האם תיירות, בייחוד בעולם השלישי, היא בהכרח קולוניאליסטית? פעמים רבות כן, אבל זה לא חייב להיות כך. בשנים האחרונות הולכת ומתגברת לא רק ההכרה בנחיצותה של "תיירות אחרת", אלא גם הפופולריות שלה. בשפה הירוקה קוראים לזה "תיירות מקיימת" (Sustainable Tourism). הכוונה היא לתיירות שמתייחסת בכבוד למקום, למשאבי הטבע שלו, לאנשים ולתרבות המקומית ואינה רומסת אותם. אחת הטענות (שאינה בלתי נכונה כשלעצמה) כנגד התיירות ה"קולוניאליסטית" היא שבגללה נאלצים המקומיים למסחר את תרבותם. זו טענה בעייתית שנגועה בהתנשאות. כביכול צריכים המקומיים להישאר בתומתם, כאילו היו איזה פרא אציל שחי מחוץ לזמן. גם בכפר ויקינגי "משוחזר" בדנמרק חוטבים המקומיים עצים וטווים בכישור, ואחר כך לובשים ג'ינס ונוסעים הביתה במכונית. בעיני זה לגיטימי לעשות הצגה לתיירים, כל עוד שני הצדדים יודעים שזו הצגה, וכל עוד משלמים לשחקנים כראוי. בואו לא נתחסד. תיירות היא מקור חשוב של הכנסה ותעסוקה לתושבי המקום. אם התיירים מתארחים באכסניות ובמלונות מקומיים, מנסים את המטבח האזורי, שוכרים מורה דרך מהשטח ומספקים פרנסה לנהגי פרדות, ג'יפים ומוניות — הרי זו תיירות מקיימת ועסקה טובה לשני הצדדים. למקומיים יש פרנסה, והתייר פוגש את תושבי הארץ כספקי שירותים ולא כמשרתים. כך הוא זוכה להכיר גם צדדים אותנטיים של התרבות המקומית, ואלה הן בדרך כלל החוויות החזקות יותר של הטיול, גם אם מדובר בהצצה חטופה לכפר דייגים אירי, לכפר אפריקאי מסורתי או לעובדי אדמה בסין. אפילו אם זה היה רק טיול מאורגן של יום אחד. לא כל התיירים הם גסים, בורים, אטומי לב וחמסנים. לתחושתי, רבים הם המטיילים — גם מאלה ששוהים במלונות של רשתות בינלאומיות, אוכלים מזון "בינלאומי" (כלומר מערבי) ומעדיפים מדריך בן ארצם – שהיו שמחים להתנסות ביותר מזה, אבל פשוט לא יודעים איך, או חוששים מהלא ידוע. למען האמת, האופציות לתיירות מקיימת אינן נגישות מספיק, וגם לא המודעות לעצם קיומן. חסרים גורמים מתווכים בין בני המקום למבקר הזר. אבל בשנים האחרונות זה הולך ומשתנה. בחו"ל יש יותר ויותר חברות תיירות שמתגאות בכך שהן מציעות סוג כזה של טיולים, ויש ביקוש. אפשר להציע אלטרנטיבות. למשל, לעודד חברות תיירות ישראליות לשתף פעולה עם "השטח", להגביר את המודעות לסוג כזה של טיולים בפרסומים של החברות ובכתבי עת שעוסקים בנסיעות ובתיירות כדי להפיץ את הבשורה שלטייל כך זה לא רק צודק יותר והוגן יותר, אלא גם כיף הרבה יותר. [זהרה רון]
|