לפעמים, באמצע המרוץ המטורף של החיים, בין עמידה בפקקים, ישיבות דחופות, הסעות של הילדים, הכנת ארוחת ערב וקיפול כביסה, מתחשק לברוח מהכל הכי רחוק שרק אפשר. זה קורה גם לטובות ביותר, גם לאמהות הכי מסורות וגם לאלה שמאוהבות בעבודה שלהן. השגרה מתישה ולפעמים צריך לשבור אותה. אז למה לא לעשות את זה בגדול? דמיינו לעצמכן שבמקום להתעורר בבוקר מצלצול השעון ולהתחיל להכין כריכים לבית הספר, אתן מתעוררות לצלילי הטבע האפריקני. דמיינו לעצמכן שבמקום לעמוד בפקק באיילון, אתן דוהרות ברכב שטח במרחבי סוואנה אפריקאית ושאת המכוניות מסביבכן מחליפות המון חיות בר ובמקום צפירות של נהגים עצבניים אתן שומעות שאגת אריה או משק כנפיים של המוני פלמינגו. דמיינו לעצמכן שבערב, במקום לעמוד מול ערימת כלים בלתי נגמרת בכיור, אתן שוכבות על ערסל בחוף טרופי ומשקיפות על השמש ששוקעת לאיטה מעל הים וצובעת את מי הטורקיז באינספור גוונים של ורוד וכתום. נשמע חלום רחוק? לא בהכרח. הפנטזיה הזו יכולה להתגשם ואפילו בקרוב, במסע שטח נשי בטנזניה וזנזיבר.
גם מי שצירוף המילים "טיול מאורגן" מרתיעה אותה, תגלה מהר מאוד את היתרונות של מסע כזה, שהוא הכי רחוק מכל מה שידעתן על טיול מאורגן. קודם כל, יש יתרון עצום, בעיקר למי שעסוקה כל הזמן בלדאוג לאחרים ולארגן הכל, להיות פעם אחת זו שדואגים לה, עושים בשבילה ומארגנים בשבילה. למעשה, ההרגשה של להרפות מהמושכות לא רק נעימה, היא אפילו ממכרת. שנית, לא מדובר בטיול מאורגן קלאסי, אלא בטיול אקטיבי עתיר הרפתקאות וריגושים, מהסוג שכולנו חולמות עליו אבל החיים דוחקים לתחתית סדר העדיפויות. יתרון נוסף הוא החברה. לפעמים נדמה שבשלב מסוים בחיים קשה ליצור חברויות חדשות, אבל מסע כזה מציב יחד קבוצה של נשים שהדבר היחיד המשותף לכולן הוא שהן לא ויתרו על החלומות שלהן, ומעמיד אותן בכל מיני אתגרים (למשל, לחלץ ביחד ג'יפ ששקע בחול). זוהי נוסחת קסם ליצירת חברויות חדשות לכל החיים.
אחד היתרונות הכי בולטים של טיול לטנזניה הוא פשוט המיקום שלו. טנזניה היא אפריקה במיטבה, עם יערות, חופים קסומים ושמורות טבע עצומות בהן ניתן לפגוש בסביבתם הטבעית המוני בעלי חיים – פילים, אריות, זברות, היפופוטמים, ג'ירפות ועוד ועוד.
גולת הכותרת של המסע היא הספארי בשמורת סאלו, השמורה הגדולה באפריקה ואחת היפות והמיוחדות בטנזניה, שנמצאת מחוץ למסלול המטיילים הרגיל. השמורה, הרחוקה מכל דרך ראשית, נחשבת לאחת השמורות הפראיות באפריקה. היא משתרעת על שטח של 56,000 קמ"ר (שטחה של מדינת ישראל, לשם השוואה, הוא 20,770 קמ"ר), אבל רק 5,000 תיירים מבקרים בה מדי שנה, מה שמבטיח שלעולם לא יהיה צפוף מדי ולא תתקעו בשורה ארוכה-ארוכה של רכבי ספארי שכולם עצרו כדי להתבונן בלביאה. מלבד המרחבים האינסופיים, מה שמייחד את סאלו הוא שפע המים שבשמורה. בשטחה עובר נהר הרופיג'י ובנוסף לו יש כאן חמישה אגמים, שסביבם מתאספים בעלי החיים כדי להרוות את צימאונם.
למרות שטנזניה מפורסמת בעיקר בשמורות הספארי שלה, זוהי מדינה מגוונת להפליא. לצד הסוואנות ועצי הבאובב יש בה גם יערות עבותים, מטעי אננס וקוקוס, חופים נפלאים וכפרים קטנים ומסורתיים. כל אלה הופכים את נהיגת השטח בטנזניה לחוויה מיוחדת במינה. חלק מהזמן, למשל, נוהגים לאורך נהר הרופיג'י, נהר עצום באורך 600 ק"מ אשר נשפך לאוקיינוס ההודי. בשפך הנהר נמצא יער מנגרובים מהגדולים בעולם, אשר מהווה בית גידול למגוון בעלי חיים ימיים ויבשתיים.
יש בטנזניה גם חופים נהדרים, עם חול לבן ורך, מי טורקיז, דקלי קוקוס ולגונות מנגרובים. גן העדן האמתי נמצא באי זנזיבר מול חופי טנזניה. כאן החול רך אפילו יותר, הצמחייה ירוקה להפליא ולמים יש עשרות גוונים של כחול וטורקיז. זהו המקום המושלם לשכב בו על ערסל וליהנות מבטלה נטולת דאגות, חוויה שרובנו כבר שכחנו מזמן איך היא מרגישה.
הכפרים המסורתיים מהווים גם הם חלק בלתי נפרד מהנוף בטנזניה, והם מראים שטנזניה מציעה לא רק טבע ובעלי חיים אלא גם מפגש אנושי מרתק, עם המון צבעים, ריחות וטעמים, בעיקר בשווקים הססגוניים. אחת החוויות המרגשות במסע מחכה למשתתפות בבית ספר כפרי קטן, שבו הן פוגשות את הילדים המקומיים לפעילות משותפת. מהר מאוד מתגלה שלמרות הבדלי השפה והתרבות, יש המון דרכים לתקשר עם הילדים – בשפת גוף, מוזיקה, קצב ומשחקים. בסופו של המפגש, הילדים יוצאים עם חיוך גדול על הפנים, ולא פחות מהם משתתפות המסע שמסיימות את היום בחיוך ועם תחושת סיפוק אדירה.
המסע לטנזניה וזנזיבר הוא מסע גדוש בחוויות וריגושים, והנסיעה בג'יפים מאפשרת להגיע לאזורים שאינם נמצאים על מסלול הטיולים הרגיל, מה שמעצים את החוויה. הנופים, בעלי החיים, המפגש האנושי, ההתנסויות החדשות, החברויות שנרקמות והניתוק המבורך מהמציאות היומיומית הלוחצת – כל אלה הופכים את הטיול לכזה שיישאר אתכן זמן רב אחרי שתחזרו הביתה.
צילום תמונה פותחת: אילה גנוניאן |
