| > לפני הכל: אפשר לטפס על אררט לא רק בקבוצה מאורגנת אלא גם באופן עצמאי, אך הדבר כרוך בסידורים ביורוקרטיים שיש לטפל בהם עוד מהארץ מספיק זמן לפני הטיול המתוכנן וכן בשכירת מדריך מקומי בדוביאזיט. בשביל לטפס על ההר יש לקבל אישור מראש מידי השלטונות התורכיים. מי שאחראי על הנפקת אישורי הכניסה לאזור ההר הוא משרד התיירות האזורי בעיר ארי (Ag˘ri), טל' 2009־321־472־90, פקס 2089־321־472־90. את הטפסים שמספק המשרד צריך למלא בתורכית, ותשובה עשויה לארוך כמה שבועות. > איך להגיע: לאזור אררט אפשר להגיע מאיסטנבול בשתי דרכים: לטוס מאיסטנבול לארזורום (Erzurum) ומשם להמשיך באוטובוס לארי או לבחור בדרך הזולה יותר ולנסוע לרוחבה של תורכיה מאיסטנבול לארי באוטובוס. אורך הנסיעה כ־25 שעות. בארי צריך לעבור במשרד התיירות המקומי כדי לקבל את אישור הכניסה לאזור ההר (בדרך אל ההר עוברים מחסום צבאי, שם נבדק האישור). משם צריך לנסוע בדולמוש – מונית השירות התורכית – לדוביאזיט. הנסיעה אורכת כשעה. > איך למצוא מדריך מקומי: ברגע שתרדו מהדולמוש, מישהו כבר יקפוץ עליכם. בדוביאזיט יש מעין משרד תיור המציע מדריכים. אפשר גם לצאת אל מחוץ לכפר ל־Murat Camping, שהוא מעין Base Camp לרוב המטפסים. הבעלים של המקום מציע סוגים שונים של ליווי והדרכה והקפצה אל נקודת התחלת הטיפוס. רמת ההדרכה אינה גבוהה והסכומים, כמובן, פתוחים למיקוח. > מתי לטפס: יולי עד ספטמבר. > ציוד הכרחי לטיפוס: מכלים או שקיות שתייה בנפח שני ליטרים למטפס לפחות; נעלי הליכה טובות, קרמפונים, גרזני טיפוס, מקלות הליכה, אוהלים, שקי שינה עמידים לטמפרטורות מתחת לאפס וביגוד חם ועמיד למים. מומלץ להצטייד גם בחבלים ורתמות, כי לא כל המדריכים המקומיים מספקים אותם. |