מידע מעשי (או איך מגשימים את החלום)

אשרות וטיסות
יש צורך באשרת כניסה להודו. את הבקשה לאשרה מגישים בשגרירות הודו בישראל (רחוב הירקון 140, תל אביב), ותוקפה הוא חצי שנה מרגע קבלתה. עם קצת השתדלות אפשר לקבל אשרה לשנה, רק צריך להקפיד שזו תהיה אשרה שלא מצריכה לצאת מהודו אחרי שישה חודשים. ילדים עד גיל 16 לא צריכים לצאת מהודו כדי לחדש אשרה. מהארץ אפשר לנחות בדלהי שבצפון (עדיף לנוסעים בקיץ) או במומבאי בדרום.

עונה מומלצת
הימלאיה: ספטמבר־נובמבר, כשאגן הגנגס, פנג'ב והדרום חמים מדי. במקומות עד גובה 2,500 מטר, כמו דהרמסלה, אפשר גם במרס־אפריל.
עמק הגנגס: אוקטובר־מרס. לפני ואחרי חם מדי.
דרום (ממומבאי דרומה): דצמבר־מרס. אחר כך חוזרים שוב לכיוון ההרים או מוצאים מקום עם בריזה ליד החוף.

ציוד ותקציב
הודו היא המקום להרגיש בעל אמצעים. קצת חיסכון, השכרת דירה, שנת שבתון (למי שיכול),
ואין שום מניעה כלכלית לנסוע (מחיה שם היא פחות ממה שצורכת משפחה ממוצעת בארץ). עבור טיסת ילדים משלמים בין שליש לחצי מחיר, כך שמשפחה ממוצעת של שני הורים ושלושה ילדים יכולה לרכוש כרטיסי טיסה להודו ובחזרה בכ־2,000 דולר.
החודש הראשון הוא התאקלמות, ובו מתברר שיש יותר מדי ציוד – יותר מדי תרמילים, ספרים ומשחקים. אחרי שלושה חודשי מסע מתגבש תקציב המסע על 1,200־1,500 דולר לחודש כולל הכל: מלונות נקיים עם שירותים צמודים וחדרים נחמדים (10־40 שקל לחדר), רכבות, אוטובוסים וארוחות שמחירן למשפחה נע בין 25 ל־80 שקל לארוחה, קניות של בדים, ספרים, גלידות, מים מינרליים, פירות ומיצי פירות כשמתחשק. חלק מהבילוי המשפחתי השבועי הוא באינטרנט, שנמצא בכל מקום; לא מהיר, אבל זול יחסית (2־5 שקלים לשעה) ומאפשר ברוב המקומות קריאה בעברית ושליחת הודעות. הטלפונים יקרים יחסית (דולר לדקה), אבל בכל חור בהודו יש טלפון, והיום עם הסקייפ דרך המחשבים — עוד יותר זול.

טיפים לחיסכון
רכבת ואוטובוס: עד גיל 12 – 50 אחוז בכל המחלקות.
חברות תעופה: עד גיל 12 – 33 אחוז הנחה (הודו ודרום־מזרח אסיה). בטיסות פנים בהודו ולנפאל – 50 אחוז עד גיל 12, 33 אחוז עד גיל 18, וכן כרטיס צעיר עד גיל 30.
מוזיאונים: חינם לילדים עד גיל 18.

תחבורה
אוטובוס מקומי: יש בכל מקום. בהימלאיה הם נוסעים כמו בני אדם, בדרום הם מטורפים לא קטנים (12 שעות, 5.5 שקל לאדם, חצי מחיר לילד). לא נורא נוח, לא נורא לא נוח, ויש מספיק בננות, סמוסות ובוטנים לקנות בדרך. יש גם אוטובוסים מהירים ונוחים יותר, אבל שום אוטובוס הודי לא שווה כמו רכבת ממוצעת.
רכבות: ראו מסגרת.
ג'יפים: אמצעי תחבורה נוח וגמיש, מגיע עם נהג ורלוונטי בעיקר בהימלאיה. נסיעות של 250־400 קילומטר אפשר לערוך בג'יפים שיאספו אתכם מהמלון ויובילו תוך טיול אל היעד הבא. המחירים משתנים והם בסביבות 200־300 שקל לג'יפ ליום או למסע עד היעד, תלוי בסיכום. הכבישים לא טובים במיוחד, איטיים ומפותלים.

לינה
בהימלאיה כדאי ללון בבתים של לדאקים שהם הפכו למלונות קטנים (בסביבות 15 שקל ללילה).
מלונות נחמדים ונקיים באזורים אחרים עולים 40־80 שקל למשפחה.
הזמנה מראש: בדרך כלל אין שום בעיה להגיע למקום ולמצוא בו חדר פנוי. מקום שבו כדאי לשקול הזמנת מקום מראש הוא ורנאסי, שם מומלץ ללון רק על גדת הגנגס.

אוכל
בכל עיר גדולה יש אוכל מערבי (כולל פיצות והמבורגר), אבל האוכל ההודי טעים ומזין, וכשמלכתחילה הגישה מול הילדים היא שזה מה שאוכלים, זה עובר בסדר גמור.
כשרות: מכיוון שרוב אוכל הרחוב בהודו צמחוני, בעיית הכשרות כמעט שלא קיימת. ומכיוון שגם אוכלי הבשר הם בדרך כלל מוסלמים, אין שם חזיר. למקפידים ממש – יש מוצרי בסיס רבים כל כך שלא בעיה לבשל בכל מקום אוכל צמחוני נפלא.

בריאות
את איומי המחלות אפשר להקטין על ידי חיסונים, שתיית מים מינרליים או מיצים ושטיפת פירות וירקות. במקרה של מחלה יש בכל עיר גדולה מוסדות של רפואה ציבורית או רופאים פרטיים ובתי מרקחת. במקרה של מחלה במקום נידח כדאי להגיע בהקדם האפשרי לעיר גדולה. בפנייה למרפאות בהודו יש לשלם מראש ולבקש קבלות וגם דו"ח רפואי כדי שתוכלו להתייעץ עם רופא בישראל.
אם טסים מדלהי ללה צריך לתת לגוף יומיים־שלושה לנוח, להירגע ולהתרגל לגובה ולדלילות החמצן.
יש לברר בלשכת הבריאות לפחות חודש וחצי לפני הנסיעה מהם החיסונים והטיפולים המונעים שצריך לקבל, וכן לקבל מידע על טיפולים ראשוניים בשעת חירום. את רשימת מרפאות החיסונים בארץ ראו באתר האינטרנט של משרד הבריאות: http://www.health.gov.il

ריכוזי ישראלים
אם אמרנו שלהימצא בחברת מטיילים ישראלים יכול להיות מרווח, כדאי שנגיד איפה מוצאים קיבוצים כאלה: בדהרמסלה שבצפון המדינה, מנאלי (או בכפר הסמוך ושישט), פושקר, ורנאסי, גואה ופהאר גנג' שבדלהי.

בתי חב"ד
בתי חב"ד שפתוחים במשך כל השנה יש בדלהי, בפונה ובמומבאי. בשאר המקומות הסניפים פתוחים רק בעונת התיירות: פושקר, גואה, מנאלי, רישיקש, דהרמסלה, דהרמקוט וקאסול.

אינטרנט
http://india-tourism.com — אתר התיירות הרשמי של הודו.
www.leh-ladakh.com – אתר עם אפשרויות הטיול באזור לדאק.
http://www.varanasionline.com — מידע כללי ומעשי על ורנאסי וסביבותיה.
http://www.goatourism.org — אתר שמרכז פעילויות תיירות בגואה וכולל גם מפות התמצאות.
http://shezaf.net — באתר של צור שיזף יש מידע רב על הודו בנושאי הגעה, תחבורה, בריאות, אתרים ועוד.
מידע נוסף על צפון הודו ראו במטיילים 81 (נובמבר 2004).

המומלצים
לינה בוורנאסי
Alka. מלון על גדת הגנגס (D. 3/23, Meer Ghat 2398445־542־91).
לינה בדלהי
Metropolis המלון היחיד שאני מחבב בפהאר גנג' (35־1634, Main Bazar
 23561782/94־11־91). יש מקומות נחמדים גם בקונוט פלייס (Connaught Place) אבל חדרים בהם עולים הרבה יותר מאשר ב־Metropolis. 
אוכל מערבי
Barista Coffee. אם חייבים אוכל מערבי — הנה מקום טוב בניו דלהי, עם כריכים, עוגות נהדרות וקפה טוב. יש סניפים גם במומבאי, כלכתה ובנגאלור.
. B-25, Nirlac Building, Qutab Institutional Area
www.barista.co.in