מסע אחר | מדריך טנזניה וזנזיבר

28 / 92

28 מדריך
האחרונים הפשירה כשליש מכמות
הקרח שעל פסגת הקילימנג’רו
— התחממות כדור הארץ קטלנית
במיוחד באזור הטרופי. ההר, ששיאו
, מהווה 1889 –נכבש לראשונה ב
יעד פופולרי לטיפוס, שאורך שישה
עד שבעה ימים לפסגת קיבו.
ק”מ ממנו נמצא 70 במרחק של
), החמישי בגובהו Meru( הר מרו
באפריקה, המתנשא לגובה של
מ’. מטיילים רומנטיקנים 4,560
מדמים אותו לאחיו הקטן והמתוסכל
של הקילימנג’רו. על המחסור בהילת
הגובה והפרסום, מפצים בעלי החיים
הרבים הנקרים בדרך. למרגלות
ההרים נמצאים האזורים הפוריים
ביותר בטנזניה, בהם מגדלים קפה
ותה.
מכאן קצרה הדרך לשמורות
החשובות של טנזניה. הנסיעה
עוברת דרך אזורים חקלאיים, כשמכל
עבר נראים עצי פפאיה ומנגו. ילדי
בית ספר בבגדיהם המגוהצים
חולפים על פני המטיילים, איכרים
עובדים בשדות. בדרך רואים גם
מחזות פחות נעימים, כמו עוני
ועליבות. אפריקה מכה במטייל
בכמה כיוונים — קסומה ומייאשת.
השמורות הגדולות
יש מגוון פארק הלאומי ארושהב
של מערכות אקולוגיות: יער גשם
הררי, חורש עצי שיטה, סוואנות,
אזורי ביצה ועוד. בתחום השמורה,
לצד הר הגעש מרו, פעור לוע ענק,
בקוטר שלושה קילומטרים, שנוצר
מהתמוטטות קירות הר הגעש
נגורדוטו. גלשנו אל הקלדרה כדי
לראות שם חסידות שמקורן הצהוב
מקנה להן משנה יופי וחסידות מרבו
מכוערות להפליא. עוד ראינו שם
מינים רבים של עופות מים, תאו
ענק, זברות שחצו את דרך העפר
בשעטה רבת עוצמה, עדר של
אימפלות ודיק דיק (צביון בעברית),
האנטילופה הקטנה בעולם. כבונוס
קיבלנו את קופי הקולובוס השחור –
לבן, שזהו אחד הריכוזים הגדולים
שלהם באפריקה המשוונית.
למחרת בבוקר המשכנו אל השבר
המזרח אפריקאי, אותו שבר גיאולוגי
גדול ממדים, החוצה את היבשת