אל החלמוניות בהר תבור

• עונה מומלצת: המחצית הראשונה של חודש נובמבר. 

• התאמת המסלול: לכל המשפחה. 

• קושי המסלול: קל. 

• אורך מסלול החלמוניות: כקילומטר, הלוך ושוב. 

• אורך המסלול סביב פסגת ההר: שני קילומטרים. 

• משך המסלול: כשלוש שעות. 

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע", הוועדה לשבילי ישראל.
 
• הגעה מצומת מגידו: הדרך הקלה ביותר להגיע אל התבור היא לנסוע צפונה בכביש הסרגל (כביש מס' 65), להמשיך בכביש העוקף את עפולה (שעדיין לא מופיע במפות), לעקוב אחר השילוט לבית החולים ולעפולה עילית. נמשיך לנסוע ישר בכביש (מס' 65) צפונה, לעבר צומת גולני. כשישה קילומטרים וחצי אחרי צומת דברת נגיע לפנייה שמאלה לעבר שיבלי, דבוריה והר תבור. הכביש מתפתל בעלייה, וחוצה את שיבלי. לאחר חציית הכפר נגיע אל פניה חדה שמאלה, המעפילה בעיקולים חדים אל ראש ההר. נוכל לחנות בחניון המסודר שבסמוך לכנסייה – נקודת ההתחלה של המסלול. 

• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים לנקודת הסיום. 

• העלייה אל הר תבור מותרת ברכבים פרטיים בלבד. בתחתית הירידה ניתן לשכור את שירותיהן של מוניות מקומיות העושות את השירות הלוך ושוב. 

• החלמונית נמנית על פרחי הבר המוגנים ביותר בארץ. אסור בשום פנים לקטוף או לפגוע בה, וכן יש להימנע מירידה מהשבילים.

למרות גובהן הנמוך, צמוד הקרקע, קשה לפספס אותם – את פרחי החלמונית, בצהוב העמוק, החלמוני (ומכאן השם) שלהם הבולט בלב האפרוריות הסתווית. בהתרסה גדולה מבקיע הניצן העדין את דרכו מתוך הקרקע החרבה ונפתח בצמוד אליה. הניגוד בין הפרח לבין סביבתו רק מעצים את יופיו. גודלן של החלמוניות נע בין חמישה לשמונה סנטימטרים, הן פורחות משך זמן קצר ונובלות במהרה. רק לאחר הפריחה מצמיחים הבצלים עלים ירוקים שגם הם עתידים להתייבש עם בוא הקיץ, וכך נשארים הבצלים בתרדמת עד הסתיו הבא. 

החלמוניות נמנות עם כמה פרחים שסיגלו לעצמם פריחה סתווית ולא אביבית. במובן זה קרובים להם החצב, הסתווניות לסוגיהן והכרכום. בעוד שרוב הפרחים "מעדיפים" לפרוח לאחר רדת הגשמים, כשהטמפרטורות נוחות וכשיש שפע חרקים מאביקים, עושים פרחי הסתיו את ההפך. הם לא ממהרים להשתמש במי הגשם ובחומרי המזון, אלא אוגרים אותם בבצל החבוי בקרקע, ומשתמשים בהם רק לפני רדת הגשם. כנגד גשם מוקדם או טל שעשוי להרטיב את האבקנים ולפגום בהם, פתחו רובם עלי כותרת הסוגרים על הזירים ומשווים לפרח כולו צורה של להבת נר. עלי הכותרת החיצוניים של החלמונית מפרישים ריח מיוחד המושך זבובים, המאביק הנפוץ בתקופה זו של השנה. את החלמוניות ניתן למצוא באתרים רבים בארצנו. יש לזכור כי מדובר באחד הפרחים הנדירים והמוגנים ביותר ולכן יש להימנע מכל פגיעה בהם.

במורדות הדרומיים של הר תבור, באמצע מדרון תלול, נמצא ריכוז חלמוניות יפה שעד לאחרונה לא היה מוכר ונגיש במיוחד לציבור. בעקבות מפעל משולב של קק"ל עם ילדי בית הספר של דבוריה הוכשר במקום שביל נוח המאפשר ביקור במקום. ממקום החנייה נצא לטיול ברגל. כעבור כמה מאות מטרים, כשנימצא ממש מעל מגרש הכדורגל הגדול של הכפר, נזהה שביל הולכי רגל שיורד למטה, אל אתר הפריחה של החלמוניות.

מסלול חלמוניות נוסף נמצא במרומי הר תבור – מסלול אידיאלי גם לימים החמים של סוף הקיץ. המסלול קצר, מוצל ברובו ולא אחת מלטפות רוחות מצננות את פניהם של המטיילים בו. ממגרש החניה שבראש ההר נשוב כברת דרך קצרה בכביש בו באנו. נחלוף תחת השער המסוגנן שנבנה בתקופה הצלבנית, ונפנה שמאלה בשביל שמסומן בשחור. בצלע הדרומית והמזרחית של ההר חולף המסלול דרך יער אורנים נטוע, אולם בפינה הצפון-מזרחית של ההר ניתקל בכמה ידידים נושנים – אלון תבור ואלה ארצישראלית, שגזעיהם העבים כמו לוחשים "אנו היינו כאן קודם".

נופים מרשימים יקיפו אותנו מכל כיוון. בראשית המסלול נשקיף לעבר בקעת כסולות ועמק יזרעאל. במרחק נוכל להבחין ברכס הכרמל ובצפון השומרון. מבט למזרח יזכה אותנו בתצפית הרמה שעליה משתרע כפר תבור, ממש למרגלותינו. מאחוריו – רמות יששכר ומבצר כוכב הירדן. מעבר לו, על קו האופק – הרי הגלעד והגולן. אם הגענו ביום עם ראות טובה נוכל להבחין בחרמון ובדרום לבנון בכיוון צפון. מערבה משם נוכל לראות את גוש הרי מירון ואת צפת, השוכנת בשיפולי הר כנען. ממש מתחתנו נראה את בתי הכפר שיבלי. עד לפני כשלושים שנה חי כאן קומץ בדואים באוהלים. היום היישוב הולך ומתפשט בקצב מהיר. לא אחת נשמעת שירתו של המואד'ין הקורא לתפילה מסתלסלת ועולה במעלה ההר. ממערב לנו נוכל לראות את הכפר עין מאהל ואת פאתיה המזרחיים של העיר נצרת.

בתקופת המקרא היווה הר תבור נקודת מפגש גבולות של נחלות השבטים יששכר, זבולון ונפתלי. משערים שדבורה הנביאה הורתה לברק בן אבינועם לרכז כאן את הצבא (שופטים ד', 6) ושמכאן יצאו הכוחות לעבר צבא סיסרא ורדפו אותו ואת מרכבותיו עד הקישון, שם שקעו בבוץ העמוק. למרות הקשרים אלו, נראה כי עיקר קדושת ההר כיום קשורה בישו הנוצרי. המסורת גורסת כי האירוע המתואר ב'ברית החדשה', בו העפיל אל הר גבוה עם שלושה מתלמידיו וזרח מולם באור נגוהות תוך שהוא משוחח עם אליהו ומשה שירדו לכבודו משמים, אירע כאן (מתי י"ז, 13-1). הכנסיות שבראש ההר נבנו לזכר מעמד מיוחד זה – הן הקתולית (הפתוחה לציבור הרחב) ובה פסיפסי קיר יפים, והן האורתודוכסית שניתן להתרשם רק מכיפותיה, כיוון שהכניסה אליה אסורה. לקראת סוף המסלול נחלוף לאורך מערך הביצורים הקדום, ראשיתו מימי יוסף בן מתתיהו שביצר את המקום כחלק מההיערכות למרד הגדול ברומאים ושיאו בתקופה הצלבנית. לצד שרידי חומות ומגדלים מאסיביים לא נוכל לפספס את החפיר העמוק שהקיף את המצודה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, החפיר מעולם לא היה מלא במים, אולם הוא מנע את האפשרות להתקרב לחומות המבצר, לפגוע בהן ולטפס עליהן. למרות זאת נפלה המצודה בידי הרומאים, אך ההר על סיפוריו ממשיך לעמוד על תלו.