מידע מעשי (או איך מגשימים את החלום)

הגעה
רוב חברות התעופה, כמו Continental Airlines, טסות דרך ארצות הברית, מסלול שמחייב אשרה לארצות הברית. אין צורך באשרה כזאת בחלופה הספרדית Iberia Airlines שעוצרת לחניות ביניים במדריד ובקוסטה ריקה.
> מחיר כרטיס ישראל־פנמה הוא 1,200־1,400 דולר. נוחתים בשדה התעופה של פנמה סיטי, מרחק ארבעים דקות נסיעה מהעיר.

עונה מומלצת
האקלים חם ולח, 27־33 מעלות בממוצע בכל ימות השנה, ורק בהרים הגבוהים קריר יותר, ובסך הכל נוח לטיול. ינואר־מרס הם העונה היבשה יותר (כעשרים מילימטר גשם בחודש), ולכן נוחים יותר לטיול. אוקטובר־נובמבר הם העונה הגשומה. אנחנו היינו באוקטובר וזכינו למזג אוויר מופלא. מזל.

תקציב
טיול של חודש למשפחה של ארבעה < עלה לנו כ־10,000 דולר. הטיסות הן החלק היקר – כ־1,200 דולר לאדם. רכב שכור עולה כ־90 דולר ליום. הארוחות עלו 60־70 דולר ביום. לינה – כ־30 דולר ללילה. לבזבוזים הקצבנו כ־500 דולר.

טיפים לחיסכון
אולי בגלל התיירות המעטה אין בפנמה הנחות רבות לילדים ולמשפחות, אך הכניסה לשמורות זולה (כ־3 דולר לאדם). אוכל: חפשו את מסעדות הפועלים, שם האוכל הכי טעים והמחירים אינם גבוהים מ־8 דולר לאדם. לינה: חפשו צימרים ברחוב – כל בית עם שילוט להשכרה עדיף על מלון (בררו אם יש שירותים ומים חמים).

ציוד
בגדים קלים וכביסים (חולצות טריקו ומכנסיים קלים), נעליים, כלי רחצה, בגדי ים, משקפות ותכשיר דוחה יתושים. בהרים צריך מעיל פליס. אם חסר משהו, יש קניונים נהדרים בכל עיר, והכל זול לעומת הארץ.

תחבורה
יש אוטובוסים זולים לכל עיירה וכפר, אבל הכי נוח לשכור רכב. על ג'יפ מרווח תשלמו כ־90 דולר ליום, על רכב פרטי 50־60 דולר ליום. כבישי פנמה מועטים, ופרט לכביש פאן אמריקן והכבישים בערים הגדולות, הם ברמה נמוכה ובחלקם אף דרכי עפר. עם זאת, התנועה דלילה ולא קשה לנהוג.

לינה
ברוב פנמה יש אפשרויות לינה בכל הרמות: מלונות יוקרתיים של 300 דולר ללילה, מלונות חביבים של 20 דולר לחדר (שלושה כוכבים) או צימרים מקסימים ב־50 דולר לכל המשפחה. בבוקאס דל טורו כדאי להזמין מקום מראש.

אוכל
האוכל מצוין, מגוון ובכל הרמות: ממסעדות גורמה של מאכלי ים או בשרים ועד למטבחים ביתיים פשוטים שמגישים עוף, אורז ועדשים. אנחנו נהנינו דווקא ממסעדות הפועלים שבצדי הכבישים, שבהן גילינו ארוחות "כמו בבית".

בריאות
לא קיבלנו חיסונים, אבל כדאי להתייעץ במרפאות המטיילים של משרד הבריאות, כי לעתים יש שינוי בהנחיות. מרכזים רפואיים בסטנדרטים אמריקאיים יש בכל עיר גדולה, ויש בית חולים מעולה בפנמה סיטי. הבעיות מתחילות כשנמצאים הרחק מהציביליזציה, במקום שרק רכב שטח יכול להגיע אליו, ופתאום אחד הילדים חולה או נפצע. מקרה כזה קרה לנו, והגענו בתוך יומיים לעיר דוויד (David), אבל רצוי להצטייד בעזרה ראשונה. באזורי יער כדאי לטייל בנעליים למרות החום.

קשיים אפשריים
הגשם הטרופי בא בהפתעה, וכדאי תמיד להצטייד במעילי גשם קלים.
שוטרים בכבישים עוצרים לפעמים נהגים שנראים בעלי רכוש (תיירים למשל…) רק כדי לקבל שוחד (הם אומרים שהם צמאים).

מה לא כדאי לעשות
לא להתחכם ולא להסתבך עם שוטרים ואנשי חוק. אין הומור. זה עלול להיגרר למצבים לא נעימים.

זמנים
בכל אזור שהינו יומיים עד ארבעה ימים. אם זמנכם בידכם, שווה להשתקע בבוקאס דל טורו ובסן בלאס לפחות שלושה־ארבעה ימים בכל ארכיפלג. את השהות בהרים הגבוהים צריך לתכנן לפי הפעילויות שרוצים: אם רוכבים על סוסים שווה להוסיף יום, רוצים טיול בג'ונגל – מוסיפים עוד יום וכדומה.

מידע לתייר
המידע מצומצם למדי. קיימת רשת מידע לתייר שסניפיה ממוקמים במרכזים הגדולים כמו בפנמה סיטי ובדוויד. אבל גם שם תיאלצו לחפש את דובר האנגלית היחיד, ולא תקבלו המלצות אישיות אלא רק פרוספקטים ומפות של אתרי תיירות מרכזיים.

שפה
בספרים כתוב שיש 14 אחוז דוברי אנגלית בפנמה. לא פגשנו אותם. במילים אחרות, בלי ספרדית בסיסית קשה לטייל. מחוץ לפנמה סיטי מעטים דוברים אנגלית, וסיטואציות מסוימות הופכות לסיוט בהעדר תקשורת. כדאי לצאת עם ידיעה, ולו חלקית, של ספרדית ולהצטייד בשיחון.

מטבע
למטבע המקומי קוראים בלבואה, אבל זהו בעצם דולר אמריקאי.

אינטרנט
בכל הערים הגדולות אפשר למצוא אינטרנט קפה, ברוב המלונות אין אפשרות כזו.
www.panamatours.com
www.panamatravels.com
www.panamainfo.com