| בשבילי אירלנד היא ארץ של פיות. אישית לא יצא לי לפגוש פיות, אבל פגשתי כאלה שכן פגשו, והבנתי שבאירלנד יש לא מעט אנשים נורמליים לגמרי שמתייחסים לאותם "אנשים קטנים" בטבעיות, כחלק מהחיים ומהתרבות. "אה, כן, ראיתי אחת בקיץ שעבר, כשביקרתי אצל ההורים. היא עמדה לה סתם כך, בקצה השביל", אמרה לי סטודנטית בטריניטי קולג' בדבלין, בחורה משכילה ושפויה לגמרי. "גם סבתא שלי ראתה אותן פעמים רבות", הוסיפה, "אבל אמא שלי מעולם לא. כמעט בכל משפחה באירלנד יש לפחות אחד שיכול לראות אותן". מישהו אחר סיפר לי שראה לפריקון, מין גמד יער שגובהו כגובהו של ילד קטן, סנדלר במקצועו, המחביא אוצרות ביער ולובש ירוק, וזאת להבדיל מהפיר־דאריג, שזה בערך אותו הדבר, רק לבוש באדום. מה הפלא, אחרי הכל העם האירי הוא אחד היחידים בעולם שרואה בפיות ובגמדים את התושבים המקוריים, הילידים, של האי הירוק. אלה הם הטוֹאָטה דה דנאן, העם עובדי האלה דנה. לפי האגדה הם בני הגזע העתיק שחי בגבעות אירלנד לפני בוא הקלטים (ובטח לפני בוא הנצרות). כרגיל, כשהגיעו בני האדם התחילו הצרות, והטואטה דה דנאן הלכו והצטמקו, הפכו לפיות ונדחקו לחיים מתחת לאדמה, כמעט בלתי נראים. פיות, לפריקונים וגמדים לא פגשתי, כאמור, אבל קסם — כל הזמן. בשבילי אירלנד היא קסם טהור, ירוק ורענן. אני כמובן לא יכולה להוכיח את זה מבחינה מדעית, אבל בכל פעם שאני מטיילת באירלנד אני מרגישה בבירור שנעשיתי צעירה יותר, לפחות בשנתיים. מאירלנד אני תמיד חוזרת עם רעננות ושמחה, עם כוחות מחודשים ומחשבות חדשות כמו ששום נסיעה אחרת לא נותנת. אולי טבלתי בהיסח הדעת במעיין הנעורים הירוק, או שעברתי לרגע בטיר־נא־נוג, ארץ הנעורים הנצחיים? באירלנד הכל יכול להיות. פעם רכבתי על אופניים באזור היערות היפים של טבעת קרי (Ring of Kerry). הלכתי לאיבוד בדרך למפל מים, וכבר התחיל להחשיך. לא נעים להיתקע ביער לבד. פתאום הגיחו מאחורי סלע שתי עזי בר, אחת שחורה ואחת לבנה, כמו באגדות. לא ידעתי לאן ללכת, אז החלטתי ללכת אחרי העזים, ונראה מה יהיה. הלכתי אחריהן, ויכולתי להישבע שהן מאטות ומחכות לי שאשיג אותן. המרחק בינינו הלך והצטמצם. את המטרים האחרונים עשינו יחד, עז אחת לשמאלי ואחת לימיני, וקרניהן הקטנות והחמודות התחככו בג'ינס שלי. העזים הובילו אותי עד לכביש, שם חנו האופניים. "גם אני לא שמעתי בחיים על דבר כזה", אמר לי למחרת מישהו בפאב לאחר שהתפעלתי בפניו עד כמה ידידותיות הן חיות הבר באירלנד. "מובן שאלה לא היו עזים רגילות. עזי בר מתרחקות מבני אדם. זה היה משהו אחר, שהתחפש לעז", אמר כאילו זה היה הדבר הטבעי ביותר בעולם ולגם מהבירה שלו. ברקע התנגנו שירים של הפיקסיז ושל הטוֹאָטה דה דנאן, להקות של מוזיקה אירית הנקראות, כמה סמלי, על שם סוגים של פיות. מדהים עד כמה רבים השמות שיש באנגלית ליצורים האלה. בפעם אחרת רציתי להאריך שהות בעיירה קטנה ליד הים. אירלנד דורשת שיטיילו בה לאט, זה חלק מהקסם. היה קיץ, והכל היה מלא, בפונדק החביב לא נותר ולו חדר ללילה אחד. כשכבר עמדתי לעזוב התקבלה שיחת טלפון מאישה שהזמינה מראש את אותו החדר שבו ישנתי אני. היא ביטלה את בואה. בעלת המקום היתה מופתעת: "היא באה לכאן בכל שנה בתאריכים האלה, וזו הפעם הראשונה שביטלה. יש לך מזל. אם את עדיין רוצה את החדר לסוף השבוע, הוא שלך". אולי סתם צירוף מקרים מוצלח, ואולי מעשה ידיו של הפיר־דאריג המקומי, זה שמתחבא בין הסדקים ברצפת העץ וממלא משאלות, אבל רק של אנשים טובים. לאנשים רעים הפיר־דאריג עושים רק צרות. |
זהרה רון לא פגשה פיות, לפריקונים וגמדים באירלנד, אבל זה המקום שהיא תמיד חוזרת אליו כשהיא זקוקה לקצת קסם טהור, ירוק ורענן פורסם 25.7.11 |
חוויה ירוקה באירלנד
תגובות
תגובות
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 568
[name] => אירלנד
[slug] => ireland
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 568
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 129
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )
יונה ניצן הגיב:
לא ראיתי פיות באירלנד אבל ראיתי אנשים שמחים. מבטא משגע וקסם רב רב רב