מדינה מפותחת, ובוודאי עיר מפותחת, נמדדת גם בדרך שהיא מתייחסת לחלשים ביותר, חסרי הזכויות והקול. לשבחה של עיריית תל אביב יש לומר שהיא העיר המתקדמת ביותר בארץ בתחום זה. תל אביב השכילה להבין שהעובדים הזרים הם חלק ממציאות החיים בעיר, ואם היא לא רוצה בעוד דור או שניים מובלעות מצוקה של מהגרים לא חוקיים, מובטלים ומיואשים, מוטב לה לעשות משהו כבר עכשיו. ואכן, בעוד המדינה מתנכרת לאחריותה ביצירת הבעיה ומנסה להתמודד איתה בנשק הגירוש, שלא הוכיח את עצמו כיעיל בשום מקום בעולם, תל אביב נוקטת מדיניות אחרת. עיריית תל אביב מפעילה את מסיל"ה (מרכז סיוע לקהילה הזרה), ובמסגרתו עובדים סוציאליים מנסים לתת מענה לבעיות חברתיות של קהילות המהגרים, מבעיות בתוך המשפחה, דרך השתלמויות לגננות במוסדות חינוכיים שמארגנים הזרים לעצמם ועד הדרכה כיצד להיערך למלחמה בשיתוף עם פיקוד העורף. בעוד מדיניות הממשלה נלחמת במנהיגי הקהילות, עוצרת ומגרשת אותם, בתל אביב מעדיפים לעבוד מולם. במסיל"ה מפעילה העירייה תוכנית השתלמות למנהיגות הקהילתית מתוך הבנה ששני הצדדים מרוויחים מכך. בעיר פועל בחסות העירייה גם בית הספר היחיד שפונה במובהק לאוכלוסיית ילדי העובדים הזרים, בית הספר ביאליק. בתל אביב פועל גם סניף של ארגון רופאים לזכויות אדם, שבו נותנים רופאים מתנדבים סיוע רפואי כמעט בחינם. אולי כדאי שמדינת ישראל תלמד מתל אביב ותקבל כמה החלטות אמיצות, כמו הענקת זכויות לזרים שכבר נמצאים כאן ואכיפת חוקי מדינת ישראל נגד ניצול עובדים, וכך תהיה הבאה של עובדים זרים נוספים לא משתלמת? התשובות הללו יקבעו במידה רבה איך תיראה תל אביב, ועימה המדינה כולה, בעשר השנים הבאות. |