים צרים. עולה מתוכם ריח עז של גופרית, כמו עמדנו לחופי ים המלח ולא בנגב המערבי המלבלב.

בתווך, בשדה שעורה, סדורות תלוליות שעשב מצמח עליהן. הן גדולות כל כך שניתן בקלות להחנות בחיק כל אחת מהן שלושה כלי רכב גדולים. לקיומן של אלה ולקיומם של הקירות והקניונים יש הסברים ברורים, אבל הם אינם מוצגים לעין החולפים בכביש ולכן רבים המבקרים העוסקים כאן בניחוש.

האם מכסות התלוליות את קבריהם של ענקים קדמונים שאהבו לשכב על צדם? אולי הנקיקים הם פתח חלופי לגיהנום, ועל כן נובע מהם ריח הגופרית? אולי קירות האבן נותרו מימים בהם שכן קיבוץ בארי בעברה הזה של הגבעה, לפני שהחליט לעבור לעברה האחר?

בניחוש האחרון יש צל של אמת. הקיבוץ אכן עבר דירה מעברה האחד של הגבעה אל האחר. כך עשו כמה יישובים בסביבה בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות, כשנוכחו שההפגזות מכיוון עזה אינן חדלות למרות שהמלחמה הסתיימה. שני מבנים מצולקי פגזים, שהיו חלק מהקיבוץ המקורי, ניצבים לאורך כביש הטבעת ומשמשים מתקני טיפוס אהובים לחרדונים, אבל קירות האבן המשונים קשורים דווקא לתחילת שנות הארבעים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהתקדם הגנרל הגרמני רומל על פני מדבריות צפון אפריקה לעבר תעלת סואץ, הכינו האנגלים ליד בארי מבצר שישמש נקודת מוצא לצבאותיהם. החומות הקצרות נמנות עם ביצוריו. התלוליות שימשו סוללות מגן למטען עצום של פצצות נגד מטוסים. והקניונים? גם הם קשורים לאנגלים. קצין בריטי בשם ויליאמס גילה כאן גופרית עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה וממשל המנדט הפיק אותה מן הקרקע עד קום המבצר הגדול.

אם מישהו חושש שכל ההסברים עלולים להרוס את קסמו של המקום, הוא טועה לחלוטין. התחום שבין בארי לרצועת עזה מלא בתופעות מסתוריות, שאין מחקר היסטורי שיכול לגרום להן נזק של ממש. עיקר חינה של הסביבה בפסלים שנותרו כאן מאז פרויקט אמנות סביבתית שנערך במקום בשנת 1996. שער ורוד הפתוח לשום מקום ניצב על סף מכרות הגופרית. ציור פואנטיליסטי (נקודות במקום משיחות מכחול בהשראת הצייר הצרפתי ז'ורז' סרה, 1891-1859) של חוף ים וצוק כורכר מעטר לוח בטון שנקרע מעל אחד המבנים הנושנים. מעל אחת מחומות האבן מנסה פסל איש של ברזל להמריא השמיימה בעוד קירות אחרים מצמחים גבעולי מתכת אמנותיים, כמו אנטנות על גגות בנייניה של עיר. אמני שנות התשעים ניסו להתחרות בחיילים הבריטים של שנות הארבעים ביצירת נוף יוצא דופן. הם הצליחו לא מעט.

איפה היינו?
קיבוץ בארי שוכן לצד כביש 232 מדרום לצומת סעד. שלט ברור מפנה מכביש הגישה אליו אל "אתרי התיירות". לכו בעקבותיו.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: