איסלנד – טבע ללא גבולות

שטחה של מדינת איסלנד 103,000 קמ"ר, והיא משתרעת על כל שטחו של האי איסלנד, שהוא האי הגדול באירופה. האי נמצא בצפונו של האוקיינוס האטלנטי, בין קווי הרוחב 66º-63º צפון. החוף הדרומי-מזרחי של איסלנד מרוחק 798 ק"מ מסקוטלנד, הקצה המזרחי מרוחק 970 ק"מ מנורווגיה והפיורדים המערביים מרוחקים 287 ק"מ מגרנלנד. אורך האי המרכזי 300 ק"מ מצפון לדרום ו-500 ק"מ ממערב למזרח. יש לו צורה של ברווז, שראשו – הפיורדים המערביים (Westfjords). האי נמצא מדרום לחוג הארקטי, למעט כמה מאות מטרים באי Grimsey. יותר ממחצית שטחה של המדינה נמצא בגובה שלמעלה מ-400 מ'. עובדה מאוד משמעותית ברוחב גיאוגרפי זה.

איסלנד – מדריך מסע אחר, מסלולים כתבות ומידע

הנקודה הגבוהה ביותר, Hvannadalshnukur, מתנשאת לגובה של 2,119 מ'. מרבית האוכלוסייה מרוכזת בין עיר הבירה ריקייויק לבין ויק. איסלנד הוא אי צעיר מבחינה גיאולוגית. 52% ממנו הוא מישור מדברי, 11% שדות לבה, 4% הינם סנדור (sandur), כלומר דלתות חוליות, ו-12% הן כיפות קרח. רק 21% מהקרקעות ראויות לעיבוד חקלאי ולמגורים. איסלנד היא למעשה בליטה של סף תת ימי שהולך ונמשך מן האיים הבריטיים ועד גרינלנד. רובם של הרי הגעש ופתחי הגעש שבאיסלנד ערוכים ברצועה צרה יחסית, שמקבילה לחוף הדרומי-מזרחי. מבחינה געשית, האי הוא אחד המקומות הפעילים ביותר בעולם, כפי שאפשר להיווכח שוב ושוב לאורך השנים.

מצוקים דרמטיים בחוף המערבי של איסלנד

אירים, ויקינגים וקלטים

האיסלנדים הם ממוצא ויקינגי-נורווגי קדום, עם תערובת ניכרת של יסוד קלטי מאירלנד ובריטניה. משום כך הם דווקא פחות סקנדינבים מבני הארצות הנורדיות האחרות. איסלנד התגלתה בסוף המאה ה-8 על ידי נזירים איריים, אך אלו הקימו בה רק ישובים ארעיים. בשנת 847 התיישבו בה ויקינגים מנורווגיה, ואליהם הסתפחו מהגרים מן השבטים הקלטיים באירלנד ובצפון בריטניה. ייתכן מאד שספנים הגיעו אליה מאות שנים קודם לכן. בשנים שבין 330 ל-325 לפנה"ס יצא מ-Massilia (מרסיי) ספן יווני, עבר את עמודי הרקלס (גיברלטר), והפליג צפונה בחפשו נתיב מסחר לארצות הענבר והבדיל. הוא הקיף את בריטניה, "גילה" את האיים האורקניים (וכנראה גם את איי שטלנד) וביקר בחוף המערבי של נורווגיה. הוא תיאר אי בשם Ultima Thule: "ארץ הנמצאת במרחק של ששה ימי הפלגה צפונית לאנגליה, שם הים נקרש לגֶ'לי סמיך". כנראה שהוא לא ביקר באיסלנד, אך הדבר מוכיח כי הקלטים ועמי הצפון הכירו את האי. ב-930 הקימו התושבים את הרפובליקה האריסטוקרטית איסלנד (בעוד שבסקנדינביה היה המשטר מלוכני). מנהיגי העם היו מתכנסים אחת לשנה באלתינג (althing), מועצה מחוקקת ושופטת, שהיא כיום הפרלמנט העתיק בעולם. ב-983 גילו אנשי איסלנד את גרינלנד וייסדו את הרפובליקה הגרינלנדית. הם כנראה גילו גם את וינלנד (כיום צפון-מזרח אמריקה) והקימו בה מושבה.

טיול לאיסלנד הוא טיול שכולו טבע

בשנת 930 גילה הספן הויקינגי המפורסם "אריק האדום" את אמריקה. מול הכנסייה הגדולה בריקייויק ניצב פסלו, שהוענק על ידי ממשלת ארצות הברית, לציון אלף שנה לאירוע ההיסטורי. לפי החלטת האלתינג, נקבעה הנצרות, בשנת 1000, כדת רשמית. מתברר כי לא היה בכוחו של הפרלמנט לעצור בידי היצרים האנושיים. מאבקי הכוח והכסף היו חזקים יותר, ותקופת הפריחה הראשונה של איסלנד נסתיימה בשל מלחמות בין האצילים. ב-1262 הסתפחה הארץ מרצונה הטוב לשלטונם של מלכי נורווגיה. מחצית המאה ה-14 היתה תקופתה הגדולה של דנמרק. איחוד 'הסכם קלמר' (1354) כפה איחוד על ארצות סקנדינביה וב-1380 עברה איסלנד לרשות הכתר הדני, ונשארה בו, בעל כורחה, גם לאחר שנורווגיה נותקה מדנמרק. במאה ה-16 הנהיגה דנמרק את הרפורמציה בחוזק יד, ואיסלנד הפכה להיות לותרנית ונשארה כזאת עד היום. תקופת שלטון הזרים היתה תקופה של ירידה ודלדול, לעם ולארץ. מאמצע המאה ה-18 ירדה האוכלוסייה עד ל-35,000 נפש, המהפכה הצרפתית עוררה תסיסה מדינית וב-1845 חודש האלתינג כמועצה מייעצת. בהנהגתו של הגיבור הלאומי יון זיגורדסון התפשטה ונתחזקה חוקת העצמאות, אך עברו עוד כמאה שנה של התנתקות הדרגתית עד שאיסלנד זכתה לעצמאות מדינית מלאה ב-1944.

שלושה חודשים וחורף
איסלנד צפונית יחסית. נושקת לחוג הארקטי. למרות זאת האקלים הוא אוקיאני. לזרמי הים יש השפעה מכרעת על האקלים. זה של החוף הדרומי-מערבי מתון, בשל זרם הגולף, הגורם להתחממות האוויר ושומר על הפיורדים מפני התקרחות. החורף שם נוח יותר מאשר בניו יורק או ציריך. באזורי האקלים האוקיאני הקיצים קרירים והשמים מעוננים. החורף איננו קר במיוחד (°2-3 מתחת לאפס). מאידך, הצד השני של המטבע: השילוב של זרמים חמימים, בתוספת ים קוטבי קר ורכס הררי מעל הים, מניב משקעים מרובים. בינואר נהנית ריקייויק משלושה ימי שמש בלבד. ביולי, יום שמש אחד הוא הנורמה. האמרה האיסלנדית גורסת: "אם אינך אוהב את מזג האוויר כעת, המתן כמה דקות, הוא לבטח יהיה יותר גרוע…".

הזוהר הצפוני בשמי איסלנד | צילום: לשכת התיירות האיסלנדית iceland.is

בפנים הארץ, האקלים מחריף. חלקי האי הצפוניים, שעל ידם עוברות שלוחות של הזרם הגרינלנדי הקר, קרים הרבה יותר ודלים במשקעים. מזג האוויר משתפר כשמתקדמים צפונה ומערבה. המקומות הכי "שמשיים" הם אקוררי ומיווטן, והכי חם הוא Egilssatoir. הציניקנים טוענים שבאיסלנד יש ארבע עונות: יוני, יולי, אוגוסט, וחורף… בכל מקום באיסלנד מזג האוויר הפכפך, קשה לנחש מה יילד יום. האיסלנדים עצמם אומרים שהם חווים את ארבע עונות השנה ביום אחד.

עונת התיירות קצרה. בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים וקשה להשיג מקום בחדרים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפפין (Puffin), הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. ה-20 לחודש אוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. לטעמי זוהי תקופה יפהפייה. אפילו השבועיים הראשונים של ספטמבר מתאמים לטיול. אמנם קר יותר, אך הצבע האדמדם של עלי השלכת מעניק לטיול נופך רומנטי.

רק כ-21 אחוז מהקרקעות באיסלנד ראויות לעיבוד חקלאי ולמגורים

גיאולוגיה זה שם המשחק
הסיור ברחבי איסלנד, כמוהו כסיור בפלנטה אחרת: שדות לבה שחורים אינסופיים, שהרי שולחן אימתניים מתנשאים מעליהם. נחשולי ענק של בזלת, "צמות" לבה, מערות שהמים שחלחלו אליהם קפאו לנטיפי קרח, מעיינות של מים חמים שמעלים אדי קיטור המתמר מתוך הסלע הכחול. בתוך ה"ים" השחור הזה, מעל משטחי הטרוורטין והטוף, בוהקים קרחוני הענק באור יקרות. גושי הקרח של איסלנד תופשים שטח שגודלו למעלה ממחצית שטחה של מדינת ישראל. אלו הם גושי ענק לבנים, עטורים בכתמי מורֶנות שחורים וחרוצים בפסים כחולים מרהיבים. למרגלות הקרחונים נמתחות רצועות כסופות של נהרות שוצפים, המתפשטות בעמקים שפעם הכילו קרחונים גדולים הרבה יותר. סביב סביב, לאורך הדרך ממש, או במרחק הליכה קצר ממנה, שוצפים מפלי מים רועמים ומתמרים ענני קיטור וסילונות מים רותחים, ומולם גבעות וולקניות צבעוניות, בספקטרום עשיר של צבעים. הסמיכות הקרובה כל כך, הבלתי אפשרית כמעט, של הרי הגעש לקרחונים, העניקה לאיסלנד את הכינוי "אי הקרח והאש". בלב האי, מעבר להרים, לקרחונים ולשפע הירק, נמצאת איסלנד אחרת – מדברית, קרה ושוממה, ומנוקדת במעיינות חמים.

הדרמה הוולקנית ניכרת בכל פינה באיסלנד

ממול לדרמה הוולקנית הזאת, מעל הים, מזדקרים צוקים תלולים ועליהן זרועות מושבות ענק של עופות מים: שחפים, יסעורים, קורמורנים, סולות ועיטמים. ממעל, מרחפות להקות ענק של שחפיות. עופות המים מעניקים לאיסלנד משנה דרמה. שחפים מקננים בחורים שחפרו באדמה, להקות ענק של פפינים (Puffin), המכונים "תוכוני מים", מסחררות את העין והלב. כאשר מתקרבים למקומות הקינון של השחפיות הן עפות ממעל בשקשוק כנפיים, יורדות ב"בזים" על ראשו, ולעתים אינן מהססות מלנקר אותו, חווייה היצ'קוקית של ממש.


השם "גייזר" שהוענק לתופעה הגאולוגית מקורו באיסלנד | צילום: לשכת התיירות האיסלנדית iceland.is

יש באיסלנד פיורדים כחולים, אגמים, מרבדי פרחים, לווייתנים, דולפינים ולהקות ענק של שחפים, אך דומה וכל אילו הינם רק בונוס, מעיין תוספת משנית לדבר העיקרי. הגיאולוגיה היא שם המשחק. ליתר דיוק הוולקניזם. לא בכדי בחר בה ז'ול וורן כרקע לספרו "מסע אל בטן האדמה". השילוב של לועות מעשנים וענני קיטור מעוררים את דמיונו של כל אדם, וודאי של סופר עתיר השראה. בכל הנוגע לפעילות וולקנית, איסלנד היא האתר הסוער ביותר על פני כדור הארץ. האי הקטן הזה (יחסית), המבצבץ מתוכו של הרכס המרכז-אוקייני, הוא ספק הלבה הגדול ביותר בעולם. מתחת לקרחונים רוחשת פעילות וולקנית, ולעתים מתפרצים הרי הגעש, ולבה רותחת זוחלת וממיסה את המאסה הקפואה שמעליה. לא לחינם קיבל האי את כינויו המוכר כל כך: "ארץ הקרח והאש". סלעי הגופרית הצהובים והמכתשים הרבים מזכירים מראות של פני הירח. לא במקרה בחרו האמריקאים, בראשית שנות ה-60, את איסלנד כאתר אימונים של האסטרונאוטים לקראת הנחיתה על הירח.

מפלי דטיפוס האדירים במזרח איסלנד | צילום: ezioman

איסלנד הינה צווארים וולקניים, בהם התגבשה הבזלת במשושים יפהפיים, צמות קפואות של לבה, מערות פעורות בתוך הלבה ובהן נטיפי קרח, קניוני ענק, אגמים בתוך לועות שהתפוצצו, גייזרים, קיטור לבן העולה מן הקרקע, נביעות גיאותרמיות שצבען כחול, בוץ מבעבע, ועוד תופעות הגורמות למטייל לתחושה שאלוהים, מן הסתם, השתגע…

בזלת שהתגבשה בצורות של משושים יפהפיים

התפרצויות הלבה הרסניות: הן ממיסות שטחי קרח רבים וגורמות לשיטפונות של רפש. במשך 1070 השנים בהם קיים ישוב באיסלנד, פעלו למעלה מ-20 הרי געש (מתוך 107) ואירעו יותר ממאה התפרצויות געשיות. תופעת לוואי היא הגייזרים והמעיינות החמים. באיסלנד 250 אזורים גיאו-תרמיים ו-780 מעיינות חמים, שטמפרטורת המים הממוצעת בהם היא °75. החוף הדרומי של איסלנד הוא שטוח, ללא מפרצים. שאר החופים הם תלולים ומפורצים – בייחוד החופים שבמערב ובצפון, שהם תלולים במיוחד. פיורדים רבים חודרים לייבשה, וסביבם מצויים כמעט כל יישובי הקבע פנים הארץ ריק מאדם. התבליט הכללי של איסלנד קיבל את צורתו מבלייה של קרחונים, ומזכיר את צפון נורווגיה, בתוספת האלמנט הגעשי. לאורך החוף המערבי ישנן ביצות. מרבית האי הוא רמות נרחבות, ללא מים וצמחייה. שטחי הקרח העצומים והקרחונים, שמספרם מגיע ל-120, תופסים כשמינית משטח האי. הגדול שבשטח האי הוא ווטניוקול (Vatnajökull), ששטחו 8500 קמ"ר. באיסלנד אין כמעט עצים. היערות הקטנים, שצמחו במדרונות ובעמקים המוגנים מרוח, נכרתו במהלך הדורות לצורך הסקה ובנייה. ההלצה המקומית אומרת: "אם הלכת לאיבוד בתוך יער איסלנדי, כל שעלייך לעשות הוא לקום על רגלייך"…

במהלך טיול באיסלנד פוגשים עופות מים רבים

הטבע מככב, וכך גם הטרולים
זוהי ארץ ריקה. הטבע מככב לבדו, ללא פקקי תנועה, תורים ארוכים ואפילו ללא שלטי ענק המעידים על שייכות השמורה לרשות כזו או אחרת. איסלנד היא הזדמנות נפלאה לצאת לטבע, לשאוף במלוא הריאות את כל היופי להקשיב לציוץ הציפורים ולשתיקתה של הבזלת. הזדמנות להקשיב גם לקול הפנימי שנפשו יוצאת אל כל אלו. בשמורות הטבע ניתן ולפגוש לעתים את התושבים, רועי צאן שתקניים, או נהגי ג'יפים ענקיים, צאצאי ויקינגים וקֶלְטִים, שנאבקו בטבע ויכלו לו.

זהו טיול של טבע נטו, ללא חוויה היסטורית, ארכיאולוגית או תרבותית. אין בה מקדשי ענק, או קתדראלות מרשימות. אין בה מיכלאנג'לו, מאטיס או פיקאסו. התצוגה במוזיאון הלאומי היתה ממלאה בקושי שני חדרים במוזיאון ישראל, וחלק ממנה הינו יותר אתנוגראפי מאשר ארכיאולוגי. ההיסטוריה האנושית, בת אלף השנים, לא הקימה מונומנטים, אך הצמיחה את הסאגות, את המיתוסים הקדומים, ההגדות שנכתבו במאה ה-13, שבלעדיהם היינו מתקשים להכיר את המורשת הגרמנית. הסאגות ניכרות בכל מקום. האיסלנדים יודעים להצביע היכן נפל הגיבור גונאר מסוסו, ולהסביר כי העמק של אייסברגי הוא בעל צורת פרסה, משום שזוהי טביעת רגלו של סוס, סוסו של בלדר. יש המשווים את מיקומן של הסאגות בתרבות האיסלנדית למקומו של התנ"ך בתרבות הישראלית, שאפשר לטייל וליהנות מבלי להכיר אותן, אך ההתמצאות ברזיהן מקנה לטיול ממד נוסף.

דייג איסלנדי. האיסלנדים הם עם משכיל וחובב ספר אך האמונות בפיות וטרולים נפוצות גם כיום | צילום: גילי חסקין

האיסלנדים הם עם מחונך וחובב ספר, אולם באופן מפתיע הם חדורי אמונות, שהיינו מכנים אותם "טפלות". גם אנשים משכילים מוכנים להישבע בנקיטת חפץ שנתקלו בפייה, חברות בנייה מתחשבות במיקומם של שדים, הטרולים ארוכי האף ושרוטי העין הם חזיון נפרץ ובמקומות רבים ישנם שרידים המתעדים את נוכחותם של האלפים, יצורים זעירים שלעתים מביאים ברכה ולעתים פגיעתם רעה. יותר ויותר אנשים מגיעים מאירופה לאי המבודד כדי ללמוד על אותם יצורים זעירים. לספקנים שבינינו, שמצהירים באוזניהם שעד שלא ייראו במו עיניהם, לא יאמינו, משיבים האיסלנדים: "אם תאמין, תראה".

לאתר האינטנרט של גילי חסקין