במהלך ההיסטוריה עלו אחת לכמה מאות שנים ממלכות בורמזיות שונות ששלטו על כל הארץ, עד להשתלטות הסופית של הבריטים על המדינה ב־1885. החל משנות השלושים ובימי מלחמת העולם השנייה, הוביל אונג־סאן, המנהיג הרוחני והלאומי החשוב ביותר של מיאנמר, את המאבק לעצמאותה. אונג־סאן נרצח ביולי 1947, אך מאבקו צלח והמדינה זכתה לעצמאות ב־1948. אולם גם לאחר עצמאותה לא הצליחה מיאנמר לפתור את הקונפליקטים הפנימיים בה. ב־1962 תפס את השלטון נה־וין, שהחל את "הדרך הבורמזית לסוציאליזם". ב־1988, לאחר מרד סטודנטים שהסתיים בדיכוי צבאי רווי דמים, הוא הקים את הסלורק (SLORC) והשליט במיאנמר שלטון של חונטה רודנית וקיצונית בחוקיה ובאכזריותה. ב־1997 הסלורק שינה את שמו ל־ SPDCוהוא הכוח השולט בבורמה גם כיום. נה־וין המשיך להשפיע על הפוליטיקה הבורמזית גם מאחורי הקלעים כמעט עד יום מותו, ב־2002. אונג־סאן־סו־צ'י — בתו של אונג־סאן — מנהיגה את האופוזיציה הדמוקרטית המתנגדת לשלטון הצבאי בארצה. היא קיבלה פרס נובל לשלום ב־1991 ויושבת במאסר בית בשל פעילותה הפוליטית גם היום.
