המורשת שאי אפשר למשש

אחד מהפרויקטים הרבים של ארגון אונסק"ו עוסק בשימור "מורשת מופשטת". ההגדרה הזאת כוללת מנהגים, ייצוגים, ביטויים וגם ידע וכישורים שקהילות וקבוצות, ובכמה מקרים גם יחידים, מזהים אותם כחלק מהמורשת התרבותית שלהם. למשל ריטואלים ומנהגים חברתיים, אומנויות מסורתיות, אמנויות הבמה, מסורות שבעל פה ועוד.
המורשת התרבותית המופשטת מועברת מדור לדור בקרב קהילות וקבוצות ומתחדשת כל העת בתגובה לסביבה, לאינטראקציה עם הטבע ולתנאי הקיום ההיסטוריים של אותן הקבוצות. המורשת הזאת נוטעת בקרב בני האדם הרגשה של זהות והמשכיות, ושימורה מקדם ומפתח רב־גוניות תרבותית ויצירתיות אנושית, מציין אתר האינטרנט של אונסק"ו.
במסגרת הפרויקט פועלות שלוש תוכניות מרכזיות — "אוצרות אנושיים חיים", "שפות בסכנת הכחדה" ו"שימור מוזיקה מסורתית".
"אוצרות אנושיים חיים" הם בני אדם המחזיקים בידע נרחב ובכישורים רבים הדרושים ליצירת מרכיבים מסוימים של מורשת תרבותית מופשטת. הפרויקט מעודד את המדינות המשתתפות בו להעניק הכרה רשמית לאותם נושאי מסורות מוכשרים ולפעול למען העברת הידע והכישורים שלהם לדורות הבאים (ואף מספק לשם כך תמיכה כספית). 
מטרת התוכנית לשימור שפות בסכנת הכחדה היא לקדם את ההגנה על אותן השפות ולשמר את הרב־גוניות הלשונית בעולם כמרכיב חיוני במורשת החיה של האנושות. כיום נמצאות בסכנת הכחדה כחמישים אחוזים מכ־6,400 הלשונות בעולם; 96 אחוזים מכלל הלשונות מדוברות בפי ארבעה אחוזים בלבד מאוכלוסיית העולם, ותשעים אחוזים מהשפות בעולם אינן זוכות כלל לייצוג באינטרנט.
גם מסורות מוזיקליות הן מרכיב מרכזי במורשת תרבותית מופשטת. דרך מוזיקה וכלים מוזיקליים מסורתיים אפשר ללמוד על כמה מהערכים הרוחניים, התרבותיים והאסתטיים העמוקים ביותר של האנושות. במסגרת התוכנית לשימור מוזיקה מסורתית יצרה אונסק"ו במשך השנים מאגר עצום של הקלטות שנעשו ברחבי העולם – בהן של מוזיקה מסורתית באזורים כפריים שונים, מוזיקה המשמשת בטקסים דתיים, מוזיקה של פסטיבלים מסורתיים ועוד. 
[זהר בר־אור]