תפריט עמוד

מדי קיץ, למשך כחודשיים וחצי, מוכפלת אוכלוסיית איסלנד. בין יוני לאמצע אוגוסט מגיעים לאי הצפוני כ־300 אלף תיירים, וזהו בערך גם מספר התושבים החיים בו דרך קבע. לצערי, ואולי גם קצת לשמחתי, מרבית התיירים לא יראו יותר משלושה אתרי חובה – עיר הבירה רייקיאוויק (Reykjavík), הלגונה הכחולה ומעגל הזהב הכולל את ת'ינגוודליר (Pingvellir – האות האיסלנדית הדומה ל־P מבוטאת כמו th), את הגייזר ואת מפלי גולפוס (Gullfoss). הסיבה לכך מורכבת מגורמים כמו מחיר גבוה לכל יום טיול, חוסר מודעות ובמיוחד חשש מהבלתי נודע.

איסלנד – מדריך מסע אחר, מסלולים כתבות ומידע

תיירים רבים המגיעים לאיסלנד לביקור קצר חושבים בטעות שמדובר בארץ קשה לטיול המחייבת נסיעה ברכב שטח. מקצתם אף סבורים שבאי משופע הקרחונים מסתובבים דובים לבנים. אלא שהאמת היא שרוב האתרים התיירותיים באיסלנד נגישים לרכב רגיל וגם קרובים לכביש 1, הכביש הטבעתי המקיף את האי. אם אין לכם עניין מיוחד בנהיגת שטח או רצון לחצות את האי במרכזו, לא מומלץ לשכור רכב שטח, שעלותו גבוהה בהרבה ממה שתשלמו בעבור שכירת רכב רגיל. מה גם שחברות השכרת הרכבים לא לוקחות סיכון וכל נזק שנגרם לרכב כתוצאה מנהיגת שטח או מחציית ערוצי מים היא באחריות השוכר ועל חשבונו.

במסלול בן חמישה ימים אפשר לראות את אתרי החובה, אבל גם כמה אתרים נוספים באי המלא בתופעות טבע מרתקות. קרחונים, התפרצויות וולקניות, שברים גיאולוגיים ושיטפונות משנים ללא הרף את המורפולוגיה שלו והופכים אותו למרתק ומיוחד. גם לאחר עשרות ביקורים באיסלנד עדיין אני מוצא כל פעם משהו חדש.

היום הראשון: נחיתה וטבילה במים חמים
כמעט כל מטייל המגיע לאיסלנד נוחת בשדה התעופה על שם לייף אייריקסון, יליד איסלנד, בנו של אריק האדום, שהגיע ליבשת אמריקה כבר במהלך המאה ה־11. שדה התעופה נמצא בעיר קפּלאוויק (Keflavík) הממוקמת בדרום־מערב האי בחצי האי רייקיאנס (Reykjanes), מרחק של כארבעים קילומטר מהבירה רייקיאוויק. זה לא המקום היפה או המעניין ביותר להתחיל בו טיול באיסלנד. הנוף מורכב ברובו משפכי לבה עתיקים מכוסים בטחב, ורוחות חזקות המנשבות מהים גם הן לא ממש מהוות קבלת פנים לבבית. אבל אל דאגה, הגעתם לאחד המקומות המדהימים על כדור הארץ.

המים המהבילים של הלגונה הכחולה. תענוג גדול בצירוף יתרונות רפואיים

אם נחַתם בקפלאוויק בצהריים או אחר הצהריים תוכלו לנסוע ללגונה הכחולה לטבילה מרגיעה במים הגיאותרמיים. הלגונה היא מי עודפים של קידוח גיאותרמי, שכמוהו ישנם רבים באיסלנד. המים התגלו כבעלי תכונות רפואיות טובות, והאיסלנדים ניצלו את קרבת האתר לשדה התעופה ולרייקיאוויק הבירה והפכו את המקום לאחד האתרים הפופולריים ביותר למטיילים באי. אם לא הבאתם בגדי ים או מגבות תוכלו לשכור כאלה בכניסה, ולגשת לרחוץ תחת כיפת השמים בלגונה בעלת הצבע התכלכל המיוחד. טמפרטורת המים נעה בין 40-30 מעלות, בעוד הטמפרטורה בחוץ במהלך הקיץ נעה בין 5־15 מעלות. תחתית הלגונה מכוסה בוץ מיוחד שאותו מורחים על הגוף.

מהלגונה אפשר לנסוע לבירה רייקיאוויק וללון באחד המלונות שבה, אבל מומלץ לעשות את הלילה הראשון במלון Glymur הנמצא במרחק של כשעתיים נסיעה משדה התעופה. עיצוב בטוב טעם ומיקום על צלע הר המשקיף על מפרץ הלווייתנים, פיורד רחב צפונית לרייקיאוויק, הופכים אותו לאפשרות לינה מוצלחת. אם מגיעים במהלך אוגוסט, ספטמבר או בחודשי החורף יש סיכויים טובים לראות את הזוהר הצפוני. בשאר ימות השנה, בין מאי לתחילת אוגוסט, השמש זורחת 24 שעות ביממה, ולכן אי אפשר לראות את התופעה המיוחדת הזאת.

לינה – לאלו המעדיפים לעשות את הלילה ברייקיאוויק מומלץ ללון במלון Odinsve או במלון Borg, שניהם מלונות בוטיק במרכז העיר. מלון Odinsve קרוב מאוד לכנסיית הטלגרימסקירקיה (Hallgrimskirkja) שמקומתה העליונה אפשר להשקיף על העיר. חזית הכנסייה בנויה בצורת משושי בזלת ובסמוך לה ניצב פסל מרשים של לייף אייריקסון.

מסלול היום הראשון: קפלאוויק – הלגונה הכחולה – רייקיאוויק; כ-60 ק"מ


מפלי גולפוס. קרני השמש בשעות אחר הצהריים מעניקות להם גוון זהוב | הצילום באדיבות לשכת התיירות של דרום איסלנד

היום השני: מעגל הזהב
היום השני של הטיול מוקדש לשלושת האתרים המתוירים ביותר באיסלנד – ת'ינגוודליר, גייסיר ומפלי גולפוס – והוא היום היחיד שבו תראו אוטובוסים עמוסים בתיירים שמגיעים לאי במסגרת טיולי שיט ועוצרים ליום־יומיים באי. מרייקיאוויק נוסעים צפונה אל היציאה מהעיר ופונים מזרחה בכביש מספר 36 המוביל לת'ינגוודליר. הכביש סלול וחולף על פני פלגי מים ושדות מרעה לסוסים ולכבשים כשברקע הר הגעש הכבוי אסיה (Esja) התוחם את רייקיאוויק מצפון.

ת'ינגוודליר הוא אתר מורשת לאומי היסטורי. בשנת 930 לספירה נוסד כאן האלת'ינגי (Alpingi), אסיפת העם השנתית שהאיסלנדים מחשיבים אותה באור רומנטי הפרלמנט הראשון בעולם. מלבד החשיבות ההיסטורית של המקום זו גם שמורת טבע נפלאה ואחת השמורות המוכרזות היחידות באי. מומלץ להחנות את הרכב בתצפית על אגם ת'ינגוודלוואטן (Pingvallavatn) שממנה רואים היטב את מקום כינוס האלת'ינגי שבסמוך אליו שוכנת כנסייה קטנה וציורית מעץ. אפשר לנסוע עם הרכב עד סמוך לכנסייה ולבמת האבן שעליה נערכו דיוני האסיפה. הכניסה חופשית כמו לכל אתרי הטבע באיסלנד (למוזיאונים ולגלריות הכניסה בתשלום).

הנקודה הבאה במעגל הזהב התיירותי היא גייסיר (Geysir), מילה איסלנדית שפירושה "המתפרץ". האיסלנדים קראו כך לגייזר המקומי הזה אך בשפות אחרות הפכה המילה לשם בינלאומי לתופעה. נוסעים מזרחה על כביש מספר 365. זוהי דרך עפר טובה הסגורה במהלך החורף, אך בחודשי הקיץ היא עבירה לכל כלי רכב. לאחר כשעה מתחבר הכביש לדרך 35 קרוב למתחם הגייזר. מרחוק כבר תבחינו בענני קיטור העולים מקידוחים הנעשים בסביבה וגם מנביעות מים חמים בקרבת האתר.

גייזר מתפרץ. לא לעמוד נגד הרוח | צילום: Dieter Schweizer, cc-by-sa 3.0

הגייזר המפורסם כמעט שאינו פעיל והגישה אליו מוגבלת מאוד, אך במתחם ישנו גייזר פעיל אחר המכונה בשם סטרוהקור (Strokkur), שפירושו מחבצת החמאה. הוא מתפרץ כל כמה דקות לגובה הנע מחמישה מטרים עד ל־22 מטר וסביבו מבעבעות בריכות מים חמים. בזמן שאתם מתפעמים מההתפרצויות ומצלמים אותן, הקפידו שלא לעמוד נגד כיוון הרוח כדי לא לחטוף מקלחת מים רותחים. מול אתר הגייזר ישנה תחנת דלק עם מזנון וחנות מזכרות.

בהמשך אותו הכביש נמצאים מפלי גולפוס, מפלי הזהב, אתר התיירות השלישי בסיבוב. ביום בהיר נראה ברקע קרחון לאונגיוקוטְל (Langjokull), הקרחון השני בגודלו באיסלנד המשתרע על שטח של כ־950 קילומטר רבוע. מפלי גולפוס, שנקראים מפלי הזהב בשל הצבע השוטף אותם בשעות אחר הצהריים בימי הקיץ, הם חלק מנהר הקוויטאו (Hvitá) שמקורו בהפשרת קרחון לאונגיוקוטל. המפלים המדורגים המרשימים נופלים לתוך קניון בזלתי עמוק מאוד. מומלץ להצטייד במעיל גשם בגלל הרסס הרב העולה מהמפל ומקירות הקניון. מהמפלים חוזרים לכיוון הגייזר בכביש 35 ופונים דרומה לכיוון כביש מספר 1.

לינה – מומלץ ללון במלון Ranga הסמוך לעיירה הטלה (Hella). זהו מלון בוטיק השייך לרשת המלונות Icelandair.

מסלול היום השני: ת'ינגוודליר – גייסיר – מפלי גולפוס; כ-200 ק"מ

שפכי לבה מהמאה ה-18 מכוסים בטחב ירוק שמעניק להם מראה מסתורי

היום השלישי: קרחונים ומפלים
היום השלישי מתמקד באזור קרחון מירדלסיוקוטל (Mýrdalsjökull) ששטחו כ־590 קילומטר רבוע והוא ממוקם בחוף הדרומי של האי. חלקו הדרומי של כביש מספר 1 הוא לדעתי היפה ביותר בכביש הטבעתי. הנוסעים בו זוכים לראות קרחונים מקרוב, חופי ים פראיים, צוקים, שפכי לבה, הרי געש ועוד.
מהטלה נוסעים מזרחה לכיוון עמק ת'ורסמורק (Porsmork) כשברקע ניצב חרוט געשי מושלם. זהו הר הגעש הקלה (Hekla) המתנשא לגובה של 1,491 מטר. את שמו, שפירושו גיהינום, קיבל ההר בשל האמונה שרווחה בימי הביניים כי זהו שער הכניסה שדרכו על רוחות המתים להיכנס לגיהינום. זהו אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר באי והוא מתפרץ כל כמה שנים. באופק נראים וסטמנָאֶייאַר (Vestmannaeyjar), קבוצת איים הנמצאים לא רחוק מהחוף שנוצרו כתוצאה מהתפרצויות וולקניות. האי המיושב הוא היימָאֵיי (Haimaey) והאי המפורסם והצעיר ביותר הוא האי סורטסיי (Surtsey) שעלה אל פני הים בשנת 1963 כתוצאה מהתפרצות געשית תת ימית.

על מנת להגיע אל עמק ת'ורסמורק יש לפנות בכביש 210F. מיד לאחר הפנייה תבחינו במפל המרשים סליאלנדספוס (Seljalandsfoss). מרחבת החניה ישנו מסלול הליכה קל העולה אל המפל ומאפשר גישה אל מאחוריו. מומלץ לבקר בו אחר הצהריים, אז נופל עליו האור בצורה מושלמת. אף שהטיול בעמק ת'ורסמורק מיועד לבעלי רכב שטח בלבד, אפשר לעשות אותו בסיור מאורגן באוטובוס שטח גבוה המתאים לחצייה של הנהרות העמוקים. ההצטרפות לסיור חוסכת את הסיכון שבחציית נהרות גועשים ואת החשש מפני הנזק שעלול להיגרם לרכב. את הכרטיסים אפשר לרכוש בחברות תיירות איסלנדיות שונות, ומומלץ לעשות זאת מראש. את הרכב השכור תוכלו להשאיר ברחבת החניה הסמוכה למפל סליאלנדספוס ולעלות לאוטובוס שגם יחזיר אתכם לנקודת היציאה.

העמק מוקף שלושה קרחונים ומנקז את מי ההפשרה שלהם אל הים בעשרות נחלים ונהרות. במהלך הנסיעה אל תוך העמק חוצים לגונה גדולה הנובעת מתוך לשון קרח בשם גיגיוקל (Gigjökull). במרכז העמק ישנה נקודת יציאה לטרקים קצרים וארוכים באזור. מסלול מומלץ הוא זה המטפס מאתר הקמפינג הוסדלור
(Húsadalur) אל פסגת הר ולאנוקור (Valahnkur) בגובה של 458 מטר שממנו ישנה תצפית עוצרת נשימה על העמק, על הנחלים ועל שלושת הקרחונים. מומלץ להביא ארוחת פיקניק כי אפשרויות המזון בתוך העמק מוגבלות ויקרות.

האוטובוס יוצא חזרה בשעות אחר הצהריים. לאחר שחזרתם אל הרכב המשיכו מזרחה אל מפל סקוגאפוס (Skógafoss) הנמצא אף הוא בסמוך לכביש הטבעתי. זהו מפל מרשים הנופל מגובה של 61 מטר ברעש וברסס אדירים. את היום מומלץ לסיים בדירהולאיי (Dyrhólaey), צוק מרשים הנמתח מעל הים בקשת. כדי להגיע אליו יש לרדת לכביש מספר 218 לפי השילוט לדרך עפר הטובה לכל רכב. זוהי הנקודה הדרומית ביותר באי האיסלנדי ובמהלך האביב והקיץ מקננות על הצוק מאות ציפורי ים שונות. במהלך החודשים מאי־אמצע יולי המקום סגור בגלל קינון הציפורים.

לינה – את הלילה אפשר לעשות במלון Dyrholaey, מלון חווה צנוע ונעים.

מסלול היום השלישי: עמק ת'ורסמורק – מפל הסקוגאפוס – דירהולאיי; כ־150 ק"מ

צוק דירהולאיי. הנקודה הדרומית ביותר באי

היום הרביעי: דיונות של חול שחור, וברקע קרחון
הנוף לאורך הקטע של כביש 1 מושפע מקרחון מירדָלסיוקוטְל (Mýrdalsjökull) ומהר הגעש קטלה (Katla) הנמצא מתחתיו, מהר הגעש לאקָגיגר (Lakagigar), מהקרחון וטנָיוקוטל (Vatnajökull) ומהר הגעש שמתחתיו אורייפָיוקוטְל (Öraefajökull). התפרצויות געשיות תת קרחוניות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה גרמו לשיטפונות אדירים שיצרו לצד פסגות הקרחונים סנדור (Sandur), מעין מדבר חול שחור המכסה את קו החוף הדרומי. בנוסף נראים לצד הדרך שפכי לבה מסוף המאה ה־18 המכוסים בכריות טחב ירוק, מה שמעניק לאזור מראה מסתורי במיוחד כשיש ערפל. קצת לפני העיירה קירקיובייארקלויסטור (Kirkjubaejarklaustur) יש נקודת עצירה המאפשרת צילום מקרוב של שפך הלבה המוזר הזה שמקורו בהתפרצות געשית של הלאקגיגר.

ככל שניסע מזרחה ניכנס אל אותו חלק של האי המושפע מקרחון וטניוקוטל, הקרחון הגדול ביותר באירופה המשתרע על פני 8,300 קילומטר רבוע (כשליש ממדינת ישראל) וחולש על כל חלקו הדרום־מזרחי של האי. כביש 1 סלול לאורך החלק הדרומי של הקרחון ואפשר לראות ממנו את הקרחונים היורדים מכיפת הקרח ויוצרים עמקים וקניונים.

שמורת סקפטפטְל (Skaftafell), שמורה מוכרזת ואהובה מאוד על איסלנדים ועל תיירים המגיעים לערוך בה מגוון טרקים, נמצאת בסמוך לכביש. בתחומי השמורה יש אתר קמפינג מצוין ומסודר. מסלול ההליכה הפופלרי והקל ביותר הוא זה העולה מהחניון אל המפל השחור, סוורטיפוס (Svartifoss), מפל דק וציורי שמאחוריו שוכן קיר משושי בזלת מהיפים באי. זהו מסלול של כשעה וחצי עד שעתיים בשביל ברור וקל להליכה. אם יש לכם זמן תוכלו גם לעלות לנקודות תצפית שעל הקרחונים השונים.

המפל השחור בשמורת סקפטפטל. מפל דק וציורי נופל על קיר בזלת יפהפה | הצילום באדיבות לשכת התיירות של דרום איסלנד

מול פסגת הקרחון נמצא כֵּף מסתורי ומיוחד בשם אינגולפסהופדי (Ingólfshöfdi). זאת נקודה שלא תרצו להחמיץ. הצוק המוקף דיונות חול שחורות נמצא בלב הסנדור ונושק לאוקיינוס האטלנטי. הדרך היחידה להגיע אליו היא בסיור מאורגן היוצא מנקודה קבועה לא רחוק משמורת סקפטפטל (נסיעה של כחצי שעה). בין השאר, אפשר להגיע בעגלה רתומה לטרקטור דרך הלגונות והאזור החולי עד למרגלות הכף. משם מטפסים ברגל אל ראש הכף הנקרא על שמו של אינגולפור ארנדרסון, מי שנחשב המתיישב הוויקינגי הראשון באי. הנוף שמסביב, דיונות חול שחורות וברקע הקרחון, ביזארי לחלוטין. שיא הביקור הוא מושבות הקינון הענקיות של פאפינים (Puffin) השוהים באי ממאי עד לסוף יולי. צוקי האי מלאים בעופות הים הצבעוניים שנראים כמו הכלאה בין תוכי לפינגווין. במקום תמצאו גם עופות ים נוספים כמו חמסנים, אוריות, סולות ועוד. מומלץ להביא מקל הליכה המשמש להרתעת החמסנים התוקפניים בעונת הקינון.

לינה – את הלילה אפשר להעביר במלון Skaftafell הנמצא בסמוך לשמורה.

מסלול היום הרביעי: שמורת סקפטפטל – אינגולפסהופדי; כ-200 ק"מ

לגונת הקרחונים. אחת האטרקציות המצולמות ביותר באיסלנד

היום החמישי: לגונת הקרחונים
יום הטיול החמישי מתמקד בקרחון וטניוקוטל ובתופעות הקשורות בו. ממשיכים שוב מזרחה בכביש 1, על החלק שנסלל רק בשנות השבעים. עד אז היו מערב האי ומזרחו מנותקים זה מזה בשל השיטפונות שגרמו התפרצויות וולקניות. רק באמצע שנות השבעים הצליחו האיסלנדים לבנות מערכת גשרים חזקה דיה מעל הנהרות. בחלק הדרום־מזרחי של האי ושל הקרחון נמצאת האטרקציה שהיא אולי המצולמת ביותר באיסלנד – לגונת הקרחונים יוקולסרלון (Jökulsárlón).

לשון ים החודרת אל מתחת לקרחון גורמת לו להישבר. חלקים ממנו נופלים אל הלגונה וצפים בה מספר שנים עד להפשרתם. הלגונה, ששימשה אתר צילומים לסרטים כמו ג'יימס בונד וטומב ריידר, הולכת וגדלה בקצב מהיר מאז שנות השלושים. בסמוך לכביש 1, שממנו נראית הלגונה היטב, יש מזנון, שירותים ומעגן סירות. תוכלו לצאת לשיט של כחצי שעה ברכב אמפיבי בין הקרחונים ובמהלכו תקבלו הסבר על היווצרות הלגונה ועל התכונות המיוחדות של קרח בן אלף שנה. עם קצת מזל תוכלו גם לחזות בכלבי ים המגיעים מהים אל תוך הלגונה. אפשר להעביר בלגונה כמה שעות צילום של קרחונים המשתקפים במים ושל שינויי האור לאורך היום, וגם לצאת לטיול רגלי לאורך חופיה. משם ממשיכים מזרחה אל העיירה הופּן (Höfn), שם אפשר להחזיר את הרכב השכור ולחזור בטיסה לרייקיאוויק.

מסלול היום החמישי: לגונת הקרחונים; כ-120 ק"מ

מפת המסלול

לטיולי הבוטיק של דודו בן צור

 

מונטנגרו בסרטון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: