במה זכה רבי יונתן בן עוזיאל שרווקים ורווקות ישתטחו על קברו ויבקשו שיימָצֵא להם בזכותו זיווג הגון? התשובה לשאלה זו אינה ברורה. לפי הנאמר בתלמוד, בן עוזיאל היה גדול תלמידיו של הלל הזקן וזה שתירגם לארמית את התורה והנביאים ("תרגום יונתן"). מוכרי המזכרות במקום מספרים שהיה רווק עד יום מותו כי תלמוד התורה מילא את כל זמנו. הסבר זה עולה בקנה אחד עם הטענה התלמודית שבשעה שבן עוזיאל ישב ועסק בתורה "כל עוף שפורח עליו מיד נשרף". אחרים אומרים שהיה נשוי אך חשוך ילדים, ודעה שלישית גורסת שהסיבה לכך שרווקים מבקשים את סגולתו היא שכתב באחד מפירושיו שאין לעכב את הזיווג שבין חתנים לכלות. מכל מקום, כמיליון מבקרים בשנה פוקדים את מבנה האבן המציין את מקום קבורתו, ומשאירים על האלה הארצישראלית שלידו בדים, בגדים וחפצים אישיים לסגולה. בכ"ו בסיוון, יום פטירתו של בן עוזיאל, נערכת במקום הילולה גדולה.