אתרי צלילה מומלצים בים סוף

לא קל לבחור מספר מצומצם של אתרים מתוך השפע העצום של ים סוף ולקבוע שהם "האתרים הטובים ביותר". בשל העושר והגיוון שמאפיינים את ים סוף, קביעה של מקום מסוים כאתר צלילה מומלץ היא בעצם הכרזה על כמה אתרי צלילה בעת ובעונה אחת; תלוי אם מדובר בצלילת יום או לילה, תלוי בעונה, לאיזה עומק בוחרים לרדת ולאיזה כיוון לפנות. אתר אחד, בשכבות עומק שונות ובכיוונים שונים, עשוי לספר סיפורים שונים לגמרי. פנייה ימינה, למשל, תניב ספינה טבועה, ופנייה שמאלה – מושבה עשירה של אלמוגים ודגים. מי יכול לקבוע מה טוב יותר? ובכל זאת, לבקשת "מסע אחר" בחרנו כמה מהאתרים היותר אהובים עלינו, כאלה שמזמנים אפשרויות למפגשים עם נופים, צמחים ובעלי חיים יפים במיוחד, חלקם נדירים יותר ואחרים פחות.

למידע נוסף – מדריך מסע אחר לסיני

הערות המערכת: בסוף שנת 2010 היו מול חופי שארם א-שייח' כמה תקיפות של כריש שהסתיימו במוות ובפציעות קשות של תיירים. רצוי, אם כן, לנקוט אמצעי זהירות ולהישמע להוראות המדריכים המקומיים באשר לצלילה או שנרקול באזור בו תקף הכריש הקטלני.

תקריב של קיפודן דל קוצים (אבו נפחא) במפרץ הכרישים | צילום צור (צוף) פלאי

ראס מוחמד: דגים גדולים במים פתוחים

לדעת רבים, זו גולת הכותרת של ים סוף. ראס מוחמד הוא פארק לאומי גדול למדי, המשתרע על כ־30 קילומטרים רבועים. בזכות מיקומו המיוחד בקצה סיני, על פרשת הדרכים בין מפרץ אילת למפרץ סואץ וים סוף, נהנה האזור מתחלופת מים גדולה, שעוזרת לריף להתפתח ולהיות עשיר ומגוון מאין כמוהו, אפילו ביחס לאתרים אחרים בסיני. זהו הקצה, הנקודה הפתוחה לים, וכך זוכים צוללים בני מזל לפגוש בעלי חיים גדולים – המעדיפים את "המים הפתוחים" – שרובנו לא זוכים לראות בדרך כלל. בין המצוקים התת־מימיים האדירים אפשר לפגוש דגי נפוליון באורך שלושה מטרים, מורנות ענק, צבי ים גדולים ומגוון עצום של אלמוגים ודגים מסוגים שונים.

מומלץ לבקר גם בראס אום סיד, אתר צוללים מסודר יחסית הנמצא מתחת למגדלור שליד העיר שארם א־שייח', בחופים הנפלאים פרדייז ואמפוראס, וכן באתר הנקרא מצפה הכרישים (Shark Observatory). ייחודו של זה בכך שמיד עם הכניסה למים נמצאים במצוק אדיר, מגוון מאוד באלמוגים.

גלילן מדביק בלגונה במצרי טיראן. צלילה בנוף חולי | צילום: איתמר גרינברג

מצרי טיראן: קיר ענק היורד למעמקים

שני אתרי צלילה מומלצים: הראשון, "ג'קסון ריף", שייחודו בקיר ענק היורד מגובה פני הים אל מעמקיו. הקיר עשיר באלמוגים ובדגים, המים צלולים במיוחד, והצלילה עצמה נוחה מאוד. המקום השני הוא "הלגונה" – האתר המומלץ בהא הידיעה לצלילות לילה, שכן הוא אחת הנקודות היחידות באיזור המאפשרות עגינה בחושך, בלי להסתכן ברוח חזקה או בגלים גבוהים מדי. האתר מציע חוויית צלילה בנוף חולי, השונה למדי מזה שבמרבית האתרים האחרים. בנוף חולי אמנם אין אלמוגים, אבל אפשר לצפות בו בפעילות של סרטנים החופרים בחול, במלפפוני ים, בחבצלות ים שנפתחות רק בלילה, ואם יתמזל מזלכם – תפגשו בעלי חיים נדירים יחסית כמו כריש ליאופרד ודגי תוכי.

חבצלת ים בראס אום סיד | צילום: צור (צוף) פלאי

מפרץ סואץ: בית קברות לאוניות טבועות

מפרץ סואץ נחשב לאחד המקומות המסוכנים לצלילה ולשיט. היום, בזכות זמינותם של מכשירי ניווט לווייניים הסכנה פחתה, אבל שלדי הספינות הטרופות הפזורות באיזור מעידות על שהתרחש כאן בעבר, בימים שים סוף היה נתיב תחבורה חשוב בין אירופה לאסיה. עיקר הסכנה נובע מהשילוב הקטלני של רוחות חזקות, זרמים בלתי צפויים ומושבות אלמוגים שנמצאות סנטימטרים ספורים מתחת לפני המים, כמו איים בלתי נראים. נתיב השיט המדויק אינו אלא מעבר צר בין איי האלמוגים הללו, ומי שאינו מכיר אותו במדויק – עלול לשלם על כך ביוקר. שרידי ספינות מלפני מאה שנים, וגם עשר שנים, מעידים על ההיסטוריה העצובה של אלה שפיספסו את הנתיב. אם נוסיף לכך את ההיסטוריה הצבאית של האיזור, שבמהלכה נטו הצדדים להפגיז ולירות בספינות מלחמה ומטען של הצד השני, לא מפתיע לגלות אוניות טרופות רבות כל כך בשטח קטן כל כך.

ריכוז גבוה שלהן, שזכה לכינוי "בית הקברות לספינות טבועות", נמצא ליד האי שדואן, בין ראס מוחמד להוֹרגָדָה. במיוחד מומלץ לשים לב לאבו נוחאס, אי קטן שבזכות קרבתו לנתיב השיט נחות סביבו אוניות רבות, וכולן מהוות אתרי צלילה מרתקים. בין המומלצות: "קרנטיק", יאכטה שנועדה ל־230 נוסעים וטבעה בשנת 1869, והאונייה ג'יאניס די, שטבעה ב־1983.

האונייה הטבועה ג'יאניס די ליד האי שדואן | צילום: איתמר גרינברג

חופי אילת: גאווה מקומית (וצבעונית)

למרות הדעה הרווחת, לפיה חופי אילת אינם בני תחרות לנופים התת־מימיים של דרום סיני, בהחלט יש מה לראות גם כאן. הריפים של אילת צבעוניים פחות, אבל דווקא בהם יש בעלי חיים יפים ומעניינים רבים – בעיקר קטנים, כמו דג הפגסוס (Dragon Fish), סוגים שונים של חשופיות ועוד – שכמותם קשה מאוד למצוא בחופי סיני הדרומיים. במיוחד מומלצים שמורת חוף אלמוג, איזור "המערות" מתחת למגדלור בחוף הדרומי של אילת ואתר "שולחנות נפטון", בסמיכות למסוף הישראלי שבמעבר הגבול בטאבה. גם באיזור טאבה יש כמה אתרים עשירים מאוד בבעלי חיים, למשל "הקניון". לפרטים, אפשר לפנות למועדון הצלילה במקום.

חשופית הפסים בשונית באילת | צילום: איתמר גרינברג

והמלצה אחרונה, הנכונה לכל אתר באשר הוא: נסו לחוות צלילות בקלוז־אפ. למרות הנטייה הטבעית להתלהב מהנוף הכללי, כדאי לנסות לפעמים אופי אחר של צלילה – להתקרב מאוד לפרטים קטנים וממש להצמיד אליהם את העיניים. כך אפשר, למשל, לצפות באורח החיים של אלמוג, לראות את הפוליפים ("הפה" של האלמוג) נפתחים ונסגרים, או להתמקד בקטע מסוים של אלמוג, בצורה ובצבע – כמו בציור מופשט במוזיאון. לחובבי הצילום התת־מימי מזומנת חוויה כפולה, באמצעות צילומי מיקרו קלוז־אפ, המאפשרים לראות בבית פרטים שלא הבחנו בהם בצלילה עצמה.