אוכל רחוב – איפה אוכלים מה

מיום שבני האדם עברו לגור בערים, הם גילו את האפשרות המרנינה למכור (ולאכול) אוכל ברחוב. ברומי העתיקה מכרו לחם וזיתים בדוכנים, במזרח אסיה היו אלו מאכלי איטריות, באפריקה שיפודי בשר צצו ברחובות הערים. וברגע שבני האדם גילו את נפלאות האוכל המהיר, שמוכן מול העיניים ממש באמצע הרחוב, הם לא הפסיקו לאכול: על פי נתונים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בכל יום 2.5 מיליון אנשים ניזונים מאוכל רחוב.

אבל אל תטעו. למרות הדמיון, אוכל רחוב הוא היפוכו הגמור של מזון מהיר. את שניהם אמנם מכינים בזריזות ואוכלים בלי הרבה גינונים בצלחות חד פעמיות או מתוך שקית נייר, אבל פה נגמר הדמיון. המבורגר של רשת של מזון מהיר – בין אם תקנו אותו בפריז, בסייגון, במוסקבה או ביוהנסבורג – תמיד יוגש בלחמנייה עגולה בלוויית אותן תוספות ואותם רטבים. לעומת זאת, אוכל רחוב משקף להפליא את התרבות המקומית, על כל המשתמע מכך.

בכל העולם תמצאו דוכנים שמציעים מעדנים מקומיים, כאלה שאפשר לאכול בעמידה, בישיבה על כיסא מתקפל או על ספסל בפארק, אפילו תוך כדי הליכה. אבל המגוון, ההיצע ודרך ההגשה שונה ממדינה למדינה, מעיר לעיר, אפילו משכונה לשכונה. את לביבות התירס שנמכרות בכיכרות של מקסיקו סיטי לא תמצאו לצד דוכני הדונר קבב באיסטנבול. שיפודי החגבים שנאכלים בשקיקה בסין לא מזכירים כלל את הצ'יפס השמנמן המלווה ברוטב מיונז שנמכר ברחובות אמסטרדם. זוהי גדולתו של אוכל רחוב: הוא משקף באופן מושלם את התרבות ממנה הוא בא, וחשוב לא פחות – הוא זמין, זול וטעים.

אז מה תמצאו איפה? לפניכם סקירה של כמה ממאכלי הרחוב הנמכרים ברחבי העולם. אלו רק טעימות בודדות מתוך מבחר מסחרר שאין לו סוף. ואם תהיתם – לא שכחנו את הפלפל, השווארמה והסביח שלנו. בשבילם אתם לא צריכים אותנו, אפשר פשוט לצאת לרחוב ולקנות מנה עם חומוס, טחינה וסלט קצוץ דק. בתיאבון!

דוכן דמפלינגס בסין | צילום: רוברט צ'רצ'יל

אסיה: המלכה האמיתית של אוכל הרחוב

אסיה היא אלופת האלופות של אוכל רחוב. בין אם תטיילו בקוריאה, בתאילנד, בסין או בהודו – בכל מקום ובכל קרן רחוב תגלו אוכל צבעוני ומגוון מאין כמוהו. מאכלים נמכרים בדוכנים, מתוך סלי קש התלויים על הכתפיים, מסירים המונחים על המדרכה, בסירות קלות השטות על הנהר. לצד מעדנים כמו כיסוני בצק מאודים ואיטריות מוקפצות עם ירקות תגלו מאכלים רבים שנראים זרים ומוזרים לחיך המערבי אבל נאכלים בהנאה על ידי המקומיים. גם אם לא תעזו לטעום גלמים של טוואי המשי ("תולעי משי"), שבלולים שלוקים או חגבים מטוגנים, אל תפספסו את המראות, הקולות והריחות המסחררים.

סין
נוהגים לומר שהסינים אוכלים כל דבר שיש לו רגלים, חוץ מאשר את השולחן. אבל כמו הרבה סטריאוטיפים, גם האמרה הזאת אינה מדויקת: הסינים אוכלים גם הרבה מאוד דברים שאין להם רגלים, כמו נחשים וצלופחים. בדוכני האוכל המקומיים תוכלו למצוא אינספור מאכלים מטוגנים, אפויים, צלויים או מאודים – החל בדברים מוכרים וקלים לעיכול לתייר המערבי ועד מיני חרקים ותולעים. אם אתם רוצים לטעום מעדנים מקומיים מבלי להרגיש שאתם משתתפים בפרק קשה במיוחד של "הישרדות", נסו את הדים סאם (dim sum), כיסוני בצק מטוגנים או מאודים, ממולאים בבשר, בירקות או בתערובת של השניים.

דוכן בהודו. עולם ומלאו של צבעים וטעמים | צילום: McKay Savage / flickr

הודו
אם התגברתם על החשש (הטבעי והמובן) והעזתם לאכול בדוכני רחוב בהודו, תגלו עולם ומלאו של מאכלים טעימים ביותר, חלקם חריפים להפליא, אחרים מתוקים. ברבים מהדוכנים תמצאו גרסאות שונות של צ'אאט (Chaat), מילה הינדית שפירושה "טעימות". אלו הם מגוון חטיפים ממולאים ומטוגנים, שמוגשים לצד רטבים שונים ותערובות תבלינים. בין סוגי הצ'אאט אפשר למצוא סמוסה (samosa) – מאפי בצק ממולאים ומטוגנים, ופאניפורי (panipuri) – כדורי בצק פריכים מטוגנים בשמן עמוק במילוי תפוחי אדמה ובליווי רוטב מתוק או חריף.

יפן
ברחבי יפן יש אינספור דוכני רחוב שמוכרים איטריות. אבל לפני שאתם מתחילים לאכול, רצוי לפתח מיומנות מסוימת עם מקלות האכילה כדי להימנע ממבוכה ציבורית. בין השאר מומלץ לנסות סובה (soba) – אטריות דקות עשויות מכוסמת שמוגשות קרות עם רוטב או בתוך מרק בשר חם. בדוכנים השונים אפשר למצוא גם ניקומן (nikuman), הגרסה המקומית לדים סאם הסיניים, ומיני עוגות וממתקים. עם זאת, כדאי לדעת הקינוחים היפנים המסורתיים לא מזכירים כלל וכלל את אלו המוגשים במערב – אל תתפלאו אם העוגייה החמודה בצורת דג שקניתם בדוכן רחוב ממולאת בממרח מתקתק של שעועית מעוכה.

ברחבי יפן יש אינספור דוכני רחוב שמוכרים אטריות | צילום: אייסטוק

אוסטרליה: לא קל לעיכול

הרבה דברים נפלאים אפשר להגיד על אוסטרליה, וכולם נכונים: הטבע מרהיב, האנשים לבביים ומסבירי פנים, הדרכים יפהפיות, החופים נהדרים, העולם התת-ימי עשיר להדהים. אבל דבר אחד קשה למצוא פה – אוכל רחוב מסעיר ומרגש, מהסוג שתמצאו ברחובות ובכיכרות של בנגקוק, סיאול או סייגון. אז חפשו ריגושים מסוג אחר ביבשת המכונה דאון-אנדר (למטה מתחת), ואל אוכל הרחוב פנו בעיקר כשהרעב מתחיל לזחול במעלה הבטן ואתם זקוקים להרגיע אותו במהירות ובמחיר נוח.
אחד המאכלים האהובים, שהפך ממש למאכל לאומי, הוא עוגת בשר, שריד למורשת הבריטית (אם כי באנגליה עצמה תתקשו למצוא עוגת בשר מסורתית בדוכני רחוב). בכל מקום ובכל פינה (וגם בניו זילנד השכנה) נמכרות גרסאות שונות לעוגת הבשר האהובה, כשהבסיס זהה: מעטפת של בצק שאוצרת בתוכה בשר קצוץ או טחון טבול ברוטב. לעיתים המילוי כולל גם בצל ואפונה ירוקה (מקופסה, מה חשבתם?). המהדרין מורחים על העוגה הזאת שכבה נדיבה של קטשופ או רוטב עגבניות. אם אחרי הביס הראשון תחייכו, בביס החמישי העוגה תתמקם טוב-טוב בתוך הבטן ואחרי הביס האחרון יש סיכוי שתפרצו ביבבה קלה.

וכן, אנחנו יודעים שלא אומרים איכס על אוכל, אבל את הגרסה שנקראת פלוטר (floater) קשה לנו במיוחד לעכל. מה זה פלוטר? קחו עוגת בשר קטנה, כסו אותה בתלולית נאה של קטשופ והניחו לצוף בתוך מרק אפונה סמיך. הצלחתם לסיים הכל יפה מהצלחת? אתם ראויים לתואר "אוֹזי של כבוד".

עוגת בשר אוסטרלית. אחרי שמסיימים פורצים ביבבה קלה | צילום: פיטר האלאס

אפריקה: לטעום, אבל בזהירות

אוכל רחוב נפוץ מאוד בכל רחבי היבשת ולמעשה הוא משמש כמקור תזונה מרכזי  לתושבי הערים. אבל למרות הפופולריות שלו, האוכל שמבושל ונמכר על אם הדרך ובפינות הרחוב לא בהכרח יטיב עם הבטן המערבית. מבדיקות שערך בגאנה הארגון האנגלי Natural Resources Institue עולה כי ברבים מדוכני המזון המקומיים רמת ההיגיינה ירודה למדי. בסקר אחר, שנערך בבנין, שבמערב אפריקה, 57 אחוז מהנסקרים אמרו כי חשו ברע אחרי שאכלו אוכל רחוב. עם זאת, חבל להחמיץ את המעדנים האותנטיים, לכן העצה שלנו היא להשתמש בהיגיון בריא. אם, למשל, אתם רואים שלסיר שלפניכם הוספו מים מתוך גיגית או דלי, כדאי לדלג על המאכל המתבשל.

אוכל רחוב בבנין. מי שיעז לטעום יגלה מטבח מגוון ועשיר | צילום: פיטר ויסימה

גאנה
בדוכנים המקומיים אפשר למצוא מנות מערב אפריקאיות טיפוסיות כמו יאם (סוג של בטטה) מטוגן, קנקי (Kenkey) – בצק שעבר תסיסה ארוכה, נעטף בעלי בננה ובושל או אודה, ופופו (fufu) – מאכל עמילני מירקות שורש שבושלו במים ונמעכו למעין עיסה בצקית. קנקי ופופו נאכלים בדרך כלל בלוויית מרק או רוטב. בדוכנים אפשר גם למצוא שפע של פירות כמו מנגו, תפוזים ובננות, מאכלי אורז שונים ומגוונים, ולמי שהתגעגע יש גם קבב.

בנין
תירס, שעועית, יאם, אורז, אננס, בוטנים, אגוזי קשיו – אלה הם רק כמה מרכיבים של המטבח המקומי העשיר. אחד המעדנים הפופולריים ביותר, שתמצאו בכל פינה, נקרא קלואי קלואי (klui klui) – מקלוני בוטנים מטוגנים. נשמע מעניין? הנה המתכון, למקרה שתרצו להביא את טעמי בנין למטבח הפרטי: טוחנים בוטנים קלויים (לא מומלחים!) בבלנדר עד לקבלת עיסה במרקם של חמאת בוטנים. מניחים בצד בטמפרטורת החדר למשך יום-יומיים, עד שהשמן נפרד ועולה למעלה. מרחיקים את שכבת השמן (כדאי לשמור לטיגון או בישול בעתיד). מעיסת הבוטנים נוטלים קומץ ומגלגלים לצורה של נחש או מקל קטן. מטגנים ומגישים.

מרק חלזונות בשוק הססגוני של כיכר ג'מע אל פנה במרקש | צילום: דייניס דריקס

מרוקו
בסמטאות הערים העתיקות של מרוקו ובשווקים הססגוניים יתגלו לנגד עינכם מראות שכמו נלקחו מתוך סיפורי אלף לילה ולילה – ערימות של תבלינים בצבעים מסחררים, מיני נקניקים צלויים, קלחי תירס שנקלו על אש פתוחה, עוגות, מאפים וממתקים שיגרמו לכם להזיל ריר, וגם מאכלים פחות צפויים כמו מרק חלזונות. רוצים לטעום? המוכר יתקע כף בתוך ערימה ענקית של חלזונות מבושלים (כולל ה"בית" שלהם) ויעביר לקערת מרק. האמיצים יזכו למנה שבמסעדה צרפתית היתה עולה פי כמה וכמה.

אירופה

באירופה אוהבים לאכול ברחוב. ברחובות הערים נפוץ המראה של עובדים שיצאו להפסקת הצהריים, יושבים על ספסל עם שקיות נייר שבהן הארוחה שזה עתה קנו בדוכן הסמוך. לצד מאכלים לאומיים רבים, כמו הרינג בהולנד וקרפ בצרפת, נפוצים דוכני רחוב בהם מוכרים מאכלים שהובאו על ידי מהגרים. דוכני שווארמה למשל, נפוצים מאוד ברחובות הערים הגדולות באירופה. גם במדינות בהן מאכלי הרחוב פחות נפוצים, אפשר להתענג על מטעמים שונים שנמכרים בדוכנים בשווקים, בירידים ובאירועים מיוחדים. בשווקי חג המולד, שמתקיימים בכיכרות המרכזיות של רבות מערי אירופה, אפשר לטעום יין חם וממתקים מסורתיים לצד מאכלים עממיים כמו נקניקיות צלויות.

כריכי הרינג בדוכן בהולנד. בנוסף תמצאו כאן גם צלופח מעושן | צילום: ראול וורנד

הולנד
ברחבי הולנד אפשר למצוא עשרות דוכנים בהם מוכרים אוכל רחוב מכל הסוגים והמינים, ורבים מהתיירים במדינה שמחים על האפשרות לאכול ארוחת צהריים שכזאת ולהוזיל מעט את עלויות הביקור במדינה הלא זולה הזו. מאכל הרחוב הפופולרי ביותר בהולנד הוא דג הרינג חתוך לפרוסות שמוגש בדרך כלל על צלחת קרטון או בליווי לחמניה ובצל קצוץ. בדוכני ההרינג ניתן להשיג לרוב דגים נוספים וכן צלופח מעושן, הנקרא פאלינג.
מאכל פופולרי נוסף שנפוץ בהולנד ולמעשה בכל ארצות בנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג) הוא צ'יפס. דוכנים רבים מוכרים מנה של צ'יפס המוגש עם רטבים שונים, והמנה הנועזת מכולן נקראת אורלוג (oorlog), כלומר, "מלחמה": מנה של צ'יפס בליווי מיונז ורוטב בוטנים.
ומה לקינוח? ההולנדים מצטיינים במיוחד בשילוב של פחמימות וסוכר, והמתוקים נמכרים לרוב בעגלות, אליהן תגיעו לרוב בעקבות שובל הריח הנפלא שממלא את האוויר. אל תפספסו את הסטרופ וופל – וופל הולנדי חם שבין שני חצאיו מרוחים קרם קרמל וחמאה. אפשר להשיג אותו גם בגרסה תעשייתית שנמכרת בסופרמרקטים, אבל אין כמו הדבר האמיתי שיוצא חם מהטוסטר.

קרפים צרפתיים. יש גרסאות מתוקות ומלוחות | צילום: David Monniaux, GFDL

צרפת
הצרפתים מצטיינים בכל מה שקשור לאוכל טוב, וגם אוכל הרחוב נעשה כאן עם הרבה טעם טוב ועידון. אם התקציב שלכם לא מאפשר לכם לסעוד במסעדות של שלושה כוכבי מישלן, תוכלו להתענג על מיטב הקולינריה הצרפתית גם ברחוב, ובזול. מאכל הרחוב הפופולרי ביותר בצרפת הוא הקרפ, שנמכר כאן לא רק בגרסה המתוקה המוכרת בישראל, אלא גם במגוון גרסאות מלוחות – עם גבינות, נקניקים, ירקות ועוד. המנה המכונה "קרפ קומפלט" מוגשת עם ירך חזיר מעושן, גבינה מגוררת וביצה. זוהי ארוחה טעימה, זולה ומשביעה.
כריכים מבאגט במגוון מילויים מהווים גם הם מאכל רחוב פופולרי. אפשר לקנות אותם מוכנים, אבל אם רוצים להיות צרפתים עד הסוף עדיף להרכיב אותם לבד, עם באגט מהבולנז'רי, גבינות מהפרומז'רי ונקניקים מהשרקוטרי. מראה שכיח הוא של זוגות שיוצאים לפיקניק רומנטי בפארק, או על גדות נהר הסן עם כריך מבאגט ובקבוק יין. אוכלוסיית המהגרים מצפון אפריקה הביאה לצרפת מאכלים נוספים, צרפתיים פחות, כמו שווארמה וסנדוויץ' תוניסאי. וכשבא לכם מתוק כדאי לשוב לדוכן הקרפים, והפעם בשביל קרפ עם ממרח שוקולד (לרוב נוטלה) ובננה, או ליקר גראן מרנייה וסוכר. את אחד מהמעדנים הגדולים של אוכל הרחוב הצרפתי ניתן להשיג רק בחורף. אלו הם הערמונים הקלויים, שנמכרים כמעט בכל פינה בפריז בימים הקרים, ממלאים את האוויר בארומה נפלאה ומוגשים בשקיות נייר. כמה פשוט, ככה טעים.

ארנצ'יני, כדורי אורז ממולאים במוצרלה ומטוגנים, מאכל רחוב פופולרי באיטליה

איטליה
באיטליה, בעיקר בצפון המדינה, אוכל הרחוב לא מאוד נפוץ, ומעטים המקומיים שאוכלים ברחובות. בדרום מקובל יותר לראות דוכנים של מאכלי רחוב, בעיקר בנאפולי ובסיציליה. האיטלקים כנראה אוהבים להתענג על האוכל שלהם לאורך זמן, רצוי בליווי יין טוב, וליהנות מכל ביס. ולמרות כל זאת, האיטלקים המציאו את מאכל הרחוב האולטימטיבי, שהפך לפופולרי בכל העולם – הפיצה. הבצק הפריך עם רוטב העגבניות והגבינה מוכר ברחבי העולם בגרסתו העגולה, אבל באיטליה אוכלים את הפיצה העגולה רק במסעדות, ואילו בדוכני הרחוב היא נמכרת דווקא בריבועים או מלבנים, והבצק שלה דק להפליא. מעדן נפלא נוסף שאוכלים כאן ברחוב הוא הסופלי, המכונה גם ארנצ'יני – אלה הם כדורי אורז הממולאים בגבינת מוצרלה, מצופים בפירורי לחם ועוברים טיגון עמוק. במרכז איטליה נפוץ סנדוויץ' הפורקטה – בשר חזיר צלוי ומתובל, המוגש בלחמניה. אבל התענוג הגדול מכולם הוא הגלידה האיטלקית המופלאה. ג'לטריות יש בכל פינה, באלו שמכבדות את עצמן מייצרים את הגלידה במקום. קשה לחשוב על הנאה גדולה יותר משיטוט ברחובות רומא או פירנצה עם גביע גלידה ביד.

אמריקה

רבים ההבדלים בין אמריקה הצפונית לדרומית, גם בכל הקשור לאוכל. אמנם, בכל רחבי אמריקה אוהבים לאכול ברחוב, אבל כאן נגמר הדמיון. באמריקה הצפונית רבים מדוכני אוכל הרחוב מציעים ג'אנק פוד, ואילו במרכז אמריקה ובדרומה, למרות שגם שם טיגון הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה, יש הרבה יותר ירקות ופירות שמוסיפים הרבה בריאות, וגם הרבה צבע, למאכלי הרחוב. באמריקה הצפונית נראה שכולם תמיד ממהרים ולכן אוכלים כמעט כל דבר ברחוב ואפילו בנסיעה ברכבת התחתית. בדרומה של אמריקה, אוכל הרחוב הוא חלק מהתרבות המקומית וגם האכילה ברחוב היא פעמים רבות אירוע חברתי.

נקניקייה בלחמניה. מאכל הרחוב הפופולרי ביותר בארצות הברית | צילום: אייסטוק

ארצות הברית וקנדה
ארצות הברית היא מולדת המזון המהיר והג'אנק פוד, ואלו מככבים גם בדוכני הרחוב. אוכל בריא זה לא, בין אם מדובר בעוף מטוגן בציפוי פריך או בדונאטס – אותן סופגניות שבמרכזן חור והן מצופות בשלל ציפויים מתוקים. בהתאם לכך, מאכל הרחוב הפופולרי ביותר בארצות הברית הוא ההוט דוג, נקניקייה בלחמניה. המהדרין מוסיפים כרוב חמוץ, בצל קצוץ, חרדל וקטשופ. דוכני נקניקיות יש כמעט בכל פינה, חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות. אחד ה"מוסדות" בתחום הוא דוכן הנקניקיות של NATHAN'S, ששוכן בטיילת של קוני איילנד בניו יורק. לא מעט אנשים טוענים שאלו הנקניקיות הטובות בעולם. הנקניקיות פופולריות במיוחד גם בקנדה, שם החוקים המקומיים מגבילים אכילת אוכל רחוב וברחובות העיר אפשר למצוא בעיקר דוכני נקניקיות ונקניקים.
אבל לא רק המבורגרים, נקניקיות ופיצות אפשר למצוא בדוכני הרחוב בארצות הברית. כיאה למדינת מהגרים, אפשר לאכול בארצות הברית כל דבר כמעט: החל ממאכלים ממקסיקו השכנה ועד למטעמים שמקורם באסיה הרחוקה. בארצות הברית, ניו יורק היא המלכה הבלתי מעורערת של אוכל הרחוב. כאן אפשר לאכול פרעצל נהדר בברוקלין, פיצות דקיקות בליטל איטלי ודים סאם ודמפלינגס בצ'יינה טאון. גם בתחום הקינוחים לא תתאכזבו – גלידות איטלקיות (או סיניות בטעמי שעועית אדומה וואסבי לנועזים), וופלים בלגיים עם מבחר תוספות ודונאטס במגוון ציפויים – רחובות ניו יורק הם מקום מצוין לשבור בו את הדיאטה.

שיפודי בשר ניצלים על גחלים בדוכן ברביקיו בברזיל | צילום: אייסטוק

ברזיל
המטבח הברזילאי הוא ערב-רב של טעמים, עם השפעות פורטוגליות, אפריקאיות ואינדיאניות. חומרי הגלם כוללים הרבה אורז לבן, שעועית שחורה, ירקות שורש, בשר, שלל תבלינים פיקנטיים, וכמובן שפע של פירות טרופיים. את הפירות הטרופיים אפשר לקנות גם ברחוב, והמגוון עצום: אננס, מנגו, קוקוס, גויאבות, פאפיה, אסאי ועוד ועוד. את הפירות אפשר לאכול כמו שהם, אך מפתה אף יותר לגשת לאחד מאינספור דוכני המיצים, שם סוחטים מהם שייק עסיסי, עם חלב או בלי. יש גם כמה משקאות ייחודיים לברזיל, כמו משקה האסאי, העשיר בויטמינים שלאחרונה הפך פופולרי גם בארץ, משקה קשיו ומיץ קוקוס, אותו שותים בקש שננעץ בתוך אגוז קוקוס. את השתייה כדאי ללוות באוכל וגם ממנו יש בשפע ברחוב. מאכלי הרחוב הפופולריים ביותר כוללים "מוקיקה", קציצות סרטנים מטוגנות, ופנקייקס העשויים טפיוקה עם מילוי מלוח של נקניק וגבינה או מילוי מתוק של חלב מרוכז. ובל נשכח את לחם הגבינה – לחמניות העשויות מקמח תירס וגבינה.
אחד התענוגות הגדולים של ברזיל הוא אכילה בחופים. בחופי ריו אפשר לטעום, בעיקר בסופי שבוע, מגוון מטעמים. לא צריך לטרוח, המוכרים יגיעו עד למקום מרבצכם ויציעו את מרכולתם. אחד המאכלים האהובים ביותר הוא גבינת מותכת על מקל, שמוגשת פעמים רבות עם אורגנו ודבש.