איך התחיל הכל

תהליך זה נמשך עד 1987, אז הורה בג"ץ לעצור את הייבוש, בעקבות עתירה של עמותת "יפו יפת ימים" ו"ראביטה" – העמותה למען ערביי יפו. אולם הנזק נעשה. שבעים אחוזים מהחוף של יפו נעלמו.
על פי בקשת העמותה ובהנחייתה, הכין האדריכל מרדכי דוברבסקי תוכנית להרחבת מפרץ הזכוכית לחוף רחצה שישלש את החוף שיש ליפו, ולהפיכת ההר לגן גדול עם מצפורים וטראסות ים תיכוניות. רוני מילוא הבטיח. לא קיים.
במהלך 1998, בראשית ימיו של רון חולדאי כראש העיר, הגשתי לעירייה תוכנית רעיונית לשיקום החוף והגן שבעורפו. על התוכנית היו חתומים מעצבים ואדריכלי נוף ישראלים בעלי שם, ביולוג ימי וגיאומורפולוג. העירייה של חולדאי השתעשעה ברעיון, אבל אולי מפני שהוא ישים, זול, יפה ונכון, הם חזרו למה שהם יודעים לעשות מצוין – כלום. עכשיו מדברים על שמונה מיליון שקל שיוקצו לשיקום ב־2007. המאבק נמשך.
צור שיזף

תגובת עיריית תל אביב־יפו:
יפו עברה לראש רשימת סדר העדיפויות העירוני עם בחירתו של רון חולדאי לראשות העירייה בשנת 1998, ואכן המשלמה ליפו מטפלת בכל ההיבטים הקשורים לחיי התושבים, כחלק ממדיניות של העדפה מתקנת והאצת תהליכי פיתוח ושיקום. משנת 2000 ועד היום הושקעו ביפו יותר מ־300 מיליון שקל בתוכניות פיתוח סביבתיות והושם דגש גדול על שיפור איכות חיי התושבים.
מדרון יפו היווה במשך עשרות שנים מפגע אסתטי, שהחמיץ פוטנציאל עצום מבחינת שימושי טיול ונופש. על שטח המדרון חלה תוכנית מתאר המייעדת את חלקו המערבי לפארק (כולל אפשרות של הגדלת שטח הייבוש) ואת חלקו המזרחי והצפוני לבנייה למגורים ולמלונאות. יישום התוכנית מתעכב במשך שנים, ולפיכך הורה חולדאי לנקוט בצעדי ביניים עד לאישורה.
להכנת התוכניות גויסה אדריכלית הנוף עליזה ברוידא. בכוונתנו להביא לפינוי חלק נכבד מהפסולת במקום, ליצור חיבורים בין שכונת עג'מי לשטח הפארק, לטפל במדרון הפסולת, וזאת על ידי פינוי פסולת ויצירת שיפועים ממותנים אל החוף, יצירת מערכת שבילים וגינון.
עבודת התכנון נמצאת בשלב הבדיקות הראשוניות, ובכלל זה בדיקת נושא מחזור עודפי העפר. התוכניות ייעשו כמובן בשיתוף הגורמים הסטטוטוריים הנוגעים בדבר, כמו לשכת התכנון והמשרד לאיכות הסביבה, ובשיתוף והתייעצות עם הציבור והתושבים באזור.
אנו מקווים שהכשרת שטח המדרון כאזור טיול ובילוי המחובר לים תהווה שיפור משמעותי ברווחת ובאיכות חייהם של תושבי יפו, כמו גם מנוף נוסף בפיתוח העיר יפו.
דרור אמיר, מנכ"ל המשלמה ליפו

תגובת מינהל מקרקעי ישראל:
המתחם הקרוי "מדרון יפו" תוכנן במסגרת תוכנית מתארית תא/2236 ומאפשר פיתוח של שכונת מגורים בצד פיתוח שטח ציבורי נרחב ויצירת חוף ומפרץ רחצה לכלל התושבים בסביבה. אישורה של התוכנית נעשה לאחר שמיעת מאות התנגדויות בוועדה המחוזית בשנת 1995.
במסגרת הכנת התוכנית נערכו בדיקות הנדסיות על מנת להשיג איזון בין נפח הפסולת הקיים בשטח ובין היקף הייבוש הנדרש. על ידי הייבוש ובניית קיר ים כנדרש בתוכנית, ניתן לאפשר את מטרותיה אשר בין השאר היו לקדם ולפתח שכונת מגורים ושטחי ציבור נרחבים לתושבים. כדי לשמור על אופייה של שכונת עג'מי ממזרח, נבחן בינוי קפדני. בתוכניות מפורטות לכשתתגבשנה לאזור זה ניתן יהיה לאפשר בנייה אשר תשתלב במרקם החיים הקיים ותרד בהדרגה מערבה. התכנון לווה על ידי אדריכלים, יועצי נוף, יועצים ימיים ועוד.
אין חולק על כך כי יש לטפל במדרון בכלים הסטטוטוריים והכלכליים למען אותן מטרות אשר היו לעיני המתכננים, המינהל והעירייה וכל ועדות התכנון אשר אישרו את התוכנית. לאחרונה גובשו עקרונות לקידום תכנון מפורט על ידי המינהל והעירייה ועל פיהם תפתח העירייה את השטח הציבורי הפתוח.

יעקב הראל, מ"מ דוברת מינהל מקרקעי ישראל