היחסים המדיניים בין יוון וישראל לא הצטיינו מעולם בעודף חום. יוון התנגדה לתוכנית החלוקה ב־1947, הכירה בישראל דֶה פאקטו ב־1950 וכוננה איתה יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1990. תמיכתה ההיסטורית של יוון בעמדה הערבית במזרח התיכון נבעה בעיקר מקשריה הכלכליים עם מדינות ערב, מתלותה בנפט ערבי, מזיהויה של ישראל עם אינטרסים אמריקאיים ולאחרונה גם משיתוף הפעולה הצבאי בינה לבין תורכיה. בעקבות הסכמי אוסלו יישרה יוון קו עם מדינות האיחוד האירופי, והיא נוקטת קו מדיני מאוזן יותר. קשרי התרבות עם ישראל התהדקו, השגרירות בתל אביב הורחבה והוגברו הביקורים הרשמיים ההדדיים. |